מריו למיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מריו למיה
Mario Lemieux
לידה 5 באוקטובר 1965 (גיל: 58)
מונטריאול, קוויבק, קנדה
מידע כללי
מדינה קנדהקנדה קנדה
גובה 1.93 מטר
ספורט
ענף ספורט הוקי קרח
עמדה חלוץ מרכזי
נבחר בדראפט 1984 (מקום ראשון כללי)
פיטסבורג פינגווינס
תקופת הפעילות 1984 – 1997, 2000 - 2006
מועדון

מונטריאול הוריקנס (1979–1980) (QAHA)
מונטריאול קונקורדיה (1980–1981) (QAAA)
לוואל וואסנס (1981–1984) (QMJHL)

פיטסבורג פינגווינס (1984 - 1997, 2000 - 2006) (NHL)

מריו למיהצרפתית: Mario Lemieux, מוכר גם כמריו למיו; נולד ב-5 באוקטובר 1965), הוא שחקן הוקי קרח קנדי מקצועני לשעבר, הנחשב לאחד השחקנים הטובים בהיסטוריה של הענף.[1] הוא שיחק 17 עונות כחלוץ מרכזי בקבוצת פיטסבורג פינגווינס מה-NHL בין השנים 1984 ל-2006. כיום הוא הבעלים העיקרי של הקבוצה ויושב ראש הדירקטוריון, לאחר שקנה את הקבוצה והציל אותה מפשיטת רגל בשנת 1999. למיה הוא היחיד בהיסטוריה שזכה בגביע סטנלי הן כשחקן והן כבעלים.

כשחקן, הוביל למיה את הפינגווינס ל-2 זכיות רצופות בגביע סטנלי, ב-1991 וב-1992, ואת נבחרת קנדה לזכייה במדליית זהב באולימפיאדת החורף בסולט לייק סיטי (2002) ובאליפות העולם בשנת 2004. הוא זכה 3 פעמים בגביע הארט, 6 פעמים בגביע ארט רוס ופעמיים בגביע קון סמיית'. כשפרש, היה מדורג במקום השביעי בהיסטוריה עם 1723 נקודות (690 שערים ו-1033 אסיסטים).[2] ב-2004, הוכנסה מרצפת על שמו לשדרת התהילה של קנדה.

הקריירה של למיה הייתה מלאת פציעות ובעיות בריאותיות, שגרמו לו לשחק רק 915 משחקי עונה סדירה מתוך 1428 אפשריים. בשל שלל פציעות גב, הכוללות בין היתר פריצת דיסק, סבל למיה מכאבי גב כרוניים, והגיע אף למצב בו חבריו לקבוצה היו צריכים לקשור את שרוכי המחליקיים שלו. הוא פרש פעמיים ממשחק פעיל בשל בריאותו (וגם החמיץ עונה שלמה לפני פרישתו הראשונה) - בפעם הראשונה בשנת 1997 בשל מאבקו בלימפומת הודג'קין, ולאחר שחזר לשחק ב-2000 פרש בשנית ב-2006, לאחר שאובחן אצלו פרפור עליות.[2]

למיה התקבל כחבר בהיכל התהילה של ההוקי קרח מיד לאחר פרישתו הראשונה ב-1997, ללא תקופת ההמתנה הרגילה בת 3 שנים. כשחזר לשחק בשנת 2000, הוא היה השחקן השלישי בהיסטוריה שנכנס להיכל התהילה וחזר לשחק (אחרי גורדי האו וגי לפלר).[3]

השפעתו של למיה על ה-NHL הייתה ניכרת. אנדרו קונט (כתב בעיתון מקומי בפיטסבורג) כינה אותו ה"מושיע" של הפינגווינס. לאחר הפרישה, אמר עליו ויין גרצקי: ”אין תחליף למריו למיה [...] המשחק יתגעגע אליו”.[4] בובי אור קרא לו: ”השחקן המוכשר ביותר שראיתי אי-פעם”.

  1. ^ מריו למיה באנציקלופדיית בריטניקה (באנגלית)
  2. ^ 2.0 2.1 "למיה עוזב עם לב כבד" באתר CBC Sports (באנגלית)
  3. ^ הביוגרפיה של מריו למיה באתר "אגדות ההוקי" (באנגלית)
  4. ^ מה שאנשים אומרים (על למיה) באתר CBC Sports (באנגלית)