מריה תרזה, נסיכת בורבון-פארמה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מריה תרזה, נסיכת בורבון-פארמה
María Teresa de Borbón-Parma
לידה 28 ביולי 1933
פריז, צרפת צרפתצרפת
פטירה 26 במרץ 2020 (בגיל 86)
פריז, צרפת צרפתצרפת
שם מלא מריה תרזה ססיליה זיטה שרלוטה, נסיכת בורבון פארמה
שושלת בית בורבון-פארמה
תואר נסיכת בורבון-פארמה

מריה תרזה ססיליה זיטה שרלוטה, נסיכת בורבון פארמהספרדית: María Teresa de Borbón-Parma; 28 ביולי 1933 - 26 במרץ 2020) הייתה בת אצולה ספרדייה-צרפתייה מבית בורבון פארמה. בתו של סאווריו, נסיך בורבון-פארמה. מריה תרזה הייתה סופרת בשפה הספרדית, פעילה פוליטית סוציאליסטית ותומכת של תנועת הקרליסטים. היא בת האצולה הראשונה שנפטרה במהלך מגפת הקורונה (2019–2020).

ביוגרפיה

מריה תרזה נולדה בפריז ב-28 ביולי 1933.[1] היא הייתה בתם השלישית של סאווריו, נסיך בורבון-פארמה בנו של רוברטו הראשון, דוכס פארמה. הדוכס האחרון של דוכסות פארמה. סבא רבא שלה היה מיגל הראשון, מלך פורטוגל ודודה שלה הייתה זיטה, נסיכת בורבון-פארמה, הקיסרית האחרונה של האימפריה האוסטרו-הונגרית. אמה הייתה מדלן בורבון-בוסה, בת לאחד הענפים הקטנים של בית בורבון. היו לה שלוש אחיות ושני אחים.

ילדותה עברה עליה בטירת בוסטז העתיקה, בעיר בסון, צרפת.[2] לאחר שלמדה בחטיבת ביניים בטור,[3] היא עשתה דוקטורט בלימודים היספניים בסורבון עבודת הדוקטורט שלה בשנת 1977 הייתה "La clarificación ideológica del Carlismo contemporáneo" ("הבהרה אידאולוגית של הקרליזם בן זמננו").[4] לאחר מכן היא עשתה דוקטורט נוסף בסוציולוגיה פוליטית מאוניברסיטת קומפלוטנסה של מדריד. היא התעניינה גם באסלאם ובזכויות נשים.[5]

פרט לתאריו האיטלקיים, אביה של מריה תרזה שימש גם כמנהיג התנועה הקרליסטית. תנועה ספרדית בעלת אופי לאומני אשר קראה להחזיר לשלטון בספרד את צאצאיו של האינפנטה קרלוס, רוזן מולינה. אביה תבע את כתר ספרד בשם "חבייר הראשון, מלך ספרד". ב-22 בפברואר 1972 נפגע אביה בתאונת דרכים, ובמהלך אשפוזו בבית החולים הוא העביר לאחיה הגדול של מריה תרזה, קרלוס הוגו באופן זמני את הנהגת התנועה הקרליסטית. קרלוס הוגו הפך את התנועה לליברלית יותר, והטה אותה לכיוון הסוציאליזם, מה שהפחית את האהדה שלה ברחבי ספרד. ב-20 באפריל 1975 הודיע האב שהוא מתפטר מתפקידו ומתאריו, ומוריש אותם לקרלוס הוגו. הבן הצעיר ביותר, סיקסטו אנריקה, נסיך בורבון-פארמה מחה נמרצות על הצעד. הוא טען שקרלוס הוגו בוגד בקרליזם המסורתי, ושאביו למעשה מוחזק חטוף בידיו. הוא נתמך בידי אמו, בעוד קרלוס הוגו זכתה לתמיכתה של מריה תרזה ושלוש אחיותיה. אביהם עצמו הכחיש את הטענה וטען שבחר בקרלוס הוגו מרצונו החופשי. האב נפטר בבית חולים בשווייץ ב-7 במאי 1977. אמה של מריה תרזה, מנעה ממנה ומאחיותיה, וכן מקרלוס הוגו, לראות את הגופה לפני הקבורה.

בשנים הבאות הייתה מריה תרזה פעילה בתנועה הקרליסטית, אך תמכה גם באידאולוגיות ליברליות וסוציאליסטיות, מה שזיכה אותה בכינוי "הנסיכה האדומה".[3] במסגרת פעילותה הפוליטית היא נפגשה עם מספר אישים שנויים במחלוקת ביניהם אנדרה מאלרו, פרנסואה מיטראן, יאסר ערפאת והוגו צ'אווס. ב-1981 היא קיבלה אזרחות ספרדית. פרט לפעילותה הפוליטית והחברתית, היא עבדה כהיסטוריונית וכתבה שבעה ספרי היסטוריה בשפה הספרדית.

ב-26 במרץ 2020 היא נפטרה כתוצאה מהתפרצות נגיף הקורונה בצרפת והייתה בכך לבת האצולה הראשונה שנפטרה מהנגיף.

אילן יוחסין

קרלו השלישי, דוכס פארמה
 
לואיז מארי תרז, נסיכת ארטואה
 
מיגל הראשון, מלך פורטוגל
 
אדליידה מלוינשטיין-ורטהיים-רוזנברג
 
אנרי דה בורבון, רוזן לינייר
 
אדריאן דה מייל דה נזל
 
רנה דה קרט, רוזן קיליאן
 
מארי לאוני גוטייר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רוברטו הראשון, דוכס פארמה
 
 
 
 
 
מריה אנטוניה, נסיכת פורטוגל
 
 
 
 
 
ז'ורז' דה בורבון, רוזן לינייר
 
 
 
 
 
מארי ז'אן דה קרט דה קיליאן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סאווריו, נסיך בורבון-פארמה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מדלן בורבון-בוסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מריה תרזה, נסיכת בורבון-פארמה


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0