מריה אוקטיאברסקאיה
| לידה |
16 באוגוסט 1905 חצי האי קרים, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| נהרג |
15 במרץ 1944 (בגיל 38) סמולנסק, ברית המועצות |
| השתייכות | הצבא האדום |
| תקופת הפעילות | 1943–1944 |
| דרגה | סמלת |
| תפקידים בשירות | |
| נהגת טנק, מכונאית | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
 גיבור ברית המועצות עיטור לנין  עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה | |
מריה וסילייבנה אוקטיברסקאיה (באוקראינית: Марія Василівна Октябрська; 16 באוגוסט 1905 - 15 במרץ 1944) הייתה נהגת טנק סובייטית במלחמת העולם השנייה. היא עוטרה בעיטור גיבור ברית המועצות, העיטור הצבאי הסובייטי הגבוה ביותר.
ביוגרפיה
אוקטיברסקאיה נולדה כאחת מעשרה ילדי משפחה אוקראינית ענייה בחצי האי קרים. לפני המלחמה עבדה במפעל שימורים אוחר כך כמפעילת טלפון. ב-1925 נישאה לקצין סובייטי. אז החלה לגלות עניין בנושאים צבאיים. השתתפה בפעילות "מועצת נשות הצבא", הוכשרה כאחות צבאית ולמדה לנהוג ולהשתמש בכלי נשק. לדבריה, "להינשא לחייל פירושו לשרת בצבא: אשת קצין אינה רק אשה גאה אלא בעלת אחריות".
במלחמת העולם השנייה
לאחר פרוץ המלחמה בחזית המזרח פונתה אוקטיברסקאיה לטומסק שבסיביר. בעלה נהרג בקרב באוגוסט 1941 ליד קייב. הידיעה על מותו הגיעה אליה רק אחרי כשנתיים. היא עוררה בה כעס ורצון ללחום בגרמנים כדי לנקום את מות בעלה. היא מכרה את כל רכושה כדי לתרום טנק לצבא האדום. בקשתה הייתה שהוא ייקרא "החברה הלוחמת" (Боевая подруга) ושהיא תנהג בו. המועצה לביטחון המדינה אישרה את בקשתה. הטנק שנרכש בכספה היה טנק מדגם T-34.
באותה עת הייתה אוקטיברסקאיה בת 38. היא עברה הכשרה בת חמישה חודשים בהפעלת הטנק - ארוכה בהרבה מהרגיל לאותו זמן. בספטמבר 1943 הוצבה לחטיבת המשמר ה-26 כנהגת ומכונאית. היא כתבה על צריח הטנק שלה את השם שבחרה לו. רבים מחבריה ליחידה ראו בכך בדיחה, אך שינו את דעתם בהמשך. ב-21 באוקטובר 1943 השתתפה בקרב הטנקים הראשון שלה בסמולנסק. היא תמרנה את הטנק בשדה הקרב כשחבריה לצוות משמידים מקלעים וקני ארטילריה של הגרמנים. לאחר שהטנק נפגע באש תותח היא יצאה ממנו והחלה לתקן אותו תחת אש אויב, בניגוד לפקודות שקיבלה. היא קודמה לדרגת סמלת.
חודש אחר כך הגדילה אוקטיברסקאיה את המוניטין שלה כנהגת טנק מיומנת במהלך קרב לילה שבו כבשו הסובייטים את העיר נובויה סלו שליד ויטבסק. במהלך יום ה-17 בנובמבר פגע פגז ארטילריה גרמני בזחל הטנק שלו והשבית אותו. היא ואיש צוות נוסף קפצו אל מחוץ לטנק כדי לתקן אותו, בעוד יתר אנשי הצוות יורים אש חיפוי מן הצריח, עד שהשלימו את תיקון הזחל.
ב-17 בינואר 1944 השתתפה אוקטיברסקאיה בקרב נוסף בקרבת ויטבסק. היא נהגה את הטנק שלה כנגד קווי הגנה גרמניים ופגעה בגרמנים בחפירות ובקיני מקלעים. אנשי צוותה גם השמידו תותח מתנייע. בהמשך פגע פגז מתותח נ"ט בזחל הטנק שלה והוא נעצר. היא יצאה מהטנק והחלה לתקן את הזחל בעיצומה של אש כבדה מארטילריה ומנשק קל. כאשר סיימה את התיקון נפגעה בראשה מרסיסי פגז שהתפוצץ בקרבתה ואיבדה את הכרתה. לאחר הקרב היא הועברה לבית חולים צבאי בעיר סמולנסק. היא לא שבה להכרתה ומתה מפצעיה ב-15 במרץ 1944.
באוגוסט 1944 הוענק למריה אוקטיברסקאיה תואר גיבור ברית המועצות כהכרה בגבורתה בקרבות באזור ויטבסק.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
25699679מריה אוקטיאברסקאיה