מרטין מטור

מרטין מִטוּר (316 או 317 - 11 בנובמבר 397), או מרטינוס ה"קדוש", היה הבישוף של העיר טור בצרפת. כיום הוא אחד ה"קדושים" הפופולריים ביותר בכנסייה הקתולית. חייו תועדו בידי ההגיוגרף בן התקופה, סולפיקיוס סוורוס.

ביוגרפיה

מרטין נולד בעיר סָוָרִיָה שבפאנוניה (כיום סומבטהי בהונגריה), שם שירת אביו, קצין פגני בצבא הרומי, שכינה אותו על שם מרס, אליל המלחמה. הוא עבר עם משפחתו לפאביה (כיום באיטליה), שם התוודע לנצרות ונעשה קטכומן (מתלמד). בגיל חמש-עשרה חויב כבנו של קצין להתגייס לצבא, ובגיל 18 הוצב באמיין שבגאליה.

באגדת הזהב (אוסף אגדות "קדושים" שנערך במאה ה-13) מסופר סיפור הגלימה, סיפור הגיוגרפי שהפך לאחד מסיפורי ה"קדושים" המפורסמים באירופה:
על פי האגדה לאחר שתרם חצי גלימתו לעני חלם שאותו האיש מתגאה בו, וכשהתעורר הייתה גלימתו שלמה.

מחצית הגלימה הנותרת נודעה בשם "cappa" (בלטינית: גלימה עם כיסוי ראש) והיא נעשתה שריד ה"קדושה" הנערץ ביותר בממלכה הפרנקית. מאמצע המאה ה-7 היא נשמרה באוצר המלכותי של מלכי הפרנקים מהשושלת המרובינגית, בחדר מיוחד בארמונו של המלך שנקרא על שמה, "קפלה" (capella). עם השנים קיבל שם זה פירוש רחב יותר ועם הזמן נקרא כל חדר תפילה פרטי בארמונות מלכים או בכנסיות בשם "קפלה".

מרטין נטבל לנצרות באמיין ושוב בריימס. הוא פרש מהצבא הרומי, נסע לטוּר והפך לתלמידו של הילריוס מפואטייה, אחד מראשי המתנגדים לאריאניזם, שבו האמינו באותו זמן המלכים הויזיגותים ששלטו באזור. כמו מורו סבל מרטין מרדיפות ונאלץ לצאת למסעות נדודים, שבהם הזדמן לו ליטול חלק באירועים פלאיים שונים. בשנת 361 חזר לצרפת והמשיך להפיץ את הנצרות. הוא הקים בליגוז'ה (Ligugé) את המנזר הראשון בגאליה.

בשנת 371 התמנה לבישוף של טור, לפי המסורת נגד רצונו. כעבור זמן מה עבר להתגורר במנזר שהקים במרמוטייה (Marmoutier), שהפך למרכז דתי חשוב. מאוחר יותר חזר להלך בארץ ולהטיף לכופרים.

בתרבות

כנסיות בכל רחבי אירופה נקראות על שמו, וכן מוסדות רבים נוספים.

בלונדון נמצאת כנסיית סנט מרטין בשדות, שבה פועלת תזמורת קאמרית בשם זה, אשר אחד ממייסדיה והמנצח הבולט שלה היה נוויל מרינר.

מרטין מטור הוא ה"קדוש" הפטרון של צרפת, של החיילים ושל בואנוס איירס. יום חגו חל ב-11 בנובמבר. חג זה הוא אחד מהימים החשובים בלוח השנה הנוצרי באזורים הקתוליים של צפון אירופה (פלנדריה וחלקים מהולנד וגרמניה).

ראו גם

• מרטין דה פורס
• מרטינוס הראשון

לקריאה נוספת

• אורה לימור, ראשיתה של אירופה, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ג, יחידה 6: נזירים ומנזרים במערב הנוצרי, פרק א: ראשית הנזירות בגליה, מרטין מטור, עמ' 13–16.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מרטין מטור בוויקישיתוף

• מרטין מטור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32372948מרטין מטור