מרטים אפונסו דה סוזה

מרטים אפונסו דה סוזה
Martim Afonso de Sousa
	מרטים אפונסו דה סוזה
	מרטים אפונסו דה סוזה
לידה	1500; Vila Viçosa פורטוגל
פטירה	21 ביולי 1571 (בגיל 71 בערך); ליסבון הודו
לאום	פורטוגזי
תקופת הפעילות	1545–1530
מספר מסעות	2
גילויים בולטים	הקמת מושבה בברזיל, השתלטות על שטחים בהודו
אזורים שחקר	ברזיל הודו
	ביוגרפיה בפורטוגזית

מרטים אפונסו דה סוזה (בפורטוגזית: Martim Afonso de Sousa‏ נולד סביב 1500 - 21 ביולי 1571) היה אציל פורטוגזי ומגלה ארצות.

חייו

דה סוזה נולד בעיירה וילה ויסוזה (Vila Viçosa) למשפחת אצילים. הוא שימש תחילה שמשו של הדוכס מברגאנסה ואחר כך שמשו של הנסיך ז'ואאו, מלכה העתידי של פורטוגל. עם מותו של מנואל הראשון, התלווה דה סוזה לחצרה של אלמנתו, דונה לאונור (Dona Leonor) מבית הבסבורג. דונה לאונור עקרה לכתר קסטיליה מכיוון שבהיותה אשתו השלישית של מנואל הראשון לא הייתה אימו של המלך המיועד, ז'ואאו השלישי. בסלמנקה, נשא דה סוזה לאישה את דונה אנה פימנטל (Dona Ana Pimentel), בת אצילים מקסטיליה.

ב-1530 נשלח דה סוזה לברזיל. ז'ואאו השלישי, כבר מלך פורטוגל אז, קיבל דיווחים על הופעת ספינות צרפתיות והולנדיות לאורך חופה של ברזיל, כשאנשיהם מחפשים זהב ועץ ברזיל. לכן שלח ז'ואאו השלישי, ב-3 בדצמבר 1530, 400 איש ב-5 ספינות בפיקודו של מרטים אפונסו דה סוזה לחקור את הארץ ולהשתלט עליה. מטרותיו היו ללכוד ספינות צרפתיות, לבצע סקר של כל קו החוף, כולל בדיקת שפכי נהרות היכולים לשמש כנמלים במטרה להקים מושבות, ולהציב אבני סימון פורטוגזיים עד שפך הנהר ריו דה לה פלטה. הוא הותיר כמה מאנשיו בפרנמבוקו, וב-30 באפריל 1531 הפליג למפרץ גואנברה והמשיך דרומה לריו דלה לה פלטה. אחר כך חזר לאורך החוף ונחת במקום בה עתידה הייתה לקום סאו ויסנטה (כיום בסמוך לעיר הנמל סנטוס).

ב-22 בינואר 1532, הייתה סאו ויסנטה רשמית ליישוב הראשון במושבה הפורטוגזית בברזיל. באותה שנה הוביל דה סוזה משלחת צבאית בהדרכה של תושבים מקומיים ומתיישבים פורטוגזים ותיקים, כדוגמת ז'ואאו רמליו (João Ramalho), במעלה הרי סרה דו מאר (Serra do Mar) לאזור שבסמוך לכפר העתידי סאו פאולו (כיום העיר הראשונה בגודלה באמריקה הדרומית). על רמה גבוהה הוא ייסד את העיירה סנטו אנדרה, כיום פרבר תעשייתי של סאו פאולו. הוא גם הקים מפעל לזיקוק סוכר בסמוך לחוף בסאו ויסנטה, כשקני הסוכר הגיעו מהמטעים באיי כף ורדה. בשני מעשים אלו קבע אפונסו דה סוזה תבנית פעולה עליה חזרו מתיישבים פורטוגזים וברזילאיים זמן רב אחר כך: ה"אנטראדס" ו"בנדיירס" (entradas e bandeiras) - מסעות מחקר ופשיטות אל פנים הארץ - והפקת הסוכר לאורך החוף לשם ייצוא. כאשר חולקה ברזל לקפיטניות קיבל דה סוזה את הקפיטניה של סאו ויסנטה.

דה סוזה חזר לפורטוגל באוגוסט 1533. במאי 1534 הוא נשלח להודו. המושל נונו דה קוניה (Nuno da Cunha), שישב בגואה, מינה אותו למפקד כללי (Capitão-Mor) של הצי הפורטוגזי והורה לו להרוס את הביצורים של דאמאן משם יצאו הספינות שתקפו את המושבה הפורטוזית באי באסין (Bassein). שנה אחר כך הוא הביס את צבאו של הרג'ה מקליקוט (כיום קוז'יקוד), הזמורין. באותה שנה קיבל דה סוזה את האי דיו במסגרת ברית עם באהאדור שאח, סולטאן גוג'אראט באותה התקופה, לאחר שזה האחרון הותקף על ידי הקיסר המוגולי הומאיון. במסגרת הברית הורשו הפורטוגזים לבנות מבצר באי דיו ולהחזיק שם חיל מצב.

ב-1539 הוא חזר לליסבון, וב-1541 חזר להודו כמשנה למלך (מושל הודו הפורטוגזית) ושירת כמושל שלוש שנים. תקופה זו של חייו שנויה במחלוקת והסתיימה בטענות על שחיתות וקבלת טובות הנאה למטרות אישיות. מחליפו, ז'ואאו דה קסטרו (João de Castro), מצא את הצבא הפורטוגזי בהודו במצב מעורר רחמים, כשהסכנה מכיוון האימפריה העות'מאנית שזמן קצר לפני כן הטילה מצור ממושך על מבצר דיו עדיין לא פגה.

ב-1545 שב לליסבון. על הקורות אותו מאז חלוקות הדעות יש היסטוריונים הטוענים כי הצטרף למועצת המדינה ואחרים טוענים כי פרש מהחיים הציבוריים בשל הטענות על צבירת עושר ממעשי שחיתות.

מרטים אפונסו דה סוזה מת בליסבון ב-1571 ונקבר במנזר סאו פרנסישקו (Convento de São Francisco). בנו, פרו לופס דה סוזה (Pero Lopes de Souza) ירש את הקפיטניה בברזיל.