מרחצאות הפרברים
 |
.jpg)
_WLM_018.JPG)
מרחצאות הפרברים[1] (באיטלקית: Terme Suburbane[2]) הוא כינוי לבית מרחץ בפומפיי, קמפניה, איטליה.[3]
בית המרחץ, כמו מרחצאות אחרים בעיר, היה בבעלותו של הציבור, אם כי ייתכן שהיה שמור לקהל לקוחות פרטי.[4][5] בית המרחץ נבנה בתקופת האימפריה הרומית, ככל הנראה תחת הקיסר טיבריוס.[6][7][8][9][10]
בית המרחץ נהרס באופן חלקי, לאחר רעידת אדמה שהתרחשה באזור ב-62 לספירה. בית המרחץ שופץ, ונוסף בריכת שחייה מחוממת מצפון לום.[11][12][13]
המבנה התגלה לראשונה ב-1958, מאוחר בהרבה משאר חלקי העיר, אם כי חפירה שיטתית באזור בוצעה רק ב-1985–1987.[11][14][15]
המבנה בולט בזכות ציורי הקיר ששרדו, הסט היחיד של אמנות כזו שנמצאה בבית מרחץ רומי ציבורי.
מבנה
הבניין היה מבנה בן שתי קומות: הקומה העליונה, כמו במרחצאות פאלאסטרה וסרנו, חולקה לשלוש דירות להשכרה, עם נוף לעבר הנמל ומפרץ נאפולי דרך חלונות זכוכית גדולים. בשביל להגיע לקומה העליונה, ניתן היה לעלות מדלת שהייתה ברחוב ויה מרינה, או לעלות בגרם המדרגות שהיה בין 2 הקומות. במרכז הבניין, הייתה בריכה חיצונית עם מזרקה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Suburban Baths – AD79eruption". sites.google.com. ארכיון מ-2020-10-10. נבדק ב-2020-01-26.
- ^ "Pleiades Gazetteer: "Suburban Baths (973204925)". pleiades.stoa.org. ארכיון מ-2020-08-11. נבדק ב-2020-01-30.
- ^ David Fredrick (3 באוקטובר 2002). The Roman Gaze: Vision, Power, and the Body. JHU Press. pp. 152–. ISBN 978-0-8018-6961-7.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Koloski-Ostrow, A. O. (2007). "The City Baths of Pompeii and Herculaneum". In Dobbins, J. J. (ed.). The World Of Pompeii. Abingdon: Routledge. pp. 224. ISBN 9780415173247.
- ^ H. Jacobelli, “Die Suburbanen Thermen in Pompei: Architektur, Raumfunktion und Ausstattung,” Archaeologisches Korrespondenzblatt, 1993, vol. 23, pp. 327–35; J. DeLaine and D. E. Johnston (eds), Roman Baths and Bathing. Part 2. Design and Context, JRA Suppl. Ser. no. 37.2, 2000.
- ^ L.Jacobelli,"Lo scavo delle Terme Suburbane. Notizie preliminari," Rivista di studi pompeiani, 1987, vol. 1, pp. 151–4
- ^ Ling, R. (2011). Pompeii: History, Life and Afterlife. Stroud: The History Press. p. 130.
- ^ Berry, J. (2007). The Complete Pompeii. London: Thames & Hudson Ltd. pp. 152. ISBN 9780500051504.
- ^ Manderscheid, H. (2000). "The Water Management of Greek and Roman Baths". In Wikander, O. (ed.). The Handbook of Ancient Water Technology. Leiden: Brill. pp. 526–528.
- ^ Ling, R. (2011). Pompeii: History, Life, and Afterlife. Stroud: The History Press. p. 72.
- ^ 11.0 11.1 Fagan, G. G. (1999). Bathing in Public in the Roman World. United States of America: University of Michigan Press. pp. 64–65.
- ^ Berry, J. (2007). The Complete Pompeii. London: Thames & Hudson Ltd. pp. 238. ISBN 9780500051504.
- ^ Nielsen, I. (1990). Thermae et Balnea: The Architecture and Cultural History of Roman Public baths. Aarhus: Aarhus University Press. pp. 47–48.
- ^ Dobbins, John; Foss, Pedar (2007). The World of Pompeii. New York: Routledge: Taylor and Francis Group. p. 241
- ^ Alison E. Cooley; M. G. L. Cooley (1 באוקטובר 2013). Pompeii and Herculaneum: A Sourcebook. Routledge. pp. 60–. ISBN 978-1-134-62449-2.
{{cite book}}: (עזרה)
33470642מרחצאות הפרברים