מרדכי גבירטיג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מרדכי גבירטיק)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מרדכי גבירטיג
לידה קרקוב, ממלכת גליציה ולודומריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה גטו קרקוב, הגנרלגוברנמן, פולין הכבושה
לאום יהודי-פולני (גליצאי)

מָרְדֳּכַי גֶֶּבִִּּירְְטִִיג (בכתיב יידי: געבירטיג (לעיתים נכתב געבירטיק); בפולנית: Mordechaj Gebirtig;‏ 4 במאי[1] 1877, קרקוב, גליציה (האימפריה האוסטרו-הונגרית) – 4 ביוני 1942, גטו קרקוב) הוא שם העט של מרדכי בּרטיג, משורר ומלחין יידי יהודי-פולני (גליצאי), שנודע בין היתר כמחבר המילים והלחן לשיר "העיירה בוערת".

קורות חיים

מרדכי (מרקוס) בּרטיג נולד בעיר קרקוב שבחבל גליציה, אשר זכה בימים ההם לאוטונומיה מוגבלת באימפריה האוסטרו-הונגרית. הוריו היו יצחק ושפרה בערטיג. בילדותו למד בחדר, אבל בגיל 10 נשלח לעבוד כשוליה אצל נגר. ב-1901 היה כבר נגר עצמאי. אחרי חתונתו ב-1909 לא חזר לנגרייה, ועבד עד מלחמת העולם השנייה אצל אחיו ליאון.

ב-1905 הוא היה פעיל בתיאטרון חובבים ושיחק בתפקידים ראשיים בתיאטרון יידיש בקרקוב. הוא זכה להכרה על משחקו. אברהם רייזן משווה אותו לגדול שחקני יידיש באותה תקופה בפולין - שילדקרויט. יכול להיות שהוא גם היה הבמאי של המחזות אותם העלו.

ב-1909 נישא לבלומה לינדנבאום. נולדו להם ארבע בנות: שיפקה (1910), חוה (1914), לולה (1916) – שלושתן נספו בשואה – ובת רביעית שנפטרה כשהייתה בת שנה וחצי.

גבירטיג היה פעיל בתנועה הסוציאליסטית וחלק משיריו משקף זאת. למשל השירים "אין פאבריק", "גענעראל-שטרייק". הוא סבל ממחלת לב ואף כתב עליה בשיריו "שוין פולע זעקס וואכן" (כבר שישה שבועות תמימים) בו הוא מתאר את שכיבתו בבית חולים אחרי התקף לב. וכן בשירים כמו "מיין הארץ איז פול מיט שרעק" (לבי מלא באימה), "א הייסע טרער" (דמעה חמה) ואחרים.

גבירטיג נרצח על ידי חייל נאצי[2] במהלכה של פעולת גירוש של 6,000 יהודים מגטו קרקוב למחנה ההשמדה בלז'ץ ב-4 ביוני 1942.

שירתו

גבירטיג התפרסם בשירים שחיבר ביידיש. את שירו הראשון גענעראל-שטרייק (שביתה כללית) פרסם בשנת 1905. את הלחנים חיבר בלי שידע לקרוא תווים, ובסוף שנות ה-20 עיבדו המוזיקאים ברוך שפרבר ויוליאן הופמן את מנגינות שיריו וכתבו להם תווי נגינה. שיריו, שהתחבבו על יהודי אירופה, הושמעו מעל במות הבידור בווילנה, בקרקוב, בוורשה ובלבוב, והגיעו עד הבמות בניו יורק.

השיר "קינדער-יאָרן" (שנות ילדוּת), שנכתב כשהיה בן 40, מסמן מעבר לתקופה חדשה מבחינה אמנותית: הוא כתב פחות שירים פוליטיים ויותר שירים נוסטלגיים על ילדותו. סדרה של שירים עוסקת בטבע ובנוף כמו "נאכן רעגן", "פארטאג אין פעלד".

את שירו המפורסם "ס'ברענט" ("שרפה, אחים, שרפה"; ידוע גם כ-"אונדזער שטעטל ברענט", ולפי תרגומו לעברית: "העיירה בוערת"), אשר כעבור זמן לא רב, בתקופת השואה, הפך למעין המנון יהודי, כתב כתגובה למצב המחמיר של יהודי פולין ולהתקפות הדמים על יהודי פולין ב-1938 (מקובל כי המאורע שהצית את כתיבת השיר היה פוגרום פשיטיק פשיטיק, 1936). יש מי שראו בגבירטיג שכתב את השיר כמי שחזה את האימה המתקרבת ואת השמדת יהודי אירופה. "העיירה בוערת", בגרסתו העברית והיידית, הושמע רבות ברחבי העולם בעצרות הנצחת השואה.

מבחר מכתביו

לוח זיכרון המוקדש למרדכי גבירטיג, שנקבע בעת פסטיבל התרבות היהודי השלישי בקרקוב (14 ביוני 1992) על קיר ביתו של גבירטיג ברח' ברק יוסלביץ' מס' 5 בקרקוב.
בלוח תבליט דיוקנו, שעליו מצוין "מרדכי גבירטיג: נגר, משורר, זמר"; על פני הקשתות שמעל הדיוקן מתנוססות מילות הפואמה שלו "בלייב געזונט מיר, קראקע!" (ובפולנית: "Bądź zdrów mój Krakowie") – "היי לי בריאה, קרקוב", או במשמעות האירונית של השיר: "היי שלום" [או "שלום ולא להתראות"], קרקוב".
  • פאלקסטימליך: לידער, קרקוב: דאס ביכעל, תר"פ-1920.
  • מיינע לידער, קרקוב: געבירטיג-קאמיטעט אין קראקע, 1936. (מהדורות נוספות: עם תווים, ניו יורק: ארבעטער-רינג, 1942; (דריטע שטארק פאגרעסערטע אויפלאגע), שם, 1948; פריז: פארלאג דווקא ביים פארבאנד פון פוילישע יידן אין פראנקרייך, 1949; תל אביב: פארלאג י.ל. פרץ, 1986.)
  • ס’ברענט: (1939–1942) (מבוא: יוסף וולף), קרקוב: צענטראַלע יידישע היסטאָרישע קאָמיסיע ביים צ ק. פון פוילישע יידן אפט, 1946 – מרבית שיריו מתקופת השואה.
  • געקליבענע לידער (מיט נאָטן), בואנוס איירס: א’ שפריצער, 1954.
  • העירה בוערת: שירים (עברית: מרדכי אמיתי; עיטור ועריכה גרפית: שרגא ווייל), [תל אביב]: מורשת וספרית פועלים, תשכ"ז-1967 – מהדורה דו-לשונית, הכוללת גם מבחר של צילומי כתבי-יד מקוריים משיריו בשואה וכן מבואות והסברים על גורל כתבי-היד ודרך הצלתם.
  • מײַן פֿײַפֿעלע: אומבאַקאַנטע לידער (צייכענונגען: אלכסנדר באגען; רעדאקציע, הקדמה און קאלענדאריום: נתן גראָס), תל אביב: פארלאג ישראל בוך, תשנ"ז-1997 – אוסף שירים בלתי מוכרים של גבירטיג.
  • סיני לייכטר (עורך), אנתולוגיה לשירי עם ביידיש, כרך ה: מרדכי גבירטיג, ירושלים: מאגנס, 2000.

הנצחה

על שמו של גבירטיג נקרא רחוב בתל אביב.[3]

שיריו כונסו בארבעה תקליטורים על ידי מנפרד לם.

לקריאה נוספת

  • Gertrude Schneider (ed.), Mordechai Gebirtig: His Poetic and Musical Legacy, Praeger, 2000. (באנגלית)

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרדכי גבירטיג בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ לעקסיקאן פון דער נייער יידישער ליטעראטור, באנד 2, עמ' 286
  2. ^ ייווא - אנציקלופדיה של יהודים במזרח אירופה
  3. ^ מדריך הרחובות - ב - ג באתר עיריית תל אביב-יפו
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30549086מרדכי גבירטיג

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מרדכי_גבירטיג&oldid=1563690"