מרדכי בעהם
| |
| לידה |
31 במאי 1915 חרקוב, אוקראינה  |
|---|---|
| פטירה |
18 באוקטובר 1987 (בגיל 72) תל אביב, ישראל  |
| תאריך עלייה | 1925 |
| השכלה | אוניברסיטת לונדון |
| השתייכות | ממשלת המנדט |
| תקופת הפעילות | 1935–1987 (כ־52 שנים) |
| תפקידים בולטים |
|
מרדכי בעהם (31 במאי 1915 – 18 באוקטובר 1987) היה עורך דין ומשפטן ישראלי ששימש כיועץ משפטי לממשלת המנדט ונודע כמנסח הטיוטה הראשונה של מגילת העצמאות.
ביוגרפיה
מרדכי בעהם נולד בחרקוב שבאוקראינה, בן ליהודה בעהם ומרים לבית בראודה,[1] אחיינו של הרופא אריה בעהם. אביו היה עורך דין ושופט, שלימים מילא תפקיד בכיר במועצה המשפטית של המוסדות הלאומיים.
בילדותו נדד עם הוריו לברלין וב-1925 עלו לארץ ישראל. בעהם למד בגימנסיה העברית רחביה ולאחר מכן בגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב. בגיל 17 סיים את לימודיו ועבר לבריטניה, שם למד משפטים באוניברסיטת לונדון.[2] כמו כן הוכשר כנוטריון.
עם שובו לארץ ישראל במחצית שנות ה-30, הצטרף לשירות המשפטי של ממשלת המנדט, שם עבד בשנים הבאות. בשנות ה-40 ניהל משרד עורכי דין יחד עם אביו, ששכן ברחוב גרוזנברג 6 בתל אביב. הבית בו פעל משרדם נקרא "בית בעהם".[3] יהודה בעהם נפטר ב-1954[4] אך המשרד המשיך לפעול, לכל הפחות עד 1966.[5]
ניסוח טיוטת מגילת העצמאות
לקראת הכרזת העצמאות הטיל שר המשפטים של מנהלת העם, פליקס רוזנבליט (פנחס רוזן), על בעהם את מלאכת ניסוח הטיוטה של מגילת העצמאות, ובעהם נצטווה להסתיר את משימתו. לכך קדמו שלוש טיוטות נוספות שנכתבו על ידי ליאו כהן, זלמן שזר והרש לאוטרפאכט.[6]
ב-24 באפריל 1948, חשף בעהם את סודו בארוחה משפחתית, ובעקבות עצת המשפחה, הלך לביתו שכנו הרב שלום צבי (הארי) דוידוביץ.[7] דוידוביץ היה רב קונסרבטיבי אמריקאי, לשעבר רב צבאי בצבא האמריקאי ודוקטור למדעי הרוח. בהשראתו ובהשראת הכרזת העצמאות של ארצות הברית, כתב בעהם את הטיוטה הראשונה באנגלית,[2] שמכונה "טיוטת הפסוקים".[8] טיוטה זו היא בעלת אוריינטציה דתית: אחד הביטויים הבולטים במסמך הוא הביטוי "צור ישראל",[2] אשר נותר גם בנוסח הסופי של ההכרזה. בהמשך, הוסיף לה בעהם נימוקים היסטוריים, פוליטיים ומוסריים, ותרגם אותה לעברית, כשעליה הכיתוב "סודי".
בתזכורת שצירף בעהם לטיוטה, ציין כך:[9] ”ההצהרה נערכה מתוך הנחה שיש להסתמך לא רק על החלטות או"ם וחבר הלאומים, אלא גם על הזכויות ההיסטוריות של העם היהודי עצמו לאור משפט העמים. [...] שלשת האבות של העם [אברהם, יצחק ויעקב] נזכרו בשמותיהם במיוחד, הואיל והם הם היו מקבלי ההבטחה בדבר ארץ-ישראל הכלולה בתורה. [...] הפסקא האחרונה של ההקדמה, כמו גם גוף ההצהרה, שאובים בעיקר מתוך הצהרת העצמאות האמריקאית, ונוהגת בטוי משפטי לסגולות העצמאות של מדינה עצמאית.”
חשיבותה ההיסטורית של טיוטת בעהם
לטיוטה שחיבר בעהם חשיבות באופן בו בחר לתאר את השתלשלות העניינים שהביאה להכרזה על הקמת המדינה ולנטילת הריבונות של הממשלה הזמנית על ארץ ישראל. בעהם הוא שקיבל את ההחלטה הראשונית כיצד לשרטט את הנרטיב היהודי והציוני, היכן לקבוע את ראשיתו ואילו אירועים לציין במהלכו. נרטיב זה נשמר, גם אם באופן חלקי, בטיוטות הבאות של המגילה.
מעבר להצגת ההחלטות הבין-לאומיות והמדיניות (הצהרת בלפור והחלטת האו"ם על תוכנית החלוקה) כמניע וכצידוק להכרזה על הקמת המדינה, אלא הציב אותן בתוך הקשר היסטורי ומוסרי: ”הואיל ומצפון האנושות כפי שהוא בא לידי ביטוי בהצהרת בלפור... הכיר בקשר ההיסטורי בין העם היהודי וארץ ישראל, ובנמוקים להקמתו מחדש של ביתו הלאומי בארץ הזו, והואיל ואחר ההשמדה האכזרית של שליש עמנו בידי אויבי המין האנושי מאז פרוץ מלחמת העולם השניה, החליטה עצרת האומות המאוחדות שהמנדט לארץ ישראל יפקע ושמדינה יהודית עצמאית תקום בארץ ישראל [...] והואיל ולאחר שהעם היהודי לא ויתר מעולם על זכותו להקים מחדש את מדינתו בארץ הקודש...”
המאבק על הטיוטה לאחר פטירתו
במשך שנים ארוכות כמעט שלא נודע ברבים פועלו של בעהם בכתיבת הטיוטה. במלחמת המפרץ הטיוטה כמעט שהושמדה בעקבות נפילת טיל סקאד בסמוך לבית משפחת בעהם. ב-2002 פורסמה עבודתו של פרופ' יורם שחר, בה נחשפה הטיוטה לציבור.[7]
ב-2015 העמידו יורשיו של מרדכי בעהם את מסמכי הטיוטה למכירה פומבית,[10] אולם בית המשפט המחוזי בירושלים אסר על כך בצו ארעי, על פי תביעת המדינה. בהמשך, דחה בית המשפט את התביעה. בעקבות ערעור המדינה לבית המשפט העליון, זה פסק כי הטיוטה אסורה במכירה ועליה לעבור לארכיון המדינה, בטענה כי בעהם היה עובד ציבור בעת כתיבתה.[11]
ב-2022 יצא לאור ספרו של פרופ' יורם שחר, "כבוד, חירות ועמל-ישרים", העוסק בגלגוליה השונים של מגילת העצמאות ומקדיש חלק נרחב לעיסוק בטיוטת בעהם.[12][13][14]
חיים אישיים
בעהם נישא ב-1942[15] להלי לבית זק"ש והיה נשוי לה עד פטירתו. נולדו להם שני בנים, דניאל ורפאל.[2] נפטר בגיל 75 ונטמן בבית העלמין בסביון.[16]
לקריאה נוספת
- יורם שחר, הטיוטות המוקדמות של הכרזת העצמאות. עיוני משפט כו (2), נובמבר 2002.
- יורם שחר, כבוד, חירות ועמל-ישרים. מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות ומכון ברג, 2022.
הערות שוליים
- ↑ משפחת בעהם, באתר Geni
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 אבי יופה, נחשפת דמות כותב טיוטת מגילת העצמאות, באתר nrg, 18 ביולי 2010
- ↑ שכונת כרם ישראל - רחוב השחר, באתר כרם ישראל
- ↑ מודעת אבל על פטירתו של יהודה בעהם, באתר הארץ, 23 בנובמבר 1954
- ↑ הודעה של רשם הצוואה, באתר הארץ, 8 בפברואר 1966
- ↑ ג'יי לפקוביץ, מכריזים בזאת: גלגוליה של מגילת העצמאות, באתר מידה, 26 באפריל 2023
- ^ 7.0 7.1 משה גורלי, כך הוצאו אלוקים והדמוקרטיה מהכרזת העצמאות, באתר הארץ, 5 במאי 2003
- ↑ טיוטת הפסוקים, באתר ארכיון המדינה
- ↑ הטיוטות הראשונות של "מגילת העצמאות" – כתובות בידי עו"ד מרדכי בעהם, באתר קדם בית מכירות פומביות בע"מ
- ↑ הטיוטות הראשונות של "מגילת העצמאות" – כתובות בידי עו"ד מרדכי בעהם, באתר קדם בית מכירות פומביות בע"מ
- ↑ יאיר אלטמן, טיוטות מגילת העצמאות יועברו למדינה, באתר ישראל היום, 20 במאי 2019
- ↑ יורם שחר, כבוד, חירות ועמל-ישרים - סיפור חיבורה של הכרזת העצמאות, באתר ההוצאה לאור | מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות
- ↑ מדוע חסרה המילה ״עצמאות״ מהכרזת העצמאות? ספר חדש בהוצאת מכון בן-גוריון ומכון ברג עונה על השאלה, באתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 22 במרץ 2022
- ↑ יעקב בר-און, ספר חדש חושף את הרגעים הדרמטיים מאחורי הכרזת המדינה, באתר מעריב, 8 במאי 2022
- ↑ לעו"ד יהודה בעהם ברכות מאליפות ואחולים לבביים לנשואי בנו מרדכי עם בח"ל, באתר הארץ, 22 בדצמבר 1942
- ↑ הודעה על גילוי מצבה של מרדכי בעהם, באתר מעריב, 15 בנובמבר 1987
מרדכי בעהם40915889Q133932449