מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין
בעלי תשובה מול צדיקים גמורים
|
|---|
|
וא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן: כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה, אבל צדיקים גמורים עין לא ראתה אלוקים זולתך. ופליגא דר' אבהו, דא"ר אבהו: מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין, שנאמר (ישעיהו נז, יט): שלום שלום לרחוק ולקרוב; לרחוק ברישא והדר לקרוב. |
| תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ד עמוד ב' |
מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין היא אמרה ידועה שמקורה בתלמוד הבבלי, מסכת ברכות,[1] ונאמרה על ידי רבי אבהו. פשוטה של האמרה: גדולה מעלתם של אנשים שחזרו בתשובה, על פני אנשים שהם צדיקים מלכתחילה, ולא חטאו.
רבי יוחנן חלק על דעתו של אבהו וגרס: "כל הנביאים כולן בנבואות הנחמה שאמרו, לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה, אבל צדיקים גמורים עליהם נאמר[2] 'עין לא ראתה אלוקים זולתך'". חז"ל נתנו פירושים שונים למחלוקת זו שבין רבי אבהו ורבי יוחנן, אם כי בעברית המודרנית השתרשה היטב הגרסה של רבי אבהו.
המקור
ועוד אמר ר' חייא בר אבא, שכך אמר ר' יוחנן: כל הנביאים כולן בנבואות הנחמה שאמרו לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה, אבל צדיקים גמורים עליהם נאמר 'עין לא ראתה אלוקים זולתך'. [ומציינים ששיטה זו] פליגא [חלוקה על שיטת ר' אבהו הסבור שבעלי תשובה עדיפים על צדיקים, שכך] אמר ר' אבהו: מקום [בדרגה] שבעלי תשובה עומדים — צדיקים גמורים אינם עומדין, שכן נאמר: 'שלום שלום לרחוק ולקרוב', "לרחוק" ברישא [בראש, בתחילה, כלומר קודם ניתן השלום לבעל התשובה שהיה רחוק], והדר [וחוזר אחר כך, ונותן השלום] "לקרוב", [שהוא הצדיק הגמור].
משמע, לדעתו של רבי יוחנן, עדיפים אנשים שמלכתחילה לא חטאו, על פני חוטאים שחזרו בתשובה, על פי הפסוק בישעיהו ס"ד.[3] ואילו רבי אבהו מסיק מהפסוק בישעיהו נ"ז: "שלום שלום לרחוק והקרוב"[4] שהרחוק, היינו בעל התשובה, בא כאן לפני הקרוב - הצדיק, ולכן הוא בשלב גבוה יותר. דהיינו, קיימת מחלוקת אצל חז"ל לגבי דירוגם של בעלי התשובה בסולם העדיפויות, לעומת הצדיקים הגמורים שלא חטאו ולא נזקקו לחזור בתשובה.
מבחר פירושים למחלוקת
הנטייה של המפרשים הייתה להעדיף את דעתו של רבי יוחנן, שהרי עדיף צדיק שמעולם לא חטא, על בעל תשובה שחטא וחזר בו.[5] המהרש"א יוצא מנקודת הנחה שגרסתו של רבי יוחנן היא הנכונה, והוא מייחס לרבי אבהו כוונה לאנשים שחשבו לעשות עבירה וגברו על יצרם, ולא לאנשים שעשו עבירה ושבו מדרכם הרעה.
דרך אחת לפרש את ה"סתירה" בין שני החכמים היא בפירוש 'תוספת יום הכיפורים' על מסכת יומא, פ"ו, ב', שמנסה לגשר על ההבדלים בין בעל התשובה והצדיק הגמור. הראשון נאלץ להתגבר שוב ושוב על יצרו, ואילו השני לא נאלץ כלל להיאבק. מכאן שמאמציו של בעל התשובה ראויים לגמול גדול יותר, שהרי "לפום צערא אגרא".[5]
גם הרמב"ם הבחין בין המעולה ובין המושל בנפשו, וכך הוא אומר בשמונה פרקים ”וכאשר חקרנו דברי חכמים בזה הענין נמצא להם: שהמתאוה לעברות ונכסף אליהן - הוא יותר חשוב ויותר שלם, מאשר לא יתאוה אליהן ולא יצטער בהנחתן; עד שאמרו: שכל אשר יהיה האדם יותר חשוב ויותר שלם - תהיה תשוקתו לעברות והצטערו בהנחתן יותר גדול. והביאו בזה הדברים ואמרו: 'כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו' (סוכה נב, א)”[6] ובמקום אחר הוא אומר: ”אמרו חכמים, מקום שבעלי תשובה עומדין בו, אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד בו: כלומר מעלתן גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם, מפני שהן כובשין יצרם יתר מהן”[7]
דרך אחרת ליישב בין העמדות, אומר הרב סתיו, היא ההבחנה בין בעלי תשובה שונים, על פי מה שהסיקו מדברי ריש לקיש בגמרא ביומא (פו עמוד ב): הוא מבחין בין בעל תשובה מאהבה, ואז עוונותיו נחשבים לו כזכויות, ובין בעל תשובה מיראה, ואז עוונותיו יחשבו לו כשגגות.[8]
שימושים בעברית המודרנית
- דורון רוזנבלום מנסה לתהות על קנקנם של החוזרים בתשובה, במאמר: "במקומות שבעלי תשובה עומדים"[9]
- בחור ישיבה כתב מכתב מלא חרטה לאגד על כך שהונה אותם כשהזדהה כמי שראוי להנחה, בעוד שלא היה ראוי לה. אגד השיב לו: "במקום שבעלי תשובה 'יושבים', אפילו אגד לא יכול לעמוד"[10]
- אורלי לוי-אבקסיס מסבירה באתר ישראל ביתנו שהצעת חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון – עבר פלילי) מקדמת את אחד מעקרונות היסוד ביהדות, ולפיו ניתנת אפשרות לאדם שעבר עבירה לחזור בתשובה ולמחוק את העבירות - במאמר: "במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים". [11]
- רוחמה וייס מייעצת ל"חוטאים" למיניהם, להעדיף את גרסתו של רבי יוחנן. "במקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים לא רוצים לעמוד"[12]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אוניברסיטת בר-אילן, הפקולטה למדעי היהדות, לשכת רב הקמפוס, "מקום שבעלי תשובה עומדין –צדיקים גמורים אינם עומדין, האומנם?"
- יהודה הלוי עמיחי, "צדיק גמור ובעל תשובה", אתר "למעשה", אקטואליה הלכתית מבית מכון התורה והארץ
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ד עמוד ב'
- ^ ספר ישעיהו, פרק ס"ד, פסוק ג'
- ^ רש"י מפרש: ומעולם לא שמעו - כאותן נוראות שנעשות לאחת מכל העכו"ם לפני כן, וגם עין לא ראתה אלוקים אחר זולתך אשר יעשה האלוקים למחכה לו מה שעשית אתה למחכה לך. כך שמעתי מר' יוסי והנאני, אבל רבותינו שאמרו כל הנביאים כולם לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעולם הבא עין לא ראתה וגו' - משמעו עין שום נביא לא ראתה את אשר יעשה הקב"ה למחכה לו זולתי עיניך אתה אלוקים
- ^ ספר ישעיהו, פרק נ"ז, פסוק י"ט
- ^ 5.0 5.1 אברהם סתיו, "במקום שבעלי תשובה עומדים" בית המדרש הווירטואלי על שם ישראל קושיצקי
- ^ הרמב"ם, שמונה פרקים לרמב"ם, פרק ו
- ^ הרמב"ם, ספר המדע, הלכות תשובה, פרק ז'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף פ"ו עמוד ב'
- ^ דבר, 9 ביוני 1972
- ^ מעריב, 8 בפברואר 1971
- ^ אתר ישראל ביתנו, 12 בדצמבר 2013
- ^ ynet, ארבעה בדצמבר, 2015
