מקהלת פועלי תל אביב
מקהלת פועלי תל אביב הייתה מקהלה שפעלה בעיר תל אביב-יפו משנות ה-20 ועד שנות ה-80 של המאה ה-20, בניצוחם של המנצח והמלחין ישראל ברנדמן ובהמשך עובדיה טוביה.
תולדות המקהלה
ב-1917 ייסד ישראל ברנדמן בעיר הולדתו קמניץ פודולסק שבאוקראינה, מקהלה יהודית חלוצית אשר את מרבית שיריה שרה בשפה העברית. ב-1919 עלו המנצח ומקהלתו יחדיו ארצה ובסוף 1922 הפכו רשמית למקהלת פועלי תל אביב. מרבית חברי המקהלה היו אקדמאים ומתוכם צמח גרעין מקהלת האופרה ומקהלת האורטוריה. המקהלה הוזמנה להופיע באירועים ציבוריים וכלליים. ב-1924, עם עזיבתו של ברנדמן לאוסטריה ניצחו על המקהלה מנשה רבינא ומ.ג. לוין. המקהלה פעלה במסגרת מועדון הפועלים ובהמשך קבעה את משכן הקבע שלה בבית ברנר בתל אביב. רפרטואר המקהלה כלל שירים מתחום המוזיקה הכללית, ליטורגיה יהודית כגון קטעי חזנות ופיוטים.[1]
מקהלות פועלים עירוניות קמו כחלק אורגאני של הפעילות התרבותית והרוחנית בקרב ריכוזי הפועלים. לרוב, חבריהן לא היו זמרים מקצועיים, בעוד שמנצחיהן היו בעלי רקע והכשרה מוזיקליים בתחום.[2] ב-1934 הוקם במסגרת ההסתדרות הכללית "המרכז לחינוך", ומנהליו הראשונים היו נסים נסימוב ושלמה קפלן. המרכז פעל להפצת הזמר העברי ובכלל זה הקמת מקהלות בחסות מועצות פועלים. העלייה השלישית הביאה עימה מוזיקאים ומלחינים מחוננים אשר הוו את הבסיס לעיצוב שירת המקהלה בישראל המתהווה.[3]
ב-1935, עזב ברנדמן את אוסטריה על רקע התגברות האנטישמיות הממוסדת ושב ארצה. עם שובו נמסר לו מחדש ניהול המקהלה מידי שלמה קפלן. ברנדמן הוביל את הקו המוזיקלי של המקהלה וכך בעת פעילותה נודעה גם בשם מקהלת ברנדמן. המקהלה הרבתה לבצע שירים בסגנון שרווח בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20, המכונה הסגנון הימתכוני, כשברפטואר המקהלה הופיעו למשל משירי נחום נרדי, הנחשב פורץ דרך בתחום.[4]
תחת שרביטו, ביצעה מקהלת פועלי תל אביב בפעם הראשונה בישראל אורטוריה.[5]
בדצמבר 1941 השתתפה המקהלה בכנס הראשון של מקהלות אזור תל אביב אשר התקיים בעיר תל אביב, וב-22 באפריל 1944, נטלה חלק בכנס הראשון של מקהלות הפועלים אשר התקיים בעין חרוד וכפר יחזקאל, ובו נטלו חלק 25 מקהלות פועלים. כינוס זה נחשב ל"אבן הפינה" לייסוד כינוסי הזמריה שהחלו במדינת ישראל בשנות ה-50.[2]
ברנדמן ניצח על המקהלה כ 30 שנים והיא הייתה חממה למוזיקאים, לשחקנים ולמורים למוזיקה, כגון משה יעקבסון ומשה בר-עמי. בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 סיים ישראל ברנדמן את תפקידו ועל ניצוח המקהלה הופקד עובדיה טוביה.
לקריאה נוספת
- "שירי עבודה ומולדת" – המרכז לתרבות ולחינוך של ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל, תל אביב, 1955.
- "במצעד" – ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל, הוצאת המרכז לתרבות תל אביב, תש"ט, 1949.
- רבינא מנשה, שלמה סקולסקי, מי היה מי באקו"ם, הוצאת אקו"ם, תל אביב, 1965 (באנגלית).
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ חיה לביא, המקהלה בארץ ישראל, מתקופת העלייה הראשונה ועד קום המדינה, אוניברסיטת תל אביב, החוג למוזיקולוגיה, תל אביב, 1980, עמוד 20.
- ^ 2.0 2.1 חיה לביא, עמוד 22.
- ^ נתן שחר, שיר שיר עלה - נא, תולדות הזמר העברי, הוצאת מודן, תל אביב, עמוד 84.
- ^ לאורה ברסלר, הסגנון הימתכוני במוזיקה הישראלית, אוניברסיטת תל אביב, החוג למוזיקולוגיה, תל אביב, ספטמבר 1983, עמוד 151.
- ^ מנשה רבינא, שלמה סקולסקי, מי היה מי באקו"ם, הוצאת אקו"ם, תל אביב, 1965. (באנגלית).
26611141מקהלת פועלי תל אביב