מצודת בלוגראדצ'יק
ערך זה עוסק במצודה ב
מצודת בֵּלוֹגְרָאדְצִ'יק (בבולגרית: Белоградчишка крепост, מוכרת גם בשם קָאלֵטוֹ Калето "המצודה" מהמילה הטורקית קַאלֵה) היא מבצר עתיק במחוז וידין שבצפון-מערב בולגריה, סמוך לעיירה בֵּלוֹגְרָאדְצִ'יק. ביצורי המצודה הם שילוב מיוחד של חומות בעובי עד 2 מטרים, שנבנו בתקופות שונות, יחד עם צוקי גבוהים האופייניים לאזור - "צוקי בֵּלוֹגְרָאדְצִ'יק" (Белоградчишки скали), שגובהם מגיע עד ל-70 מטרים. שטח המצודה 10.2 דונמים והיא מחולקת לשלוש חצרות, כאשר החצר השלישית היא הגבוהה והמבוצרת מכולן.
היסטוריה של המצודה
המצודה הוקמה לראשונה בתקופת האימפריה הרומית בין המאה הראשונה והשלישית, כדי לחלוש על דרכים ראשיות שעברו באזור. באותה תקופה רוב הביצורים היו טבעיים. איוון סרצימיר, צאר וידין הרחיב את המצודה במאה ה-14, והפך אותה למצודה השנייה בחשיבותה בצארות וידין.
בשנת 1396 האזור כולו נכבש על ידי העות'מאנים, שהציבו במצודה חיל מצב, והרחיבו את הביצורים כנגד שודדים ("היידוקים") וכנגד מורדים. בתחילת המאה ה-19 הוצבו במקום תותחים, והמצודה הורחבה עוד בסגנון האדריכלות העות'מאנית, אך עם שילוב של אלמנטים אירופאים בהשפעת מהנדסים מצרפת ומאיטליה.
המצודה שימשה את הצבא העות'מאני בדיכוי מרידה אזורית בשנת 1850, ולאחר שחרור בולגריה, נעשה בה שימוש במלחמת בולגריה-סרביה (1885).
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מצודת בֵּלוֹגְרָאדְצִ'יק |
