מפלי גוואירה
 | |
| מפלי גוואירה ממעוף הציפור | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום | גבול ברזיל-פרגוואי |
| נהר | פרנה |
| סוג מפל | מפוצלים |
| גובה כולל | 114 מטר |
| רוחב ממוצע | 4,828 מטר |
| נפילת מים רציפה | 40 מטר |
| מספר נפילות מים | 1 |
| ספיקה ממוצעת | 13,309 מ"ק/שנייה |
| ספיקה מרבית | 49,555 מ"ק/שנייה |
| עונה שופעת | כל השנה |
| קואורדינטות | 24°04′23″S 54°17′01″W / 24.073056°S 54.283611°W |
|
(למפת פרגוואי רגילה) | |
שבעת המפלים של גוואירה (O Salto das Sete Quedas do Guaíra) הם מפלי מים נכחדים בגבול ברזיל-פרגוואי, שבעבר היו האדירים ביותר בתבל. נראה שהם נקראו על שם צ'יף אינדיאני. שמם הברזילאי התייחס ל-7 המפלים העיקריים, אך למעשה היו קיימים 18 מפלים במתחם זה.
ספיקתם המקסימלית של המפלים הייתה כ-50,000 מ"ק לשנייה, דהיינו בכל שעה ושעה זרמו בהם כ-180 מיליון מ"ק מים, וקול שאונם נשמע אף במרחק של 30 ק"מ מהם. המפלים נמצאו על נהר פרנה, בגבול ברזיל-פרגוואי. רכס מרקז'ו (Maracaju) עצר בעד הזרימה, והנהר שהתפצל לשתי ימות צרות וארוכות, חצה את הרכס בקניון הולך וצר, עד שירד ממנו במפלים שגובהם 114 מטרים ואורכם כ-5 ק"מ.
בשנות ה-70 של המאה ה-20 החליטו ממשלות ברזיל ופרגוואי במשותף לסכור את נהר פרנה כדי להפיק חשמל מתחנת כוח הידרואלקטרית, ובנו את סכר איטייפו. מאגר המים שיצר הסכר הציף גם את המפלים. באותה עת שלט המשטר הצבאי במדינות אמריקה הדרומית וערכי טבע לא היו חשובים בעיני מנהיגיהם. במקביל לסכר איטייפו, נבנו בברזיל באותה תקופה הדרך הטרנס אמזונית והעיר ברזיליה, שהסבו גם הם נזקים לערכי טבע.
קישורים חיצוניים
- נתוני מפלי גוואירה, באתר World Waterfall Database (באנגלית)