מפלגת מדף
מפלגת מדף הוא כינוי בפוליטיקה הישראלית למפלגה רשומה כחוק אשר אינה פעילה באופן מעשי. עצם היות המפלגה רשומה וזמינה "על המדף" מאפשר שימוש מיידי בשמה לצרכים פוליטיים וכספיים שונים.
רקע
עד חקיקת חוק המפלגות בשנת 1992 היו המפלגות בישראל עמותות או אגודות עות'מאניות וניתן היה להגיש רשימה מועמדים לבחירות לכנסת אף ללא רישום מסודר כתאגיד (אפשרות זו קיימת גם כיום בבחירות לרשויות המקומיות בישראל). בעקבות חקיקת החוק הותרה ההתמודדות בבחירות רק למפלגות רשומות (מספר מפלגות יכולות להגיש רשימה משותפת וניתן להגיש רשימה משותפת למפלגה וקבוצת אנשים נוספת). עצם הדרישה לרישום מיוחד כמפלגה לצורך התמודדות בבחירות לפרלמנט היא דרישה מיוחדת לחקיקה בישראל.
הליך רישום מפלגה אצל רשם המפלגות דורש גיוס מאה מייסדים, ניסוח מטרות המפלגה ותקנון, תשלום אגרה ותנאים נוספים. התהליך אורך זמן שכן ניתן זמן לפרסום הבקשה ברשומות ובעיתונות וזמן להגשת התנגדויות על רישום המפלגה, דיון בהתנגדויות על ידי הרשם ומתן אפשרות לערעור על החלטתו בבית המשפט העליון.
"מפלגת מדף" יכולה להיות מפלגה שנרשמה מראש ללא כוונה מיידית להתמודד באמצעותה בבחירות הקרובות, אלא כדי לתת אפשרות למייסדיה לעשות שימוש באפשרות זו בעתיד. אפשרות אחרת להיווצרות מפלגת מדף היא מפלגה שהתמודדה בבחירות, אך לא עברה את אחוז החסימה ומייסדיה בחרו לא לפרקהּ בתקווה שיוכלו להתמודד באמצעותה בעתיד. לא כל מפלגה שאיננה מתמודדת לכנסת בפועל היא מפלגת מדף. לדוגמה, מפלגת כח לגמלאים, שכשלה בניסיונה להיבחר בבחירות לכנסת ה-15 (1999), פעילה במישור המקומי והיא מיוצגת עד היום במועצת עיריית תל אביב-יפו.
סיבות לשימוש במפלגת מדף
- החלטה על התמודדות בסמיכות לבחירות - לעיתים מחליטה קבוצת אנשים להתמודד זמן קצר בלבד לפני הבחירות ואין אפשרות מעשית לרשום מפלגה בזמן כה קצר. מציאות כזו נפוצה בעיקר במקרים בהם הכנסת מחליטה להתפזר מוקדם מן הקבוע בחוק יסוד: הכנסת או במקרים בהם חל פיצול פנימי במפלגה זמן קצר לפני הבחירות.
- קבלת כספי מימון מפלגות - חוק מימון מפלגות מסדיר את הפעילות הכלכלית של המפלגות וקובע, בין השאר, כי המדינה מקצה מימון למפלגות הפעילות בכנסת, גם שלא בתקופת בחירות. בדרך כלל סיעה בכנסת מייצגת מפלגה, אך לעיתים סיעות מתפצלות והסיעה הפורשת, שאינה מייצגת מפלגה, לא יכולה לזכות בכספי מימון המפלגות.
דוגמאות לשימוש במפלגת מדף
- סמוך לבחירות לכנסת השבע עשרה (2006) חל פיצול במפלגת שינוי ורוב חברי הכנסת שלה פרשו והקימו את מפלגת חץ. ההתאגדות החדשה נעזרה במפלגת אזרח ומדינה, מפלגה בראשות אלכסנדר צינקר שהתמודדה ללא הצלחה בבחירות לכנסת השש עשרה. גם חץ לא הצליחה להיבחר ושימשה את מפלגת התנועה בבחירות לכנסת התשע עשרה, אז קיבלה המפלגה ששה מנדטים ובהמשך נרשמה כמפלגה עצמאית
- מפלגת גיל התמודדה לראשונה בבחירות לכנסת הארבע עשרה, אך ללא הצלחה. זמן קצר לפני הבחירות לכנסת השבע עשרה החליטו נציגי ועדי הגמלאים של הארגונים הגדולים להתמודד בבחירות במסגרת מפלגת קדימה, אך ההסכם עמה לא יצא לפועל והקבוצה חברה למפלגת המדף גיל ואף זכתה בשבעה מנדטים בבחירות. במהלך הכנסת השבע עשרה היה פיצול במפלגה ושלושה מחבריה פרשו והקימו את סיעת צדק לזקן. השלושה פנו למפלגת צדק חברתי על מנת לייצג אותה בכנסת ולזכות בכספי מימון המפלגות. ההסכם עם המפלגה עורר בעיות משפטיות ולא אושר בוועדת הכנסת, ומאוחר יותר הגיעו השלושה להסכם שאושר עם מפלגת צומת, מפלגה שיוצגה בעבר בכנסת, אך לא הצליחה להיבחר מאז הבחירות לכנסת החמש עשרה (1999). מאוחר יותר חזרו שניים מחברי הסיעה לגיל, אך אלחנן גלזר התנגד לאיחוד, יצר סיעת יחיד בשם הדרך הטובה כשהוא מייצג את מפלגת צומת. מאוחר יותר הוא אף התמודד מטעמה בבחירות לכנסת השמונה עשרה
- בבחירות לכנסת ה-19 התמודדה רשימת עם שלם בראשות הרב חיים אמסלם שנסמכה על מפלגת "אחיעזר" שמעולם לא הציגה מועמדות לכנסת[1]. מפלגת כח להשפיע בהנהגת הרב אמנון יצחק השתמשה במפלגה רשומה באותו שם שהתמודדה בבחירות הקודמות תחת מצע של זכויות נכים. מפלגת הישראלים הוקמה 10 דקות בלבד לפני תום מועד הגשת הרשימות על בסיס מפלגה באותו שם שרצה בבחירות הקודמות[2]
- התנועה לדמוקרטיה ישירה-קול העם כותבת באתר שלה שסיבות רעיוניות גורמות לחוסר תקציב ולכן היא משתמשת במפלגת מדף[3]
- מפלגת הימין החדש של נפתלי בנט הוקמה ב-2018 על בסיס מפלגת "צל"ש – ציונות ליברליות ושוויון" שהוקמה על ידי יוסף פריצקי במהלך הכנסת ה-16
- לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים בספטמבר 2019 רכשה מפלגת נעם את מפלגת לזוז, ששימשה כמפלגת מדף, תמורת 80,000 ש"ח.[4]
הערות שוליים
- ^ צבי שיימן, 'עם שלם' תרוץ במפלגה שהקים הרב מרדכי אליהו זצ"ל, 13 בנובמבר 2012, באתר סרוגים
- ^ רביב דרוקר, המלחמה על הקול הרוסי: רמון ולבני סייעו בהקמת מפלגה שצפויה לקחת קולות מליברמן, באתר של "רשת 13", 7 בדצמבר 2012 (במקור, מאתר "nana10")
- ^ שאלות נפוצות, באתר המפלגה, תחת השאלה: ”מדוע שם המפלגה הרשומה הוא מפלגת העם-הציונות החדשה ולא קול העם?”
- ^ עמיחי אתאלי, "מפלגת הרב טאו יוצאת לדרך", ידיעות אחרונות, 16 בספטמבר 2019 (לעותק מקוון ראו:
ציוץ של מפלגת נעם ברשת החברתית אקס (טוויטר), 16 בספטמבר 2019).
25930995מפלגת מדף