עיכוב

עיכוב, על פי פרק ג' לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, היא הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי. הגבלה זו מסויגת מראש בזמן ובתכלית.

עיכוב על ידי שוטר

בהתאם לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, פגיעה בזכויותיו של אדם תתקיים רק בתנאי שהיא נועדה לתכלית ראויה. על הפגיעה גם להיות על פי חוק בלבד, במידה שאינה עולה על הנדרש ובאופן ההולם את ערכיה של מדינת ישראל.

סיבת ותכלית העיכוב

שוטר רשאי לעכב אדם במקום או להביאו לתחנת המשטרה הקרובה אם התקיימו אחד מהתנאים הבאים:

• לשוטר יש יסוד סביר לחשד שהאדם ביצע עבירה או עומד לבצע עבירה, כאשר תכלית העיכוב במקרה זה היא לשם חקירת החשוד.

• עיכוב עדים - שוטר רשאי לעכב במקום אדם שהיה עד לביצוע עבירה, כאשר העד יכול למסור מידע הנוגע לעבירה ויש צורך בחקירתו או לשם זימונו לתחנת המשטרה במועד מאוחר יותר. במידה ולא ניתן לאמת את זהות העד במקום או שיש חשש שהוא לא יתייצב לחקירה במועד, רשאי השוטר לעכבו לתחנת המשטרה.

• עיכוב לשם זיהוי אדם - על-פי חוק החזקת תעודת זהות והצגתה, התשמ"ג-1982, "תושב שמלאו לו 16 שנים חייב לשאת עמו תמיד תעודת זהות ולהציגה בפני קצין משטרה בכיר, ראש רשות מקומית, שוטר או חייל במילוי תפקידם, כשידרשו זאת ממנו". עם זאת, בפסק דין של בית משפט השלום בקריות נפסק כי מאחר שהצגת תעודת זהות כרוכה בעיכוב, גם אם לזמן קצר, נדרש קיומו של יסוד סביר לחשד גם לצורך זה על-מנת שהדרישה תהיה חוקית.

במידה ויש לשוטר יסוד סביר לחשוד שקיים צו מעצר או צו מאסר נגד אדם, רשאי הוא לעכבו עד לקבלת עותק מהצו, לצורך ביצוע המעצר. במידה ולא ניתן לקבל את הצו לשטח ניתנה לשוטר סמכות לעכב את החשוד לתחנת המשטרה.

באופן כללי, בהתאם לרוח חוק "כבוד האדם וחירותו", על השוטר תמיד להעדיף עיכוב על פני מעצר גם כאשר החוק מתיר לו לבצע מעצר.

חובות השוטר המעכב

על השוטר המעכב אדם מוטלות החובות הבאות:

• הזדהות בשמו והצגת תעודת שוטר וזאת רק במידה והשוטר נמצא בלבוש אזרחי. במידה והשוטר לבוש מדים וזהותו ברורה מתוקף הנסיבות, אין חובת הזדהות אלא אם האדם ביקש במפורש לראות תעודת שוטר.

• הודעה לאדם על דבר עיכובו. במידה ויש חשש שההודעה עלולה לסכל את ביצוע העיכוב, לגרום להעלמת ראיות או לפגוע בביטחונו של השוטר המעכב, אין חובת הודעה.

• הודעה על סיבת העיכוב אלא אם סיבת העיכוב ברורה בנסיבות העניין ("נתפס על חם" מבצע את העבירה).

בכל מצב, ברגע שחלפו הנסיבות שמנעו את מילוי חובותיו של השוטר, חובה עליו לבצען בהקדם האפשרי.

מגבלות העיכוב

על משך העיכוב להיות לא יותר משלוש שעות. חריג לכך הוא במקרים בהם מתבצע עיכוב של מספר מעורבים באותו אירוע, אז רשאי קצין משטרה להאריך את העיכוב בשלוש שעות נוספות, כך שמשך העיכוב לא יעלה על שש שעות. זמן החקירה אינו נכלל בזמן העיכוב. בכל מצב על השוטר המעכב לשאוף לכך שזמן העיכוב יהיה קצר ככל הניתן ויהיה כרוך בטרחה מועטה ככל המתאפשר לאדם המעוכב.

עיכוב לא חוקי

שוטר המבצע עיכוב לא חוקי עובר עבירת משמעת על-פי חוק המשטרה: "עריכת חיפוש, ביצוע עיכוב או מעצר או כניסה לרשות היחיד, שלא כדין או שלא בתום לב".

בפסיקת בית המשפט נקבע כי אדם שמעוכב שלא כדין על ידי שוטר רשאי להשתמש בכוח סביר ומידתי (כגון דחיפה ללא גרימת חבלה) כדי להשתחרר מהעיכוב הלא חוקי, והדבר לא יביא להרשעתו בביצוע עבירה. (כגון תקיפת או הכשלת שוטר)

עיכוב לא חוקי עשוי להיות בסיס לתביעת נזיקין נגד המשטרה.

עיכוב על ידי אדם שאינו שוטר

במדינות רבות, החוק מתיר לכל אדם לעכב אדם אחר, שביצע עבירות מסוימות, עד לבואו של שוטר. החוקים במדינות שונות נבדלים בעבירות עליהם מותר לאזרח שאינו שוטר לעכב אדם אחר והתנאים הנלווים הנדרשים.

ישראל

בישראל, כל אדם רשאי לעכב חשוד שביצע, בנוכחות המעכב, עבירת אלימות, פשע, גניבה או עבירה שגרמה נזק של ממש לרכוש. במידה ואדם אחר, הקורא לעזרה, הצביע בפני אדם על חשוד בעבירה כפי שפורטו לעיל, רשאי האדם לעכב את החשוד אך ורק אם יש חשש שהחשוד ימלט או שזהותו אינה ידועה. בדומה לשוטרים, גם האדם המעכב אינו רשאי לעכב חשוד למעלה משלוש שעות, ומוטלת עליו החובה למסור אותו ללא דיחוי לשוטר. המעכב רשאי להפעיל כוח סביר כדי להתגבר על התנגדות המעוכב, בתנאי שהשימוש בכוח לא יגרום למעוכב חבלה.

גלגולי החקיקה בישראל

סמכות של כל אדם לעכב חשוד נקבעה בעבר בסעיף 5 לחוק סדר הדין הפלילי (מאסר וחיפושים) בו נקבע שכל אדם רשאי לעכב אדם רק אם המעוכב עבר בפני המעכב עבירה שדינה מוות או עבודת פרך. בהמשך שונה הנוסח ונקבע שכל אדם רשאי לעצור אדם שביצע בפניו פשע. צמצום הסמכות רק לעבירות של פשע הביא לביקורת מצד שופטים וביקורת ציבורית על שופטים שזיכו אנשים שהשתמשו בכח כדי להשתחרר מעיכוב לא חוקי. בשנת 1997 במסגרת הסדרה של נושא המעצרים, תוקן חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), כדי לקבוע בו את סמכויות העיכוב ואלו הוסרו מפקודת סדר הדין הפלילי. כיום, כל אדם רשאי לעכב אדם שביצע בפניו עבירה של אלימות, פשע, גניבה או נזק של ממש לרכוש.

חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור

בעקבות חקיקת חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, תשס"ה-2005, העניק המחוקק סמכויות עיכוב לחיילים ומאבטחים, שהשר לביטחון פנים הסמיך אותם לביצוע פעולות אבטחה ושמירה על ביטחון הציבור, במקומות המפורטים בחוק. לפי החוק, רשאי חייל או מאבטח לעכב אדם עד לבואו של שוטר במידה ומתעורר חשד שאותו אדם נושא נשק או מתכוון לעשות שימוש בנשק. חייל שהוסמך לשמש כמאבטח בתחנת הסעה או בנקודת בדיקה בין ישראל לבין יהודה ושומרון וחבל עזה מוסמך לעכב אדם גם במידה ומתעורר חשד שאותו אדם מתכוון לבצע עבירה המסכנת את ביטחון האדם, הציבור או המדינה.

קנדה

בקנדה, כל אדם רשאי לעכב חשוד בעבירה פדרלית (indictable offence), שביצע את העבירה בפניו או שהוא מאמין על סמך יסוד סביר שהחשוד ביצע את העבירה והוא בורח מאדם שיש לו סמכות חוקית לעכבו. החוק בקנדה מתיר בנוסף לכך לבעל רכוש לעכב חשוד בפגיעה ברכושו בפניו. בשנת 2012 תוקן החוק באופן המתיר לבעל הרכוש לבצע את העיכוב תוך זמן סביר מביצוע העבירה.

מקורות

• חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים) התשנ"ו-1996, פרק ג'.