אריסטוקרטיה (מעמד)
אריסטוקרטיה (מיוונית: αριστοκρατία, ἀριστὀς = טוב יותר, κρατεῖν = שלטון, כלומר שלטונם של הטובים ביותר) הם בני אדם הנחשבים כשייכים למעמד החברתי הגבוה שבחברה ובתרבות בה הם חיים. המונח נובע מהמילה אריסטוקרטיה המייצגת צורת שלטון.
ההשתייכות למעמד האריסטוקרטי משתנה מחברה לחברה. ישנן חברות בהן כדי שאדם ישתייך לאריסטוקרטיה היה עליו להשיג מעמד זה באופן אישי, כמו למשל על ידי הפגנת יכולות צבאיות. זאת בניגוד לחברות אחרות, כדוגמת הקשטרייה בהודו בהן המעמד בא בירושה והוא על הגבול שבין אצולה לאריסטוקרטיה. עם זאת, ישנן חברות בהן מתקיים שימוש חופף במושגים אצולה ואריסטוקרטיה ושניהם מתייחסים לאותה שכבת אוכלוסייה. אריסטוקרטיה המקבלת זכויות מעוגנות בחוק וזכאית להוריש את תאריה הופכת לאצולה.
השימוש הראשון במונח היה באתונה לאזרחים צעירים אשר הובילו את הכוחות הצבאיים, כי אומץ בקרב נחשב כמידה טובה וכי אלו שהובילו את הכוחות הצבאיים היו "הטובים יותר".
באירופה של טרום ימי הביניים היה המושג בשימוש ככינויים של אלו שהתבלטו בכוחם וביכולתם הצבאית, מתוך אריסטוקרטיה זו התפתחה האצולה המערבית. כמו ביוון היו אלו אנשים שיכולתם הגופנית והצבאית והאומץ שהפגינו אפשרו להם לכנות עצמם כטובים ביותר.
המהפכה הצרפתית חידדה את ההבדל בין אריסטוקרטיה שהיא סטטוס שיוכי לבין מריטוקרטיה שהיא סטטוס הישגי. במשך השנים הפך המושג אריסטוקרטיה לשם נרדף לנהנתנות וזכויות מולדות.
במדינות בהן זכויות יתר עדיין עוברות בירושה המונח אריסטוקרטיה מתייחס לבני השכבה הנהנית מהסדר הירושה, כלומר, בעולם המערבי מתייחסים לבני האצולה המערבית.
במדינות שאין להן היסטוריה של אצולה או של מעמד אריסטוקרטי העובר בירושה, המושג אריסטוקרטיה מהווה מונח תחליפי לבורגנות כמייצג שכבת בעלי רכוש שהכסף נמצא במשפחותיהם מזה דורות מספר. בארצות הברית ומדינות הגירה נוספות המונח מציין את בני המשפחות הראשונות שהגיעו למדינה ואשר בזכות כך תפסו חזקה על רכוש (אדמות, מכרות) ומשרות שלטוניות.
