אאופטרידים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (10 באוגוסט 2024)

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (10 באוגוסט 2024)

אֵאוּפַּטְרִידִיםיוונית עתיקה: Εὐπατρίδαι; מילולית: טובי אבות) היו שכבת האצולה והאריסטוקרטיה בחבל אטיקה שביוון העתיקה.

מקורות האאופטרידים

חלוקת האוכלוסייה באטיקה לשלושה מעמדות: אאופטרידים, גאומורים (חקלאים) ודמיאורגים (בעלי מלאכה), מיוחסת לתסאוס, אשר אחראי גם לאיחוד (סינויקיסמוס) של אטיקה סביב אתונה העתיקה כפוליס. ההנחה היא שלאחר הסינויקיסמוס, האצילים ששלטו עד אותה עת בקהילות העצמאיות השונות, חויבו להתגורר באתונה, מושב השלטון החדש, כך שעם תחילתה של אתונה כפוליס, יצרו משפחות האצולה מעמד בעל מונופול של זכויות פוליטיות ומשרות בתחומי הממשל והכהונה. ייתכן שבתחילתה של אתונה כפוליס היו האאופטרידים האזרחים המלאים היחידים באתונה, שכן העדויות מראות שרק הם השתייכו לפרטריות השונות, והחלוקה לפרטריות הכילה את כלל האזרחים.

הלקסיקוגרפים עומדים על מאפייניהם של האאופטרידים, ולפיהם האאופטרידים הם האוכלוסייה האוטוכטונית, שוכני העיר וצאצאי המלוכה. יחד עם זאת, אין זה סביר שהמשפחות האאופטרידיות היו כולן אוטוכטוניות, אפילו במובן הרחב של המונח, שכן ככל הנראה חלקן היגרו לאטיקה.

עלייתם ודעיכתם של האאופטרידים

שיא כוחם של האאופטרידים היה בתקופת הגבלת המלוכה. שתי המשרות, פולמרכוס וארכון, אשר נוסדו במהלך המאה השמינית לפנה"ס במטרה להגביל את סמכויות המלך, אוישו בידי אנשים ממעמד זה בלבד. בשנת 712 לפנה"ס נפתחה משרת המלך עצמה בפני כל האאופטרידים. כך, הממשל כולו היה בשליטתם והם היו המוציאים לפועל היחידים של המשפט והצדק במדינה.

עם קבלת חוקת דרקון, שנכתבה סביב שנת 621 בעקבות המאבק המעמדי בין האצולה למעמדות הנמוכים, חל כרסום בזכויות האצולה האתונאית. כרסום זה הלך והעמיק עם הרפורמות של סולון, שביסס את השלטון על טימוקרטיה, ללא קשר לייחוס המשפחתי, וכך הושוותה ההשפעה הפוליטית בעלי ממון מכל המעמדות לזו של האאופטרידים. הרפורמות הביאו לכך שמונו חמישה ארכונים, חמישה אאופטרידים, שלושה אגרקים (גאומורים) ושני דמיורגים, כפי שמציין אריסטו בספרו, "מדינת האתונאים". מכאן הלכה ופחתה השפעת האאופטרידים, עד שלקראת מחצית המאה ה-6 לפנה"ס, עם השתנות המשטר לכיוון טיראניה ודמוקרטיה, הגיעה ההשפעה הפוליטית של הייחוס המשפחתי לסיום.

היחסים עם המעמדות האחרים

אופי היחסים של האאופטרידים עם שני המעמדות האחרים היה שנוי במחלוקת. סביר להניח שהאאופטרידים היו המעמד השולט והאצולה המוכרת היחידה, בעוד הגאומורים היו תושבי הארץ מכל שדרת העם והדמיאורגים היו אוכלוסיית הסוחרים והאמנים. במקורות העתיקים ההתייחסות לחלוקה המיוחסת לתסאוס היא כאל חלוקה של כלל האוכלוסייה, אולם גאורג בוסולט גרס כי שלושת המעמדות מייצגים שלושה יסודות באצולה האטית, כלומר, אצולת העיר, אצולת בעלי הקרקעות ואצולת המסחר, ומוחרגים מהם כליל יתר חלקי העם. מהמעט הידוע על ההיסטוריה החוקתית המוקדמת של אתונה, האאופטרידים מייצגים את האצולה היחידה שהייתה לה הכרה פוליטית כלשהי בתקופות המוקדמות של האתונה.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39324327אאופטרידים