מעמדות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בזמן שבית המקדש היה קיים התחלקו כל או רוב ישראל למעמדות, כלומר קבוצת יהודים שייצגו את כלל העם בבית המקדש ושימשו כנציגיהם במעמד הקרבת קרבן התמיד.

המקור במשנה

המקור הראשון במשנה למעמדות מוזכר בעקבות המאמר הקובע כי "בשלשה פרקים בשנה כהנים נושאים את כפיהם", כשאחד מהפרקים הם המעמדות שבהם הייתה נשיאת כפיים, בעקבות כך מבהירה המשנה מה הן המעמדות:

אלו הן מעמדות, לפי שנאמר[1], "צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי", וכי היאך קרבנו של אדם קרב, והוא אינו עומד על גביו, התקינו נביאים הראשונים, עשרים וארבע משמרות. על כל משמר ומשמר היה מעמד בירושלים של כהנים, של לוים ושל ישראלים. הגיע זמן המשמר לעלות, כהנים ולוים עולים לירושלים, וישראל שבאותו משמר מתכנסין לעריהן וקוראין במעשה בראשית

.

המשנה מסבירה כי היו עשרים וארבע המשמרות של הכהנים שהיו בירושלים (מקובל מפי רב כי משה רבנו תיקן לעם ישראל שמונה משמרות, שמואל הנביא הרחיבן לשש עשרה, ודוד המלך העמידן על עשרים וארבעה[2]). תפקידם של הכהנים, היה להיות "שלוחי דרחמנא" (=שלוחי ה') ולהקריב את הקרבנות.

על פי הפסוק תוקן על ידי חכמי ישראל, כי המשמרות (של הכהנים) עצמם יהיו כלולים בעשרים וארבעה מעמדות, שבהם כלולים היו משלוש הקבוצות - כהנים, לויים, ו"ישראלים" - יהודים שאינם כלולים באחת משתי קבוצות אלו. במעמדות באו השליחים לייצג את העם, הכהנים ייצגו זאת בעבודה, הלויים בדוכנם, וה"ישראלים" ייצגו את ה"ישראלים" שבעם, שבשליחותם מוקרב קרבן התמיד, (על פי ההלכה שמקריב הקרבן צריך לשהות שם בשעת ההקרבה).

חלק ה"ישראלים" שבמעמד התפצל לשניים: חלקם שהתגוררו ירושלים לעמוד בפועל ליד קרבן התמיד כדי לקיים את ההלכה שמקריב הקרבן צריך לעמוד על גביו בשעת ההקרבה, וחלק אחר מכל היהודים שהתגוררו מחוצה לה, התכנס בבית הכנסת - במקומם ולא בירושלים, שם קבעו את היום ליום תפילה ותענית, ואף קראו בתורה בפרשת בראשית כפי הסדר המפורט במשנה[3].

המעמדות לאחר חורבן בית המקדש

סדר מעמדות

בתחילת תקופת האחרונים החלו להופיע "סדרי מעמדות" שונים, ובהם לקט פסוקים וציטוטים מתורה שבכתב ותורה שבעל פה, כשנוספים עליהם בסופם בקשות ותחינות. "סדר המעמדות" נוסד בהקבלה אל "אנשי מעמד" שהיו בזמן בית המקדש.
"סדר המעמדות" הראשון נדפס בונציה בשנת ה'ש"ה, כשהמדפיסים מציינים על השער את מטרתו: "להלל ולהודות, בכל יום ויום, לאדיר ואיום". עשר שנים לאחר מכן הודפס בפרארה "סדר מעמדות" בעל מתכונת דומה. במהלך השנים שלאחר מכן, נפוצה התופעה והודפסו "מעמדות" לרוב בתוספת פירושים וביאורים ממחברים שונים.

המעמדות בימינו

לאחרונה התחילו בניסיון לייסד את המעמדות מחדש. מדובר על שבוע שלם שבו עוסקים במצוות בנין המקדש, בכלי המקדש, בהקרבת הקרבנות ובהעלאת המודעות למקדש. שבוע כזה התקיים באזור קריית ארבע וכן באזור טלמונים. בקרוב יתקיימו שבועות כאלה במקומות נוספים בארץ. התכנון הוא שכאשר יבנה המקדש, שבועות אלו יהפכו לזמן המעמדות הדו שנתי האזורי.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0