מקלט לנשים מוכות
מקלט לנשים מוכות הוא מבנה או יחידת מגורים, שהוקם במטרה לאפשר לנשים מוכות ולילדיהן הגנה מיידית מפני אלימות המופנית כלפיהן, מחסה, טיפול פיזי ונפשי.
המקלטים מופעלים על ידי עמותות חברתיות שונות ללא מטרת רווח. מנהלת המקלט היא לרוב עובדת סוציאלית בהכשרתה, ובמקום מועסקות עובדות סוציאליות, עורכת דין ומדריכות, וכן מתנדבים שונים.
במהלך שהותן במקלט מקבלות הנשים טיפול רגשי, תמיכה, חיזוקים, סיוע ברכישת מיומנויות כגון אסרטיביות ובלחימה על זכויותיהן - הן בהגנה חוקית מפני בן הזוג האלים, הן כלפי הרכוש אותו השאירו בביתן, והן בנוגע לזכויותיהן על הילדים המשותפים. הן נחשפות למידע רב, שחלקו או כולו לא היה ברשותן קודם, בדבר זכויותיהן כאזרחיות. הן מופנות לסעד משפטי, ולטיפול רפואי מתמשך, לעיתים לאחר שנים של הזנחה במצבן הגופני והתעללות פיזית קשה שעברו במהלך השנים. במקלטים מוענקים סיוע וטיפול מקיף גם לילדיהן של הנשים, אם ברחו עמן.
בישראל
למרות שרק כ-18 אלף נשים מתלוננות במשטרה על אלימות במשפחה, מצביעים אומדני המשטרה על כך שכעשרה אחוזים מהנשים בישראל סובלות מאלימות מצד בני זוגן.[1] חלק מהנשים הסובלות מאלימות במשפחה חיות תחת טרור רגשי ופיזי תמידי, נמצאות במצב של בידוד חברתי, תחושת ערך עצמי ירודה, ובמצב של פגיעות רגשית קשה. לעיתים דווקא בגלל מצבן הן מתקשות לאזור כוחות ולהמלט.
המקלטים לנשים מוכות נמצאים במקומות חסויים, על מנת להגן על הנשים השוהות בהם. ניתן להגיע למקלט לנשים מוכות על ידי פנייה למרכז למניעת אלימות במשפחה שבאזור המגורים, פנייה למשטרה, או על ידי פנייה לעובדת סוציאלית בלשכת הרווחה שבאזור המגורים.
בשנת 2012 אושר חוק מענק הסתגלות לנשים מוכות בישראל. החוק קובע מתן מענק כספי עבור אישה אשר שהתה מעל לשישים יום במקלט לנשים מוכות, במטרה ולאפשר לה אלטרנטיבת מגורים, כך שתוכל לחפש עבודה ולבנות מחדש את חייה באופן עצמאי, מחוץ לשליטת מי שפגע בה במשפחה.[2]
לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת משנת 2015, 55% מהנשים ששהו במקלטים לנשים מוכות היו נשים מהמגזר הערבי, 17% היו נשים דתיות וחרדיות, 16% יוצאות אתיופיה ו-10% יוצאות ברית המועצות.[3]
ביקורת
נשים מוכות[4] וגורמים מקצועיים[5] מביעים ביקורת על כך שהמקלט מטפל בסימפטום ולא בשורש הבעייה[6], ושהקורבן כלוא בשעה שהמקרבן מסתובב חופשי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- המקלט לנשים מוכות אשה לאשה ירושלים, באתר שתיל
- בת מלך - מקלטים לנשים מוכות דתיות
- מעון חרום לנשים חיפה
- ל.א. - לחימה באלימות נגד נשים, עמותה המפעילה מקלטים לנשים במרכז
- מקלט לנשים נפגעות אלימות (נשים מוכות), באתר כל זכות
- דוד רגב, גם לנשים מוכות יש זכויות, באתר ynet, 26 בנובמבר 2004
- מענק הסתגלות לאישה ששהתה במקלט לנשים מוכות, באתר ערוץ 7, 15 באוקטובר 2012
- שרון היבש, מקום מפלט: כך ייראה מקלט חדש לנשים מוכות, בלב שכונה של וילות, באתר Xnet, 13 ביולי 2015
אור קשתי, מקלטים לנפגעות אלימות: לא ערוכים לטפל באוכלוסייה החדשה המופנית אלינו, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2016- אריאלה שטרנבך, נלחמות על החיים, באתר "ידיעות אחרונות", 16 בדצמבר 2018
הערות שוליים
- ^ ד"ר מירה חניק, על נשים ומספרים, מגזין את
- ^ אושר מענק הסתגלות לנשים מוכות ששהו במקלט, באתר רשת ב'
- ^ אלימות כלפי נשים - ריכוז נתונים לשנת 2015, באתר מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 22 בנובמבר 2015.
- ^ ריקי כהן בנלולו, במקום לשלוח נפגעות אלימות למקלטים, צריך לטפל בגברים האלימים, באתר "שיחה מקומית", 7 בספטמבר 2014
- ^ לי ירון, יניב קובוביץ, בשביל נשים מוכות, המקלט הוא גם כלא: "למה לא עוצרים את הגברים?", באתר הארץ, 26 במאי 2016
- ^ מרב דוד, מעגל הקסמים של האלימות נגד נשים, באתר nrg, 26 בנובמבר 2007
