מסגד אל-ג'רינה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מבנה ריקה.
מסגד אל-גְ'רֵינֵה (נקרא גם המסגד הגדול) היה המסגד הראשי של ערביי חיפה עד מלחמת העצמאות. המסגד נבנה בסוף המאה ה-18 בתקופת השלטון העות'מאני ושמו היה "אל נצר" ("הניצחון"), שם שניתן לו לכבוד ניצחונו של האדמירל חסן פאשה אל-ג'זאירלי על דאהר אל-עומר באוגוסט 1775. שמו "אל-ג'רינה" ניתן לו בשל מיקומו ליד השוק הפתוח – הכיכר שלפניו נקראה "ג'רינה" ("הגורן"). המסגד שוכן בעיר התחתית ברחוב נתנזון (לשעבר רחוב אל-אומייה), ליד מגדל המפרש שבקריית הממשלה.
מבנה המסגד
המסגד מורכב ממספר מבנים הבנויים סביב חצר פנימית גדולה מרוצפת בצורת מרובע. בחלק הצפוני של רצף המבנים נמצא אולם תפילה מלבני המשתרע בכיוון מזרח-מערב. המחראב פונה למזרח. עד שנת 1948 כלל המסגד מינרט קטן שממנו קרא המואזין למאמינים להתפלל. מינרט זה נהרס.
בתקופה העות'מאנית ובתקופת המנדט הבריטי שימשה הרחבה שבחזית המסגד מרכז החיים המסחריים והציבוריים של תושבי חיפה הערבים מוסלמים.[1] סביבה נמצאו חנויות רבות.[2] בין המסגד וכיכר חמרה שבמערבו עבר רחוב השוק, שהיה הרחוב הראשי. בשנת 1958 בוצע שיפוץ במסגד בעלות של מעל 25,000 ל"י.[3] טקס הסרת הלוט מעל לוח הזיכרון לציון שיפוץ המסגד נערך ב-21 באפריל 1958 בנוכחות נכבדים.[4] בשנת 1964 תכננה עיריית חיפה להפוך את המסגד למרכז תרבותי בו יפעלו ספרייה ומועדון, זאת בנוסף להיותו מקום תפילה.[5]
מגדל השעון
בסוף המאה ה-19 נבנה בצידו הדרומי של המסגד מגדל שעון העשוי מאבן כורכר. המגדל נבנה על פי הוראתו של הסולטאן עבד אל-חמיד להקים בערים שונות ברחבי האימפריה העות'מאנית מגדלי שעון לציון חצי יובל למלכותו. את המגדל בחיפה בנה ראש העירייה הרביעי של חיפה, מוסטפא פאשה אל-ח'ליל.
המגדל הוא מרובע בעל שש קומות. מעל הקומה השישית נבנתה כיפה עשויה בטון ומעליה מתנשא עמוד ומעליו סמל חצי סהר. בקומה העליונה נמצאת מרפסת ברזל המקיפה את כל המגדל. בקומה השנייה והרביעית ניבנו חלונות עגולים בכל ארבעת צדי המגדל, ובכל החלונות העגולים של הקומה הרביעית הוצב שעון.[6] השריד האחרון לשעונים אלה הוא השעון בקיר הדרומי, שנותרו בו אותיות לטיניות מברזל. ספרות השעון בשעונים המקוריים היו ספרות ערביות. שביל הכניסה הראשי לחצר המסגד עובר דרך הקומה הראשונה של המגדל. מעל שער הכניסה הוצב לוח עם הכתובת: "חג לרגל שעברו חמש שנים אחרי עשרים שנה. החלה השנה המאושרת שביטויה הנאמן יחי הסולטאן עבד אל-חמיד". ליד הכתובת חקוקה השנה 1316.[7] שנה זו היא השנה 1898/9 לפי לוח השנה הלועזי.[8] בצילום משנת 1905 מופיע בחלון העגול שבקומה השנייה סמל מגן דוד. הסמל הוסר במהלך השנים.
ב-3 במאי 2004 הנפיק השירות הבולאי סדרת בולים בשם "מגדלי שעון עות'מאניים בישראל". בול שמספרו הקטלוגי 1766 בערך נקוב של 1.30 ש"ח הוקדש למגדל השעון בחיפה.[9]
|
.JPG)
.JPG)
.JPG)
.JPG)
לקריאה נוספת
- יהודה לבנוני, מגדל השעון העות'מאני בחיפה, חיפה - ביטאון העמותה לתולדות חיפה, גיליון 5, דצמבר 2007, עמוד 2
- יעקב שורר, לטייל בחיפה בין כרמל לים, הוצאת משרד הביטחון, 2003, עמ' 39-38
קישורים חיצוניים
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל אתרי מורשת בישראל | ||
הערות שוליים
- ^ זאב וילנאי, חיפה של ימי נעורי,חיפה בהתפתחותה, 1918 - 1948, הוצאת יד בן צבי, 1989
- ^ מ' קפל, שיחות פוליטיות ברכבת מהירה, דבר, 29 בדצמבר 1937
- ^ 155,000 ל"י הוצאו לתיקון מסגדים, דבר, 14 באפריל 1958
- ^ מפה ומפה, דבר, 22 באפריל 1958
- ^ מסגד ג'רינה מרכז תרבותי, מעריב, 23 בפברואר 1964
- ^ יהודה לבנוני, מגדלי שעון עות'מאניים בישראל
- ^ תרגום רפי סיטון, יהודה לבנוני, מגדל השעון העו'תמאני בחיפה, עמ' 2
- ^ השנה ה-25 לשלטונו של עבדול חמיד השני היא 1901, על פי יהודה לבנוני במאמרו, אם הולכים על פי השנה החקוקה, מגדל השעון זה נבנה שנתיים לפני מגדלי השעון האחרים שנבנו לכבוד הסולטאן ברחבי האימפריה העות'מאנית
- ^ סדרת בולים - מגדלי שעון עות'מאניים בישראל
