מנחם רוזנר

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו למכלול ועזרו לערוך אותו.

מנחם רוזנר (16 באוקטובר 1922 – 2013) היה פרופ' לסוציולוגיה ישראלי, נשיא האגודה הסוציולוגית הישראלית (1988 – 1991) וסגן נשיא הוועדה לחקר הניכור של האגודה הסוציולוגית הבינלאומית (1988–1998). חוקר קיבוץ וממייסדי המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי באוניברסיטת חיפה.

ביוגרפיה

מנחם רוזנר נולד ב-16 באוקטובר 1922 בצ'רנוביץ ברומניה. הוריו ברנהרד וייטי היו בעלי מפעל טקסטיל. צ'רנוביץ, עיר בממלכה האוסטרו הונגרית, סופחה לרומניה מספר שנים קודם לידתו, בעקבות מלחמת העולם הראשונה. השפה השלטת בעיר באותה עת בקרב היהודים ובקרב חלק ניכר מהתושבים האחרים הייתה גרמנית, ושפת אימו של רוזנר הייתה גרמנית. רק בבית הספר התיכון הוא למד רומנית. בתקופת התיכון החל להתוודע לציונות ובהיותו בן 15, הצטרף לתנועת "השומר הצעיר".

בשנת 1939 עברו הוריו לבוקרשט, כחלק מתוכנית עליה לארץ. רוזנר נשאר בצ'רנוביץ כדי לסיים את לימודיו התיכוניים. במאי 1940 נסע לבקר את הוריו, ושם נודע לו כי הרוסים עומדים לפלוש לצ'רנוביץ. הוא נשאר בבוקרשט והצטרף לקן השומר הצעיר המקומי. שם גם סיים את בית הספר התיכון.

במרץ 1941 עלה, יחד עם פעילים נוספים מתנועות נוער ברומניה במסגרת הלגאלית של עליית הנוער. משום שרומניה הוכרזה על ידי השלטון הבריטי 'ארץ עוינת', נלקחה הקבוצה כולה למחנה המעצר בעתלית שם שהו שבוע. משם עברו לחברת הנוער בקיבוץ בית זרע. המפגש עם התנאים בקיבוץ למי שגדל בבית מסודר של המעמד הבינוני היו קשים: תנאי האקלים, תנאי המגורים, העבודה הפיזית. בשל ידיעתו הצנועה בעברית ומשום שחלק ניכר מחברי בית זרע היו יוצאי גרמניה, שימש רוזנר כנציג חבריו דוברי הרומנית כלפי הקיבוץ ומוסדותיו. בפברואר 1942 התבשר רוזנר כי הוריו היו בין המעפילים על ה"סטרומה" שטובעה על כל נוסעיה (רק אחד שרד) בים השחור.

עם הסיום הפורמלי של חברת הנוער בבית זרע, התחתן רוזנר עם רינה לנובל, אותה אמנם הכיר בבוקרשט, אולם רק בבית זרע התהדקו הקשרים. יוצאי רומניה נוספים התקבצו בבית זרע, והתגבש גרעין שרצה להקים קיבוץ משלו. הקבוצה נשלחה לאילון – קיבוץ צעיר שנאבק על עיצוב דפוסי החיים המשותפים. רוזנר היה פעיל במזכירות הגרעין וער לבעיות האינטגרציה בין הוותיקים למצטרפים. בשנת 1944 מסכים הקיבוץ הארצי כי הקבוצה תקים קיבוץ חדש, והם נשלחים בשלב ראשון לקריית חיים כקבוצה עצמאית. רוזנר שימש כמזכיר ויצר קשרים עם חברים רבים מקיבוצים שונים ועם ההנהגה של השומר הצעיר בארץ. בשנת 1946 נולד בנו, עלי. בשנת 1947 באה פניה מהקיבוץ הארצי לרוזנר לצאת בשליחות לרומניה שלאחר השואה, ללא המשפחה. תנועות הנוער ברומניה הציוניות היו בפריחה ורוזנר ארגן את תנועת השומר הצעיר המקומית. הפעילות החשובה ביותר הייתה הקמת גרעינים לעליה וארגון העלייה ארצה.

בדצמבר 1947 יצא רוזנר לכנוס של התנועה בפראג, אולם השלטונות הרומניים לא אפשרו את חזרתו לבוקרשט, והוא עבר לפריז. בתוך כך התשתלטו הקומוניסטים על רומניה ועל צ'כיה, וועצרו את כל הפעילות והפעילים הציוניים. פריז הפכה להיות מרכז השומר הצעיר באירופה. ביולי 1948 הגיעו רנה ועלי לפריז ושהו בה עד סוף 1949. הגרעין בקרית חיים עבר למקום הקבע שלו – רשפים בבקעת בית שאן. בתום שליחותו, רוזנר הצטרף לעבודות הבניה של הקיבוץ החדש ואחר כך עבד ברפת. במקביל שימש גם כמזכיר הקיבוץ. בשנת 1952 התבקש להשתלב בפעילות מפלגתית של מפ"ם, והוא ריכז את האיגוד המקצועי של המפלגה היה וגזבר סניף חיפה. כך הוא מתוודע יותר ויותר אל החברה הישראלית בעת קליטת העלייה הגדולה, ואל הזירה הפוליטית. בשנים אלה נולדות נוגה (1951) ואורנה (1956) ורנה לומדת בבית ספר לאחיות.

בתוך כך באה פניה של תנועת הקיבוץ הארצי אל רוזנר – להקים בגבעת חביבה, המרכז הסמינריוני של התנועה, את תחום לימודי הקיבוץ. רוזנר ביקש לרכוש השכלה שיטתית קודם להקמת התחום החדש, וההחלטה היא כי רוזנר ילמד חצי שבוע באוניברסיטה העברית וילמד בגבעת חביבה חצי שבוע. בהיותו בן 36 רכש רוזנר השכלה אקדמית בבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה ומסיים את התואר הראשון בכלכלה ובסוציולוגיה. הוא התחיל לכתוב מאמרים עיוניים המנסים לגשר בין התפיסה המרקסיסטית שהייתה מקובלת בקיבוץ הארצי לבין הגישות החדשות של הסוציולוגיה המודרנית.

בראשית שנות השישים חזר לפעילות בקיבוץ רשפים. באמצע שנות השישים היה מעורב בהכנת מועצה של הקיבוץ הארצי "על בעיית האישה בקיבוץ". נאמן להכשרתו הסוציולוגית, הוא יזם מחקר, שלא נעשה על ידי גוף אקדמי אלא על ידי תנועה קיבוצית. באותה תקופה ערך יוסף שפר מחקר סוציולוגי מטעם תנועה קיבוצית אחרת - איחוד הקבוצות והקיבוצים – על דפוסי לינת ילדים בקיבוץ. כתוצאה מפעילות זו מוקם מכון למחקר חברתי בגבעת חביבה, ורוזנר עמד בראשו. המכון, בשיתוף גורמים נוספים ערך מחקר גדול על הדור השני בקיבוץ. המכון השתלב במחקר בינלאומי בתחום התעשייה. רוזנר השלים את התואר השני והפך את המחקר על התעשייה הקיבוצית לנושא עבודת הדוקטורט.

באוגוסט 1968 נהרג עלי, בנם של רנה ורוזנר מפגז סורי ברמת הגולן. רוזנר יצא עם משפחתו לשנת השתלמות באוניברסיטת מישיגן. ההשתלמות מסתייעת בזכות קבוצת חוקרים אמריקאיים שגילו עניין בקיבוץ ומימנו הכשרה של חוקרים ישראלים בארצות הברית. בשובו לארץ הוא סיים את הדוקטורט וכיהן שנתיים כמזכיר רשפים. הוא חזר לפעילות מחקרית בגבעת חביבה. בשנת 1976 מוקם המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי באוניברסיטת חיפה, והמכון בבגעת חביבה משתלב בו. רוזנר קיבל דרגת מרצה בחוג לסוציולוגיה. הוא הרחיב את הקשרים הבינלאומיים במחקר על התעשייה. ב-1978 ארגן המכון כנס בינלאומי ראשון בנושא "איכות חיי העבודה". רוזנר המשיך גם את פעילותו התנועתית. היה חבר במזכירות הקיבוץ הארצי ונטל חלק פעיל בהכנת שורה של מועצות וועידות תנועתיות. הוא היה המתאם בין מוסדות ההשכלה הגבוהה של התנועה הקיבוצית (אורנים, סמינר הקיבוצים, גבעת חביבה, יד טבנקין, מדרשת רופין, המכון לחקר הקיבוץ). רוזנר יצא פעמיים לשבתון בהרווארד, ומרצה במקומות שונים בעולם. הוא פרסם מאמרים, יוזם מחקרים ווקיבל מינוי של פרופסור מן המניין. בשנים 1988 -1991 היה נשיא האגודה הסוציולוגית הישראלית ובשנים 1988–1998 היה סגן נשיא הוועדה לחקר הניכור של האגודה הסוציולוגית הבינלאומית.

באמצע שנות התשעים, לאחר שפרש רשמית מהוראה (והמשיך ללמד באוניברסיטה באופן חלקי) נבחר שוב להיות מזכיר קיבוצו בפעם השביעית. הוא יזם והשתתף במחקרים, הפעם על התמורה גדולה העוברת על הקיבוצים בסוף המאה ובתחילת האלף השלישי.

בשנת 2002 הוא קיבל תואר "דוקטור לשם כבוד" מאוניברסיטת אוסנאברוק בגרמניה.

בשנת 2006 נפטרה רנה. רוזנר בפעילותו המחקרית במכון לחקר הקיבוץ ומעורב בנעשה בקיבוצו. הוא נפטר בראשון לאוקטובר 2013 ונקבר ברשפים.

פעילות מחקרית

רוזנר התמקד בחקר החברה הקיבוצית ולמרות היות הסוציולוגיה הדיסציפלינה המרכזית של מחקריו, פעילותו המחקרית בתחום חקר הקיבוץ הקיפה תחומי מדע נוספים ובעיקר כלכלה, מדע המדינה, פסיכולוגיה חברתית וארגונית ופילוסופיה.

רוזנר פרסם קרוב ל-200 מאמרים מדעיים ועיוניים בעברית, כ־60 מאמרים באנגלית גרמנית וצרפתית, וכתב או היה שותף בכתיבת אחד עשר ספרים בעברית ובאנגלית. כמו כן כתב ערכים באנציקלופדיות בעברית ובאנגלית והיה מרצה מבוקש בכנסים, ימי עיון וסימפוזיונים בארץ.

תרומתו לביסוס המחקר על הקיבוץ הסתייע גם בזכות הקשרים האקדמיים הבינלאומיים הענפים שיצר עם קבוצות חוקרים אקדמיים בתחום הארגונים בארצות הברית (כגון אוניברסיטאות מישיגן, קורנל, הרווארד, בוסטון, ברקלי וסטנפורד) בגרמניה (אוניברסיטת וופרטל, האוניברסיטה החופשית בברלין) בצרפת (אוניברסיטת סורבון), באיטליה (האוניברסיטה של רומא) ביוון (אוניברסיטת אתונה), בשוודיה ונורווגיה (המכונים לחקרי עבודה) באנגליה (מכון טוויסטוק), יפן (אוניברסיטת טוקיו) ועוד. ביטוי מעשי לקשרים אלה היה בסדרת מחקרים בינלאומיים בהן הקיבוץ שימש ומשמש כאחד המודלים להשוואה. פרופ' רוזנר היה פעיל גם בהקמת "פרויקט הקיבוץ" במחלקה למדעי היהדות באוניברסיטת הרווארד, ואף ארגן שם כנסים והיה מרצה אורח מספר פעמים. הוא תרם רבות לפיתוח וביסוס האוסף הגדול ביותר מחוץ לישראל של מסמכים על ישראל (אוסף היודאיקה) בספריית האוניברסיטה של הרווארד.

מחקריו על החברה הקיבוצית מתפרסים על פני כמעט חמישים שנה. במהלכם הצליח לזהות תהליכים ותופעות בראשיתן ולכוון עליהן זרקור מחקרי, או להציף נושאים שלא זכו לבדיקה ולעיון אקדמי, וזאת לעיתים תוך גישה ביקורתית. בשנות השישים של המאה העשרים חקר את מעמד האישה בקיבוץ והזים את התפיסה הרווחת שבקיבוצים, כחברה שוויונית, כי לאישה ולגבר מעמד שווה. באותה תקופה וקצת לאחריה מיקד את המחקר גם על חדירת התעשייה לקיבוץ, תופעה שאך החלה להתגבר ושהיו לה בנוסף להשלכות הכלכליות, גם השלכות חברתיות רבות. מחקריו תרמו לפיתוח תיאוריות ארגוניות-ניהוליות והצביעו על דרכים אפשריות ותוצאות של שלוב תפיסת עולם שוויונית, שיתופית ודמוקרטית בארגונים תעשייתיים והיררכיים.

הדור השני של בני הקיבוץ נחקר אף הוא במחקר רחב היקף, וחשף את ההבדלים בין דור המייסדים ודור ההמשך, את הבעייתיות הקיימת בהעברת ערכים מדור לדור וכן את כיווני ההתפתחות שאכן באו לידי ביטוי מאוחר יותר.

בשנות השמונים של המאה העשרים יותר עסק במשמעות של הכנסת טכנולוגיה משוכללת (רובוטיקה) לתעשייה הקיבוצית והשפעותיה, החיוביות והשליליות, על העובד ועל היכולת לשמור העקרונות הקיבוציים בתעשייה.

כאשר נחשף משבר הקיבוצים במחצית שנות השמונים הפנה את כיוון המחקר לניתוח השתנות הקיבוץ. במחקרים אלה מצא כי הקיבוצים מאמצים שינויים שחלקם תומכים במודל "השוק" – הפרטות של שירותים על ידי העברת האחריות לסיפוק צרכים מהקיבוץ לחבר, תהליך שיכול להוביל לביטול העקרון המנחה של הקיבוץ המתבטא באמירה "מכל אחד לפי יכולתו, לכל אחד לפי צרכיו" יחד עם מודל "ההיררכיה" – חיזוק המערכת הניהולית וצמצום בקבלת החלטות משותפות לכלל החברים.

בנוסף למחקריו של פרופ' רוזנר בתחום החברה הקיבוצית, הוא הרבה לחקור נושאים רחבים יותר. יש לו תרומה נכבדה ביותר – תאורטית ומעשית - בחקר הניכור בחברה, ובעיקר בתחום העבודה, וניסיון להראות כי יש דרכים לצמצום הניכור בחברה. הוא השקיע מאמץ מחקרי בתחום הדמוקרטיה התעשייתית, הקים מרכז לתיעוד ועיון של הדמוקרטיה התעשייתית באוניברסיטת חיפה, יזם השתלמויות ולימד קבוצות של נציגי עובדים בתחומים אלה.

ספרים

• Tannenbaum, A.S., B. Kavcic, M. Rosner, M. Vianello, G. Wieser, Hierarchy in Organizations, An International Comparison, San Francisco, Jossey and Bass, 1974, 248p. (Translated Into Italian, Slovenian and Japanese).
• Rosner, M., J. Ben-David, A Avnat, N. Cohen, U. Leviatan, The Second Generation - The Kibbutz between continuity and change. New York: Greenwood Press, 1990.
• Leviatan, U. And M. Rosner: Work and organization in Kibbutz industry. Norwood Edition, Derby Pen., 1980. 205p.
• Rosner, M.: Democracy. Equality and Change: The Kibbutz and social theory. Norwood Editions, Derby Pen., 1982, 166p.
• Palgi, M., J. Blasi, M. Rosner, M. Safir (eds.): Sexual Equality: The Israeli Kibbutz tests the theories. Norwood Editions, Derby Pen., 1983. 335p.
• Bartolke. K., E. Eschweiler, D. Flechsemberg, M. Palgi, M. Rosner, Control and Participation: A comparative research on industrial democracy in RA Germa y and the Kibbutz. R.F. Wilfer Editions. Spardort 1985. 182p.
• Cohen, N., M. Rosner: Social structure a democracy in the Kibbutz. Sifria.t Hapoalim (Hebrew). 1989.
• Rosner, M., S. Shur, M. Chizik, A Avnat, Trends in Kibbutz Socialism. Sifriat Hapoalim (Hebrew). 1990.
• Oldenquist, A. M. Rosner (eds.) Alienation, community and work- Greenwood Press, 1991.
• Rosner, M. S. Getz. The Kibbutz in an era of change. Tel-Aviv – Hakibbutz Hameuchad Publishers and University of Haifa, (Hebrew) 1996.
• Yassur, A, J. Oved, D. Rosolio, M. Rosner, Social Justice and Equality in a Changing World. Tel-Aviv, Hakibbutz Hameuchad Publishers, (Hebrew) 2003.

קישורים חיצוניים

• מנחם רוזנר באתר "המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי" ב"אוניברסיטת חיפה"
• יום העיון השנתי לזכרו של פרופ' מנחם רוזנר, במועדון לחבר קיבוץ שריד באתר "התנועה הקיבוצית", 22 באוקטובר 2019
• אירוע // יום עיון: הקיבוץ בימי קורונה - יום העיון השנתי לזכרו של פרופ' מנחם רוזנר באתר "רמה", 30 באוקטובר 2020
• מנחם רוזנר, באתר הספריה הלאומית של ישראל
• מנחם רוזנר, באתר העיתונות ההיסטורית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29936328מנחם רוזנר