מנחם בן סגנאי
| מדינה | ארץ ישראל |
|---|---|
| מקום מגורים | ייתכן שכפר סגנא בשומרון |
| ידוע בשל | מהפך הלכתי בנושא טומאה וטהרה |
| מקצוע | צבע יתכן גם ראש ישיבה |
מנחם בן סגנאי (או בן זגנאי) הוא צבע שחי בתקופת המשנה בתקופתם של רבן גמליאל הזקן ורבי יוחנן בן גודגדא[1], והוא מוזכר במסכת עדיות כמי שהעיד בנושא טומאה. עדותו הובילה למהפך הלכתי. לפי פירושים מסוימים מונה מנחם לראש ישיבה[2].
חייו
מנחם בן סגנאי היה צבע, וישעיהו פרס מעריך[3] שהוא נקרא בן סגנאי על שם מקום מגוריו בכפר סגנא שבשומרון, ולא על שם אביו. כפר סגנא מוזכר במשנה כמקום בבקעה ממנו היו מביאים יין לנסכים[4], וכן כמקום בו יצרו תנורים[5].
עדותו
עדותו של מנחם עסקה ב"מוסף היורה" שהוא תוספת שהיו מוסיפים בראש היורה, כדי למנוע מהמים לגלוש בשעת ההרתחה. כלי זה שימש הן את שולקי הזיתים, והן את הצבעים שהשתמשו ביורה כדי לצבוע בתוכה את הצמר. עד לעדותו של מנחם חשבו שמוסף היורה של צבעים טמא ואילו של זולקי זיתים טמא, ואילו מנחם בעדותו הוביל מהפך הלכתי. בתוספתא מסופר שבני הישיבה תמהו על כך שמנחם בא לשנות מההלכה המקובלת, והוא אמר להם בתגובה שהוא בקי במלאכת הצביעה, והוא ראש במקצועו לכל הבאים אחריו.
פרשנות
רבי עובדיה מברטנורא מבאר שמלכתחילה סברו שכיון שהצבעים מקפידים יותר שלא ישפכו מי הצבע, לכן הם זקוקים לתוספת היורה כדי שלא יגלשו המים. מנחם שהיה צבע העיד שהצבעים מקמצים במי הצבע, כך שאינם זקוקים כלל לתוספת היורה. התוספות יום טוב לעומת זאת מסביר, שהצמר מונע ממי הצבע לגלוש, ולכן אין הצבעים נזקקים לתוספת היורה. רבי יצחק שבדרון בפירושו על התוספתא מבאר כי שורש הטעות היתה בכך שהמסורת היתה שאחד מהיורות טמא והשני טהור אך לא זכרו מי הטמא ומי הטהור, ומכך השתרשה הטעות.
לקריאה נוספת
משנה, מסכת עדיות, פרק ז', משנה ח'
הערות שוליים
- ^ כך כתב סדר הדורות
- ^ מנחת ביכורים על התוספתא מסכת עדיות פרק ג
- ^ ארץ ישראל אנציקלופדיה טופוגרפית היסטורית.
- ^ משנה, מסכת מנחות, פרק ח', משנה ו'
- ^ משנה, מסכת כלים, פרק ה', משנה ד'