ממשל אלקטרוני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ממשל אלקטרוני הוא שימוש של הממשל באינטרנט ככלי להגברת שביעות רצון האזרחים ולעידוד מעורבותם בשלטון. הגדרות רחבות יותר דנות במגוון האפשרויות שפותחות טכנולוגיות המידע והתקשורת בפני הרשויות הציבוריות כדי:

  1. לשפר את יעילות התפעול הפנים־ארגונית ואת השירות החוץ־ארגוני לתושבים
  2. לחדש את חיוּת היחסים בין הלקוחות והאזרחים ובין גופי הציבור הפועלים מטעמם ברמה הפדרלית, המדינית והמקומית.

רעיון הממשל האלקטרוני הוצג בסוף שנות התשעים של המאה העשרים, והוא אחד הרעיונות המעניינים במינהל ציבורי, אף שאנשי המקצוע והאקדמיה טרם הגדירו אותו והבינו אותו לעומק.

היסטוריה

מעבר המגזר הציבורי לשימוש במחשבים היה תהליך הדרגתי שנמשך כבר כמה עשורים וקשור לפיתוח מערכות עיבוד נתונים אלקטרוניות מוקדמות באמצע המאה ה-20, כאשר ממשלות החלו להשתמש במחשבים כדי להפוך משימות אדמיניסטרטיביות לאוטומטיות כגון שכר ושימור רישומים. מערכות אלו החליפו בהדרגה תהליכים ידניים ומבוססי נייר, ואפשרו לממשלות לייעל פונקציות ניהוליות ולשפר את ניהול הנתונים, וככל שטכנולוגיית המחשבים התקדמה, ממשלות החלו להשתמש בה למשימות מורכבות יותר כמו ניתוח נתונים וקבלת החלטות. בשנות ה-80 וה-90, הייתה דחיפה לעבר יוזמות ממשל אלקטרוני, שמטרתן לספק לאזרחים גישה מקוונת לשירותים ומידע ממשלתיים. האימוץ הנרחב של האינטרנט בסוף שנות ה-90 ותחילת העשור הראשון של המאה ה-21 סיפק דחיפה גדולה למהפכת המידע במגזר הציבורי. ממשלות החלו ליצור אתרי אינטרנט ופורטלים מקוונים שבהם אזרחים יכולים לגשת למגוון רחב של מידע ושירותים. בעשור השני של המאה ה-21 גבר הדגש על יוזמות מידע פתוח, שמטרתן להפוך את הנתונים הממשלתיים לנגישים ושקופים יותר. זה הוביל ליצירת פלטפורמות מקוונות רבות שבהן אזרחים יכולים לגשת לנתונים ממשלתיים ולהשתמש בהם כדי ליצור יישומים ושירותים חדשים. בסך הכל, מהפכת המידע במגזר הציבורי הייתה תהליך הדרגתי אשר הונע על ידי התקדמות הטכנולוגיה והכרה גוברת בחשיבות השימוש בנתונים ובטכנולוגיה לשיפור שירותי הממשלה וקבלת החלטות.

טכנולוגיות המידע (IT) משפיעות על המינהל הציבורי והמגזר הציבורי, השפעות חיובית ושליליות. השיעור הגבוה ביותר של השפעות חיוביות מ-IT קשור ליעילות ולרציונליות של התנהגות יחידות המינהל הציבורי, בעוד שהשפעות שליליות נוטות להשפיע על תפקידיהם של אנשים כאזרחים פרטיים או עובדי ציבור. בנוסף, הפרופורציות הגבוהות ביותר של השפעות חיוביות מ-IT קשורות ליעילות ולרציונליות של התנהגות של יחידות המינהל הציבורי, בעוד השכיחות הגבוהה יותר של השפעות שליליות נוטות לערב את ההשפעות היותר סובייקטיביות של IT על אנשים, בתפקידיהם כאזרחים פרטיים או עובדים ציבוריים[1]. האימוץ הנרחב של האינטרנט וההופעה שלאחר מכן של יוזמות ממשל אלקטרוני במהלך שנות ה-90, סימנו אבן דרך משמעותית בטרנספורמציה הדיגיטלית של המגזר הציבורי. ממשלות ברחבי העולם החלו להכיר בפוטנציאל הטמון ב-ICT באספקת שירותים ציבוריים, מעורבות אזרחים ושיפור נוהלי ממשל[2][3].

גורמים עיקריים

מספר גורמים אשר הניעו את תהליך המהפכה במידע במגזר הציבורי, גורמים אלה יצרו יחד סביבה שבה מהפכת המידע במגזר הציבורי הפכה לא רק אפשרית אלא הכרחית לארגונים להישאר תחרותיים ויעילים.

התקדמות טכנולוגית – התקדמות מהירה בתחום ה-ICT, כגון:

  1. התפשטות האינטרנט: האינטרנט אפשר לארגונים במגזר הציבורי לשתף מידע עם אזרחים ובעלי עניין אחרים בקלות ובמהירות מאי פעם, זה הוביל לשקיפות רבה יותר ואחריות בממשלה.
  2. מכשירים ניידים: השימוש הנרחב במכשירים ניידים אפשר לעובדי המגזר הציבורי לגשת למידע ולתקשר זה עם זה תוך כדי תנועה, זה הוביל לשיתוף פעולה רב יותר ושיפור קבלת ההחלטות.
  3. מחשוב ענן: מחשוב ענן אפשר לארגונים במגזר הציבורי לאחסן כמויות גדולות של נתונים ולגשת אליהם מכל מקום ובכל זמן, זה הוביל ליעילות ולפרודוקטיביות רבה יותר בפעולות הממשלה.
  4. ניתוח נתונים: Big data, השימוש בניתוח ביג דאטה אפשר לארגונים במגזר הציבורי לנתח כמויות גדולות של נתונים ולחלץ תובנות שבעבר היו בלתי אפשריות, זה הוביל לקבלת החלטות מושכלת יותר ושיפור מתן השירות.

התקדמות תחום ה-ICT סיפקה לממשלות כלים רבי עוצמה לייעל את פעילותן ולספק שירותים ממוקדי אזרח. ממשלות מקומיות משתמשות ב-ICT כדי להציג מידע ולספק שירותים מסוימים, אך מעטים מאוד השתמשו בהם לקידום השתתפות ושיתוף פעולה גדולים יותר. אתרי רשויות מקומיות יכולים וצריכים לשלב יותר מנגנוני אינטראקציה, השתתפות ושיתוף פעולה. הם עשויים להיות במרכז של רשתות שיתוף מידע ציבוריות. עם זאת, המציאות שונה מאוד, ואתרי השלטון המקומי ממשיכים להוות בעיקר מקורות מידע. טכנולוגיות שונות מלפני שני עשורים, ופורטל אינטרנט יכולים להוות מרכיב מרכזי ברשת שיתוף מידע ציבורי, היכול להיות הבסיס הטכני למודל חדש של ממשל אלקטרוני מקומי. לאתרי אינטרנט ממשלתיים פוטנציאל להפוך למרכיבים מרכזיים של רשתות שיתוף מידע ציבוריות, הכוללות פוטנציאל שחקנים ממשלתיים ולא ממשלתיים המתקשרים, משתתפים, משתפים פעולה ומשתפים מידע[3].

הדרישה ליעילות ואפקטיביות:

  1. חיסכון בעלויות: ארגוני המגזר הציבורי נמצאים בלחץ מתמיד להפחית עלויות תוך שמירה או שיפור מתן השירות. השימוש בטכנולוגיה אפשר לארגונים לבצע אוטומציה של משימות שגרתיות, לצמצם את הניירת ולייעל תהליכים, וכתוצאה מכך לחסכון משמעותי בעלויות.
  2. אספקת שירות משופרת: אזרחים ובעלי עניין מצפים מארגוני המגזר הציבורי לספק שירותים באיכות גבוהה העונים על צורכיהם. השימוש בטכנולוגיה אפשר לארגונים לאסוף ולנתח נתונים, לזהות תחומים לשיפור ולבצע שינויים שגורמים לאספקת שירות יעילה ויעילה יותר.
  3. שקיפות ואחריות: אזרחים ובעלי עניין דורשים יותר שקיפות ואחריות מארגוני המגזר הציבורי. השימוש בטכנולוגיה הקל על שיתוף המידע עם הציבור, והגביר את השקיפות והאחריות.
  4. הגברת התחרות: ארגונים במגזר הציבורי מתמודדים עם תחרות מוגברת מצד חברות במגזר הפרטי המשתמשות בטכנולוגיה כדי לספק שירותים יעילים ואפקטיביים יותר. כדי להישאר תחרותיים, ארגונים במגזר הציבורי חייבים לאמץ טכנולוגיות ותהליכים חדשים כדי לשפר את אספקת השירות שלהם.

בסך הכל, הדרישה ליעילות ואפקטיביות היוותה כוח מניע מאחורי מהפכת המידע במגזר הציבורי. השימוש בטכנולוגיה אפשר לארגונים להפחית עלויות, לשפר את אספקת השירות, להגביר את השקיפות והאחריות, ולהישאר תחרותיים בסביבה המשתנה במהירות. הטכנולוגיה אפשרה שיתוף פעולה רב יותר בין מחלקות ורמות ממשל שונות, והובילה לשירותים ציבוריים יעילים ומתואמים יותר. המורכבות וההיקף ההולכים וגדלים של המינהל הציבורי, יחד עם הציפיות העולות של האזרחים, אילצו ממשלות לאמץ טכנולוגיות דיגיטליות כדי לשפר את היעילות, להפחית עלויות ולספק שירותים בזמן. לממשל אלקטרוני השפעה על מתן שירותים, היענות דמוקרטית ועמדות הציבור. בעוד שלממשל אלקטרוני יש פוטנציאל להגביר את ההיענות הדמוקרטית ולהגביר את האמונות באפקטיביות הממשלה, ובעוד שההיבטים האינטראקטיביים של הממשל האלקטרוני זכו לשבחים כדרך לשפר את מתן השירות וההיענות לאזרחים, המציאות בשטח היא שממשל מסוג זה עדיין לא מימש את מלוא הפוטנציאל הכרוך בו[4].

שקיפות ואחריות: טכנולוגיות מידע ותקשורת אפשרו שקיפות ואחריות רבה יותר במגזר הציבורי על ידי מתן דיגיטציה ושיתוף של נתונים ממשלתיים, קידום יוזמות ממשלתיות פתוחות וטיפוח הביקורת הציבורית.

  1. נתונים פתוחים: ארגונים במגזר הציבורי הופכים יותר ויותר את הנתונים שלהם לזמינים לציבור בפורמט קריא במכונה. זה אפשר לאזרחים ולבעלי עניין לגשת ולנתח מידע על פעולות ממשלתיות, מה שהוביל לשקיפות רבה יותר ואחריות.
  2. חופש מידע: במדינות רבות יש חוקים המחייבים ארגונים במגזר הציבורי לספק מידע לאזרחים לפי דרישה. השימוש בטכנולוגיה הקל על ארגונים להיענות לבקשות אלו ולספק מידע בזמן וביעילות.
  3. מדיה חברתית: המדיה החברתית אפשרה לאזרחים ולבעלי עניין לתקשר ישירות עם ארגונים במגזר הציבורי ולשתף מידע עם קהל רחב יותר, ובכך גדלה רמת השקיפות והאחריות על ידי מתן פלטפורמה לדיון ולדיון ציבורי.
  4. מדדי ביצועים: ארגונים במגזר הציבורי משתמשים יותר ויותר במדדי ביצועים כדי למדוד את האפקטיביות והיעילות שלהם. מדדי ביצועים אלו אפשרו לארגונים לזהות תחומים לשיפור ולבצע שינויים שיובילו לאספקת שירות טובה יותר.

בסך הכל, שקיפות ואחריות היו המניעים העיקריים של מהפכת המידע במגזר הציבורי. השימוש בטכנולוגיה אפשר לארגונים לספק גישה רבה יותר למידע, להגיב לבקשות אזרחים בצורה יעילה יותר, לתקשר עם אזרחים באמצעות מדיה חברתית ולמדוד את ביצועיהם בצורה יעילה יותר, אלו הובילו לאמון רב יותר בממשלה ולשיפור מתן השירות.

עם זאת, קיימים אתגרים בהפיכת בנתונים בממשלתיים ל"מתאימים לשימוש" על ידי הציבור, כמו גם בערך החברתי והכלכלי הפוטנציאלי של גישה ציבורית למידע ממשלתי. ההנחיה הפתוחה של ממשל אובמה מחייבת סוכנויות ממשלתיות פדרליות לפרסם מערכי נתונים אלקטרוניים ב-Data.gov וליצור תוכניות ממשל פתוחות ספציפיות לסוכנות. בנוסף, Recovery.gov – עוקב אחר הוצאות הקשורות לחוק ההשקעות מחדש וההחלמה האמריקאית, יוזמות אלו מטרתן לעודד עסקים, ארגונים אזרחיים ויחידים להשתמש במידע ממשלתי למטרותיהם. אך הצלחתן של אסטרטגיות אלו תלויה בגישה נוחה למשאבי מידע ציבוריים, המוגדרים כנתונים, תוכן מידע, מערכות ושירותי מידע הנובעים מהניהול היומיומי של תוכניות ממשלתיות. הצלחתן של יוזמות אלו תלויה במדיניות, מנגנוני ממשל, פרוטוקולי ניהול נתונים, תקני נתונים וטכנולוגיה, ומגוון מיומנויות ויכולות הן בתוך הממשלה והן מחוצה לה. המלצות מעשיות כוללות יצירת מנגנוני משוב פורמליים, פיתוח מיומנויות טכניות ותקשורתיות, ביצוע ניתוח בעלי עניין וביצוע מחקרי הערכה כדי לזהות סוגים שונים של ערך עבור קהילות שונות[5].

מעורבות אזרחים:

  1. דרישה לשקיפות: אזרחים דורשים יותר ויותר שקיפות רבה יותר מארגוני המגזר הציבורי. זה הוביל לפרסום מידע נוסף על פעולות ממשלתיות, תקציבים ותהליכי קבלת החלטות.
  2. מעורבות אזרחים: ארגונים במגזר הציבורי משתמשים בטכנולוגיה כדי לערב אזרחים בתהליכי קבלת החלטות, ומבקשים את תשומת הלב שלהם בנושאי מדיניות ומתן שירותים. זה הוביל לשיתוף פעולה רב יותר ולשיפור מתן השירות.
  3. מיקור המונים: ארגוני המגזר הציבורי משתמשים במיקור המונים כדי לאסוף רעיונות ומשוב מאזרחים. זה הוביל לפיתוח מדיניות ושירותים חדשים העונים טוב יותר על צורכי האזרחים.

טכנולוגיות המידע העצימו את האזרחים להשתתף בתהליכי קבלת החלטות, להביע את דעתם ולתקשר עם גופים ממשלתיים באמצעות פלטפורמות מקוונות, ובכך לקדם ממשל דמוקרטי וגיבוש מדיניות כוללנית. שימוש באתרים ממשלתיים קשור באופן חיובי לשביעות רצון הממשל האלקטרוני ולשביעות רצון האתר, וששביעות הרצון מהממשל האלקטרוני קשור באופן חיובי לאמון בממשלה[6].

התפתחות המגזר הציבורי

מהפכת המידע שינתה את המגזר הציבורי בשנים האחרונות, והובילה לשינויים משמעותיים באופן שבו ממשלות פועלות ומספקות שירותים לאזרחים. במבט לעתיד, יש ציפיות גבוהות להמשך התקדמות וחדשנות במגזר הציבורי, כמו גם השלכות אפשריות שיש לקחת בחשבון. אחת הציפיות המרכזיות לעתיד היא שממשלות ימשיכו להשקיע בבינה מלאכותית ולמידת מכונה כדי להפוך משימות שגרתיות לאוטומטיות ולשפר את תהליכי קבלת ההחלטות[7]. ציפייה נוספת לעתיד היא השימוש המוגבר בטכנולוגיית הבלוקצ'יין במגזר הציבורי. לבלוקצ'יין יש פוטנציאל לשפר את השקיפות והאחריות על ידי הפעלת עסקאות מאובטחות ומוגנת מפני פגיעה. זה יכול להיות שימושי במיוחד בתחומים כמו הצבעה למשל, שבהם יש צורך באבטחה ושקיפות רבה יותר[8].

עם זאת, יש גם השלכות אפשריות של מהפכת המידע שיש לקחת בחשבון. אחד החששות העיקריים הוא הפוטנציאל לפרצות נתונים והתקפות סייבר, שעלולות לפגוע במידע רגיש ולערער את אמון הציבור בממשלה. ממשלות יצטרכו להשקיע באמצעי אבטחת סייבר חזקים כדי להגן מפני איומים אלו. תוצאה נוספת של מהפכת המידע היא הפוטנציאל לעקירת תפקידים כתוצאה מאוטומציה. אמנם אוטומציה יכולה להוביל ליעילות רבה יותר ולחסכון בעלויות, אך היא עלולה גם להוביל לאובדן מקומות עבודה במגזרים מסוימים. ממשלות יצטרכו לשקול מדיניות ותוכניות לתמיכה בעובדים שעלולים להיות מושפעים משינויים אלה[4]. לכן, ממשלות חייבות להיות פרואקטיביות בהתמודדות עם אתגרים אלו כדי להבטיח שהיתרונות של מהפכת המידע יתממשו תוך מזעור ההשפעות השליליות.

ממשל אלקטרוני עסקי

הצלחתו של ממשל אלקטרוני (Government eBusiness) תלויה בהתקדמות הטכנולוגית של העסקים האלקטרוניים (eBusiness). אוריינטציה עסקית בממשל מחייבת לפתח גישה שירותית שמיישמת תהליכים והליכים מובנים של ניהול קשרי לקוחות Customer Relationship Management ואולי גם ניהול קשרי אזרחים (Citizen Relationship Management), והיא מושפעת מההתפתחויות בסקטור העסקי.

ממשל אלקטרוני בישראל

ממשלת ישראל מגלה עניין רב בקידומו של ממשל אלקטרוני, הקרוי בפיה ממשל זמין, ועושה זאת במסגרת מיזם "תהיל"ה" - תשתית הממשלה לעידן האינטרנט. פעילות זו כוללת את השירותים העיקריים הבאים:

  • שירות התשלומים הממשלתי: מאפשר תשלום באמצעות האינטרנט של מיסים, אגרות וכדומה.
  • שירות הטפסים הממשלתי: מרכז את כל הטפסים הממשלתיים שנועדו לשימוש הציבור.
  • פרויקט הכספת: כלי להעברת מידע אישי מהממשל לאזרח.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ממשל אלקטרוני בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ James N. Danziger, Kim Viborg Andersen, THE IMPACTS OF INFORMATION TECHNOLOGY ON PUBLIC ADMINISTRATION: AN ANALYSIS OF EMPIRICAL RESEARCH FROM THE “GOLDEN AGE” OF TRANSFORMATION[1], International Journal of Public Administration 25, 2002-04-20, עמ' 591–627 doi: 10.1081/PAD-120003292
  2. ^ United Nations, United Nations E-Government Survey 2018: Gearing E-Government to Support Transformation Towards Sustainable and Resilient Societies, United Nations, 2018-09-17, מסת"ב 978-92-1-047227-2. (באנגלית)
  3. ^ 3.0 3.1 Rodrigo Sandoval-Almazan, J. Ramon Gil-Garcia, Are government internet portals evolving towards more interaction, participation, and collaboration? Revisiting the rhetoric of e-government among municipalities, Government Information Quarterly, Government Information Networks 29, 2012-01-01, עמ' S72–S81 doi: 10.1016/j.giq.2011.09.004
  4. ^ 4.0 4.1 Darrell M. West, E-Government and the Transformation of Service Delivery and Citizen Attitudes, Public Administration Review 64, 2004-01, עמ' 15–27 doi: 10.1111/j.1540-6210.2004.00343.x
  5. ^ Sharon S. Dawes, Natalie Helbig, Information Strategies for Open Government: Challenges and Prospects for Deriving Public Value from Government Transparency, Electronic Government, Lecture Notes in Computer Science, Springer, 2010, עמ' 50–60 doi: 10.1007/978-3-642-14799-9_5
  6. ^ E. W. Welch, Linking Citizen Satisfaction with E-Government and Trust in Government, Journal of Public Administration Research and Theory 15, 2004-12-16, עמ' 371–391 doi: 10.1093/jopart/mui021
  7. ^ Adnan Abd. Hamid, Fahmi Zaidi Abdul Razak, Azlina Abu Bakar, Wan Salihin Wong Abdullah, The Effects of Perceived Usefulness and Perceived Ease of Use on Continuance Intention to Use E-Government, Procedia Economics and Finance 35, 2016, עמ' 644–649 doi: 10.1016/s2212-5671(16)00079-4
  8. ^ Sélinde van Engelenburg, Marijn Janssen, Bram Klievink, Design of a software architecture supporting business-to-government information sharing to improve public safety and security, Journal of Intelligent Information Systems 52, 2017-07-27, עמ' 595–618 doi: 10.1007/s10844-017-0478-z
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ממשל אלקטרוני37695632Q211017

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ממשל_אלקטרוני&oldid=2501829"