ממגורות דגון
ממגורות דגון הן מסוף הגרעינים הנמלי של מדינת ישראל, והן נמצאות במערבו של נמל חיפה. כ-75% מכלל יבוא הגרעינים (כ-3 מיליון טון גרעיני דגנים) מיובאים לישראל מדי שנה דרך הממגורות, בהם גרעיני חיטה, תירס, סויה, שעורה, דורה ועוד. הדגנים נפרקים מהאניות ברציף ייעודי בנמל שליד הממגורות, מועברים במסועים למבנה הממגורות, ושם נמסרים לפי הוראות יבואני הגרעינים למשאיות ולקרונות רכבת המובילים את הגרעינים לרחבי הארץ.
היסטוריה
בשנת 1951 קיבל דוקטור ראובן הכט את הזיכיון להקמת, ניהול, תפעול ותחזוקת הממגורות למשך 51 שנה, והן נחנכו בשנת 1955. הממגורות תופעלו על ידי חברת "דגון בתי ממגורות לישראל בע"מ" על פי זיכיון ממשלת ישראל עד שנת 2003[1], אז עברו הממגורות מבעלות פרטית לבעלות רשות הנמלים. רשות הנמלים הוציאה מכרז לבחירת מפעיל לממגורות ועד סיום הליכי המכרז, כולל ערעור בפני בית המשפט העליון המשיכה חברת דגון לתפעל את הממגורות[1]. ב 2009 חברת דגון הוכרזה כזוכה במכרז ל 10 השנים עד 2019.
בשנת 2006 נחשף כי גרעיני תבואה שהתפזרו בחצר הממגורות משכו אליהם יונים והנהלת הממגורות התמודדה עם הבעיה באמצעות ירי ביונים, דבר שעורר מחאות ציבוריות רבות על ידי ארגוני צער בעלי חיים, שדרשו מהממגורות לדאוג לניקוי החצר במקום להרוג את היונים[2].
ב 2012 דגון שינתה את דרך מסירת גרעיני התבואה לבעליהם וחצר הממגורות נקיה לחלוטין מגרעינים וכתוצאה קטנה משמעותית אוכלוסיית היונים.
התכנון לעתיד הוא חלוקה שווה יותר של הייבוא בין נמלי חיפה ואשדוד. לאחר הקמת מסוף הגרעינים, פוטנציאל השוק של נמל אשדוד יגיע לכ- 50% מכלל השוק המבטא הסטה של כ- 650 אלף טון מחיפה לנמל אשדוד[3]. נכון לתחילת 2015 התוכנית טרם קורמת עור וגידים.
המבנה
מבנה הממגורות, שתכנן האדריכל יוסף קלארווין, מתנשא לגובה של 65 מטרים, ובו כ-200 תאים לאחסון גרעיני הדגנים. קיבולת האחסון של הממגורות היא כ-85 אלף טון. בממגורות הוקם מוזיאון דגון שהוא מוזיאון ארכאולוגי לתולדות איסום תבואות בארץ ישראל בימי קדם.
על פי תוכנית מתאר ארצית חלקית לחופי חיפה וטירת כרמל - תמ"א 3/13[4], השטח עליו בנוי מסוף הגרעינים צפוי להיות חזית ים עירונית והממגורות אמורות לעבור למקום אחר, אם כי לא החל תכנון בעניין ואין תאריך יעד[דרושה הבהרה][5][6].
בשנת 2007 זכתה סיון בירן במקום הראשון בתחרות עזריאלי לאדריכלות על תכנון ממגורות דגון בסמוך לנמל הקישון אם כי לתוכנית יש בעיית ישימות היות שרוב מטעני הגרעינים מובלים באניות פנמקס שאינן יכולות להיכנס לנמל הקישון הקיים או לבצע בו סיבוב לצורך יציאה ממנו.
לקריאה נוספת
- צבי הרמן, הנהר והגרעינים, זמורה ביתן, 1988
קישורים חיצוניים
ראו גם פורטל חיפה |
- ממגורות דגון בחיפה
- שי אספריל, כסף כמו גרעינים, באתר כלכליסט, 11 בספטמבר 2014
- שי אספריל, איך שכחו בנמלי ישראל לשלם פחות לממגורות אשדוד, באתר כלכליסט, 8 באפריל 2015
- אילן יצחייק, ממגורות דגון: מה מסתירים יהלומי הבטון ב'כותל המערבי של חיפה'?, באתר Xnet, 17 ביולי 2018
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 עע"ם 4011/05, פסק דין מיום ה' באדר א התשס"ח, פסקאות 2-3
- ^ ממגורות דגון חידשו הירי ההמוני ביונים, באתר וואלה!, 22 בינואר 2007
- ^ באתר נמל אשדוד
- ^ http://www.batgalim.org.il/docs/tama_13_3_Yam_tichon.pdf
- ^ ”בטווח הקצר, שעד הפעלת נמל כרמל שלב א' ונמל קישון מזרח, או עד 5 שנים מיום אישור תוכנית זו, המוקדם ביניהם, יותרו שימושים נמליים על פי תכניות שאושרו ערב תחילת תוכנית זו. כמו כן ניתן יהיה לאשר תכניות שמטרתן המשך תפעול ותחזוקת הנמל, למרות האמור בתוכנית זו בסעיף 1.11 לפרק ב' - הוראות מפורטות. המועצה הארצית תהה רשאית להאריך את התקופה האמורה לעיל.” תמ"א, פרק א' סעיף 5.4
- ^ רונית מורגנשטרן, בשורה לתושבי קרית חיים וקרית טבעון: חוות מכלי הדלק תועבר למתקן חדש, באתר nrg, 20 ביולי 2009
24986680ממגורות דגון