מלכה (אישיות מהתנ"ך)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מִלְכָּה היא אישיות מהתנ"ך, בתו של הרן, אחי אברהם, אחות שרה אמנו[1] ואשת נחור אחי אברהם. נולדו להם 8 בנים והם: עוּץ, בּוּז, קְמוּאֵל אֲבִי אֲרָם, כֶּשֶׂד, חֲזוֹ, פִּלְדָּשׁ, יִדְלָף, וגם בְּתוּאֵל אבי רִבְקָה.

אברהם הוא גם דודה (אחי אביה) וגם גיסה (אחי בעלה).

נכדתה רבקה נישאה ליצחק, בן דודה של מילכה וגם בן דודם של ילדיה (סבם המשותף הוא תרח).

נינה יעקב נישא לנינותיה לאה ורחל.

במדרש מיוחס הריונה של מילכה לזכותה של שרה אחותה[2]. מילכה תוארה כאמם של כל נביאי אומות העולם.[3]

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ רש"י על ספר בראשית, פרק י"א, פסוק כ"ט בדיבור המתחיל "יסכה".
  2. ^ תרגום יונתן בראשית כב, כ.
  3. ^ ילקוט שמעוני בלק תשסו.
ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30670156מילכה