מלחמת הדפדפנים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מלחמת הדפדפנים הוא השם שניתן לתחרות על השליטה בשוק הדפדפנים.

השימוש במונח מתייחס לשתי תקופות: התחרות הראשונה התחוללה בין אינטרנט אקספלורר לנטסקייפ והסתיימה בשלהי שנות ה-90 בניצחונו של אינטרנט אקספלורר, שהפך לדפדפן הכמעט בלעדי בשוק. התחרות השנייה החלה בשנת 2003 עם עליית מספר המשתמשים בדפדפנים אחרים על חשבון אקספלורר. תחילה היו אלה מוזילה ואופרה, ובהמשך נוספו ספארי ב-2003 וגוגל כרום ב-2008. במהלך 2012 עקף גוגל כרום את אינטרנט אקספלורר, ונכון לנובמבר 2022 שולט גוגל כרום בנתח של כ-66 אחוזים משוק הדפדפנים.[1] מאז שנת 2015 החלה מיקרוסופט בהחלפת האקספלורר בדפדפן מיקרוסופט אדג', ובשנת 2022 הסתיימה התמיכה באינטרנט אקספלורר.[2]

ראשית התחרות

השוואת אחוזי השימוש בדפדפנים אינטרנט אקספלורר, נטסקייפ, מוזילה פיירפוקס, וגוגל כרום במהלך השנים 19952010

בתחילת שנות ה-90 היו דפדפנים רבים בעלי ממשק משתמש גרפי. הראשון שהשיג תפוצה נרחבת ופופולריות היה מוזאיק, שפותח על ידי NCSA ‏(National Center for Supercomputing Applications). מספר חברות קנו את רישיון הדפדפן במטרה לייצר דפדפנים מסחריים משל עצמן המבוססים על מוזאיק, ובהם Spry Mosaic ו-Spyglass Mosaic.

אחד ממפתחי Mosaic, מארק אנדריסן, ייסד את החברה Mosaic Communications Corporation ויצר דפדפן חדש בשם מוזאיק נטסקייפ (Mosaic Netscape). כדי לפתור את בעיות החוקיות של שם החברה וההנפקה עם NCSA, שונה שם החברה ל-Netscape Communications Corporation, ושם הדפדפן שונה ל-Netscape Navigator (‏NN), שגרסתו הראשונה שוחררה ב-15 בדצמבר 1994. הדפדפן החדש נטסקייפ שיפר את היעילות והאמינות של Mosaic, וכעבור זמן קצר הוא השתלט על שוק הדפדפנים, וקיבל פופולריות מיוחדת מהעובדה שניתן היה להשתמש בו שימוש לא מסחרי בחינם.

התקופה הראשונה של מלחמת הדפדפנים (1995–2001)

שליטתו הבלעדית של NN בשוק הדפדפנים הייתה מוחלטת גם באמצע שנת 1995, כשחברת מיקרוסופט השתמשה ב-Mosaic כבסיס לפיתוח הדפדפן IE 1.0 ששוחרר כחלק מחבילת ה-Plus Pack (אוגוסט 1995) למערכת ההפעלה Windows 95 של מיקרוסופט. הדפדפן IE 2.0 שוחרר כעבור שלושה חודשים, ומאז החלה להתערער שליטתו הבלעדית של NN בשוק.

גרסאות חדשות של NN ו-IE שוחררו לעיתים קרובות, אך מפתחי שני הדפדפנים השקיעו את עיקר מאמציהם בהוספת תכונות ואופציות חדשות ולא בתיקון באגים. כתוצאה מכך, תקופה זו הייתה תקופה של דפדפנים לא יציבים שנטו לקרוס, היעדר סטנדרטים קבועים ובעיות אבטחה שונות. IE היה דפדפן נחות בהשוואה ל-NN עד לשחרור גרסה 3.0 בשנת 1996. גרסה זו כללה תמיכה בסקריפטים והייתה הראשונה בשוק שיישמה וביצעה שימוש מסחרי ב-CSS.

באוקטובר 1997 שוחררה גרסה 4.0 של IE. בעת ההכרזה על הדפדפן שהתקיימה בסן פרנסיסקו הוצג לראשונה לוגו בגודל של שלושה מטרים הנושא את האות "e". עובדי נטסקייפ שהגיעו לעבודה בבוקר שלאחר מכן, מצאו את הלוגו הענק בכניסה, עם הודעה מצורפת שעליה נכתב "From the IE team". עובדי נטסקייפ סילקו את הלוגו, והציבו במקומו סמל ענקי של הדרקון של החברה, עליו נכתב: "נטסקייפ 72, מיקרוסופט 18" (אחוזי השימוש בכל אחד מן הדפדפנים).

בזמנים אלה זה היה מקובל שמעצבי אתרים הציגו לוגואים של "האתר נצפה במיטבו בדפדפן נטסקייפ" או "האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט אקספלורר". התמונות היו "מקושרות" והפנו לעמוד שממנו ניתן היה להוריד את הדפדפן. במידה מסוימת, הלוגואים האלה הצביעו על השוני והסטייה בין הסטנדרטים שנתמכו על ידי הדפדפנים ואמרו באיזה דפדפן השתמשו על מנת לבדוק את הדף. התומכים בדעה שאתר צריך להיות קריא עם כל דפדפן, התחילו את הקמפיין "בר צפייה בכל דפדפן" ("Viewable With Any Browser").

הרבה היה מונח על כף המאזניים בשביל שתי החברות שהיו מעורבות במלחמת הדפדפנים. דפדפן פופולרי יכול היה להרוויח סכומים גדולים של כסף: חברות של מנועי חיפוש היו משלמות ונותנות הצעות מחיר כדי להיות מנוע החיפוש ברירת המחדל בדפדפן, וחברות בעלות נוכחות ברשת היו משלמות ונותנות הצעות מחיר כדי להיות רשומות ברשימת המועדפים הראשונית שנוצרת בהתקנת הדפדפן. מאז שדפדפן נהיה שער רב-עצמה להרבה מאוד מידע, לחברה שתשלוט על השער הזה, תינתן יכולת להשפיע על המשתמשים.

השליטה של אינטרנט אקספלורר

אחוזי השימוש באינטרנט אקספלורר לאורך השנים

למיקרוסופט היו שני יתרונות חשובים במלחמת הדפדפנים. הראשון היה פשוט משאבים: אמנם נטסקייפ התחילה עם כ-80% מהשוק, טיפול טוב בקהל המשתמשים ויחסי ציבור מעולים, אבל כחברה קטנה יחסית (מלבד הדפדפן, פיתחה נטסקייפ גם תוכנות שרת http והפעילה את הפורטל netscape.com), היא הייתה פגיעה ביותר מבחינה כלכלית. ההכנסות הכוללות של נטסקייפ אף פעם לא התקרבו להכנסות העצומות של מיקרוסופט.

היתרון השני, החשוב יותר, היה התקנתה כברירת מחדל: מערכת ההפעלה חלונות של מיקרוסופט הייתה כעת מונופול בשוק מערכות ההפעלה, דבר שנוצל על ידי חברת מיקרוסופט על מנת לקרב את IE למצב שבו השימוש ב- IE היה למעשה ברירת המחדל של המשתמש בהפעלה הראשונה ברוב המחשבים החדשים שנרכשו. הדפדפן IE הוכנס לתוך כל עותק של חלונות החל מגרסה 98 ולמעשה לא ניתן היה להסירו, בשל שילובו החזק מאוד בתוך מערכת ההפעלה. (ההתקנה של הדפדפן התקינה במקביל קבצים שבלעדיהם לא יכלה מערכת ההפעלה לפעול). למרות דרישות חוזרות ונשנות, הן מהציבור והן מהאיחוד האירופי, ניצלה חברת מיקרוסופט את כוחה הכלכלי וגרמה להתמשכות התביעות נגדה, דבר שלמעשה הפך אותן לחסרות חשיבות. כתוצאה משליטת מיקרוסופט, למרות הנחיתות הטכנולוגיית הניכרת של הגרסאות הראשונות של IE, בהשוואה לדפדפן של נטסקייפ, עדיין יכלה מיקרוסופט להרחיב את חלקה בשוק. מלבד זאת, הדפדפן IE המשיך להיות מחולק בחינם, בעוד ההכנסות העצומות שמיקרוסופט קיבלה מ"חלונות" שימשו על מנת לממן ולהרחיב את הפיתוח והשיווק שלו, מה שהביא לידי כך שהוכנסו בו שיפורים בקצב מהיר. הוא נעשה כה דומה ל-NN בעל האפשרויות הרבות והמגוונות, כך שלמשתמשים לא היו סיבות להוריד ולהתקין את נטסקייפ.

פעולות נוספות של מיקרוסופט פגעו בנטסקייפ:

  • הרווחים של נטסקייפ לא הגיעו מהדפדפן (שהופץ חינם) אלא ממכירת תוכנות לשרתי אינטרנט. מיקרוסופט שהבינה זאת החליטה לתקוף את מקורות ההכנסה של נטסקייפ, חבילת ה - IIS של מיקרוסופט חולקה "חינם" עם קניית מערכת הפעלה לשרתים של מיקרוסופט. מהלך זה לא השפיע בהתחלה על נטסקייפ, מכיוון שרוב הכנסותיה הגיעו מלקוחות שמשתמשים בשרתי סאן מיקרוסיסטמס אבל התוצאה הסופית הייתה העדפתו של Windows NT כשרת אינטרנט.
  • מיקרוסופט חתמה על הסכם רישיונות עם AOL שכלל הפיכת הממשק הראשי של החברה למבוסס על IE במקום על נטסקייפ.
  • מיקרוסופט רכשה והפיצה כלי לבניית אתרי אינטרנט (Microsoft FrontPage) שיצר דפי אינטרנט שמתאימים רק לאקספלורר.

התקופה השנייה של מלחמת הדפדפנים (2004–2017)

השוואת אחוזי השימוש בדפדפנים נטסקייפ, אינטרנט אקספלורר, אופרה, ספארי, פיירפוקס וגוגל כרום במהלך השנים 20162002
אחוזי השימוש בדפדפנים בין 2009 ל-2019

מאז שחרורו של הדפדפן מוזילה פיירפוקס 1.0 בשנת 2004 החלה עלייה בנתח שוק של דפדפני מוזילה ודפדפנים מבוססי מוזילה.

בשנת 2003 הכריזה מיקרוסופט כי אינטרנט אקספלורר גרסה 6.0 SP1 תהיה הגרסה העצמאית האחרונה של הדפדפן, לפני שישולב במערכת ההפעלה ויסטה. בתגובה, קרן מוזילה ודפדפן אופרה החליטו לשתף פעולה ולפתח תקנים חופשיים חדשים תוך כדי שמירה על תאימות לאחור.[3]

בפברואר 2005 הכריזה מיקרוסופט כי אינטרנט אקספלורר 7 יהיה זמין עבור משתמשי Windows XP SP2 וגרסאות עוקבות.[4] ההכרזה הציגה את גרסה 7 של אינטרנט אקספלורר כעדכון משמעותי לעומת גרסה 6.1 SP.

אינטרנט אקספלורר 7 שוחרר באוקטובר 2006. תכונות חדשות לעומת הגרסה הקודמת כללו בין השאר לשוניות (תכונה שקיימת כבר בדפדפנים המתחרים החל מהגרסאות הראשוניות של מוזילה פיירפוקס ואופרה 2.0), סרגל חיפוש מובנה ותמיכה משופרת בתקני הרשת. בנוסף, הדפדפן כולל מסנן דיג מקוון (phishing), ושינוי משמעותי בממשק המשתמש. הפצת הדפדפן התבצעה באמצעות התקנה. בסוף אוקטובר 2006 שוחררה גרסה 2.0 של הדפדפן מוזילה פיירפוקס, שכללה שיפורים רבים, ביניהם מסנן דיג מקוון, שינוי לממשק המשתמש, בודק איות ותכונות נוספות. ביוני 2008 שוחררה גרסה 3.0 של הדפדפן.

ביוני 2007 נכנסה אפל באופן רשמי למלחמת הדפדפנים ושחררה גרסה של הדפדפן ספארי עבור מערכת ההפעלה חלונות.

בספטמבר 2008 נכנסה גוגל באופן רשמי למלחמת הדפדפנים ושחררה את הדפדפן כרום עבור מערכת ההפעלה חלונות. כרום השפיע מאוד על התחרות בשוק, והוא הפך תוך זמן קצר יחסית לאחד הדפדפנים הפופולריים בעולם. לכך תרמו העדכונים השוטפים שלו, מה שהפך אותו לדפדפן שמתעדכן בקלות ובמהירות ביחס למתחרים.

במרץ 2011 שחררה מיקרוסופט את גרסה 9 של אינטרנט אקספלורר[5] (מיקרוסופט לא התאימו את הדפדפן ל-Windows XP), והממוצע העולמי בשימוש בגרסה 6 של אינטרנט אקספלורר עמד על 12 אחוז[6]

ביוני 2011 דפדפן כרום זכה ליותר מ-20 אחוז של שימוש עולמי.[7]

באוגוסט 2011 שחררה גוגל את כרום 13,[8] ומוזילה שחררה את פיירפוקס 6.

בספטמבר 2011 שחררה גוגל את גרסה 14 של דפדפן כרום, והדפדפן זכה ל-22 אחוז של שימוש עולמי.[9] מוזילה שחררה באותו חודש את גרסה 7 של דפדפן פיירפוקס. מוזילה הודיעה שתוציא גרסה חדשה לדפדפן מדי 6 שבועות.[10]

בשנת 2015, בעקבות ההפסד במאבק על השליטה בשוק, מיקרוסופט הודיעה על הפסקת הפיתוח של אינטרנט אקספלורר, ותחת זאת השיקה דפדפן חדש, מיקרוסופט אדג'. עם זאת, גם לאחר מכן הדפדפן לא תפס תאוצה רבה, וב-2020 מיקרוסופט הודיעה על השקה מחודשת של הדפדפן כשהוא מבוסס על מנוע כרומיום, עליו פועל גם גוגל כרום. במאי 2017 אמר אנדראס גל, לשעבר מנהל הטכנולוגיות הראשי במוזילה, כי גוגל ניצחה במלחמת הדפדפנים השנייה.[11]

במאי 2012 עקף גוגל כרום את אקספלורר והגיע ל-32.76% מדפדפני העולם לעומת 32.31% של אקספלורר.[1] נכון לנובמבר 2022, כרום מחזיק בנתח שוק של כ-65.86%.[1].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 על פי נתוני האתר statcounter
  2. ^ Alexandra Garfinkle, "The end of Internet Explorer has been a long time coming, Yahoo! Finance, June 15 2022
  3. ^ נייר עמדה משותף של מוזילה ואופרה בנוגע לתקנים שונים (באנגלית)
  4. ^ אינטרנט אקספלורר 7, פוסט בבלוג הרשמי של ראש צוות הפיתוח (באנגלית)
  5. ^ אלכס גרבוב, שוחרר הדפדפן Explorer 9‏, 15.03.2011
  6. ^ איתי מקמל, מיקרוסופט רוצה לחסל את Internet Explorer 6, גם אנחנו, 5 מרץ 2011
  7. ^ מערכת האתר, Firefox מאחוריך: Chrome שולט ב-20% משוק הדפדפנים, 4 יולי 2011
  8. ^ הושק: גוגל כרום 13, תומך ב-Instant Pages, ‏ 3 באוגוסט 2011
  9. ^ גיא גרימלנד, המוח שמאחורי הדפדפן של גוגל, באתר TheMarker‏, 21 בספטמבר 2011
  10. ^ פוסט בנושא בבלוג של קרן מוזילה
  11. ^ אנדראס גל, Chrome Won, Andreas Gal, ‏25 במאי 2017

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37201088מלחמת הדפדפנים