מלחמה (ספר)
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | בוב וודוורד |
| שפת המקור | אנגלית |
מלחמה הוא ספר מאת בוב וודוורד העוסק בשתי מלחמות ובמאבק פוליטי אחד שהתרחשו בין השנים 2021 ל-2024: מלחמת אוקראינה–רוסיה, מלחמת חרבות ברזל והמאבק לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2024.
וודוורד מנצל את קשריו הפוליטיים ואת ניסיונו כדי להגיש נקודת מבט כפולה, הן מצדו של הנשיא ביידן ואנשיו והן מצד הנשיא טראמפ בתקופה שבין כהונותיו, אף שהוא מציין ששניהם סירבו להתראיין לצורך הספר. הספר מונה 384 עמודים ב-77 פרקים והוא יצא לאור בעברית בתחילת 2025 בהוצאת ידיעות ספרים.
היבט מקדים חשוב הוא העובדה שוודוורד כתב בעבר שלושה ספרים על כהונתו הראשונה של טראמפ, ובהם ביקורת חריפה על הנשיא. גם בספר הנוכחי נקודת המבט הבסיסית היא גישתו הדמוקרטית והאנושית של ממשל ביידן מול הטירוף והבלבול שמאפיינים את טראמפ. למשל, וודוורד מצטט את יושב ראש המטות המשולבים הגנרל מארק מילי שאמר לו כי טראמפ מסוכן לארצות הברית והוא "פאשיסט".[1] עם זאת, הוא לא מונע ביקורת מביידן במקום שהיא רלוונטית, כמו בהתנהלות בזמן הנסיגה מאפגניסטן או בסימני הבלבול שהפגין מתחילת מסע הבחירות המחודש ביוני 2023 ועד לפרישתו לאחר שנה.
תוכן הספר
הספר פותח באירועי ההסתערות על הקפיטול וסוקר את התנהלותו של הנשיא היוצא דונלד טראמפ, את העימותים הפנימיים עם בכירים במפלגה הרפובליקנית שקראו לו לצאת בהצהרה שמכירה בבחירתו של ג'ו ביידן ואת האמירות העקשניות שלו בנושא במשך חודשים ארוכים. בפתיח מביא וודוורד ריאיון נשכח שערך עם טראמפ יחד עם עמיתו קארל ברנסטין לפני כמה עשורים, כשטראמפ היה עדיין איש עסקים ואיל נדל"ן. משם עובר המחבר לסקור את הכישלון הגדול של ארצות הברית, בעיקר במישור המודיעיני בנסיגת כוחות ארצות הברית מאפגניסטן, וההידרדרות המהירה שהובילה לפגיעה בתדמיתה של ארצות הברית.
וודוורד משרטט באריכות את התנהלותו של ממשל ביידן בשנת 2021, בניסיונות חוזרים ונשנים למנוע את הפלישה הרוסית לאוקראינה. הוא מצביע על כך שמצד אחד היה בידי האמריקאים מודיעין מצוין ועדכני, והממשל גם מצא דרך לחלוק אותו עם מדינות שותפות ועם התקשורת. מצד שני הוא מצביע על השלכות הנסיגה מאפגניסטן כעידוד משמעותי לוולדימיר פוטין בעקבות חולשתה של ארצות הברית. וודוורד חושף את המחלוקת בצמרת הממשל האם להודיע במפורש שארצות הברית לא תשלח חיילים לאוקראינה או שמא עדיף "להשאיר את כל האופציות על השולחן", והוא תוהה האם הכרזתו המוקדמת של ביידן על הימנעותו ממשלוח חיילים אמריקנים עודדה את פוטין לבצע את הפלישה.[2]
הספר סוקר גם את ההתמודדות עם משבר הגרעין לקראת סוף 2022, כשמידע מודיעיני אמריקני הצביע על 50% סיכוי לשימוש רוסי בנשק טקטי גרעיני.[3] הגישה האמריקנית הייתה שיש למנוע מצב כזה בכל מחיר, והמסר על פתיחת כל הקלפים מחדש הועבר לרוסים בכמה ערוצים, כולל איתות לכך שמעצמות שהרוסים אולי עדיין מחשיבים כידידות, כמו סין, הודו, ישראל וטורקיה, ירדו מהגדר אם אירוע כזה יתרחש. במקביל, לפי וודוורד, טראמפ שהתלהב בהתחלה מההתנהלות של פוטין,[4] שינה את עמדתו אחרי שראה את הערכת ההמונים לסנטור לינדזי גרהאם שקרא לעם הרוסי לחסל את פוטין.
וודוורד סוקר את אירועי השביעי לעשירי גם מנקודת מבט אמריקאית, שגם היא הייתה מופתעת לחלוטין. הוא מתייחס לשתי סוגיות שהאמריקאים התערבו בהן מהרגע הראשון – מניעת החזית הנוספת בצפון, כולל שיחה בין נתניהו לביידן בה נשיא ארצות הברית אמר לנתניהו כי בזה "אנחנו לא אתכם",[5] ואספקת סיוע הומניטרי לעזה. לפי וודוורד, הדרישה הגיע אחרי הסבב הראשון שערך אנתוני בלינקן במדינות האזור, ובמהלכו קיבל תמיכה מקיר לקיר בהשמדת חמאס, אך גם דרישה מקבילה שישראל תאפשר סיוע לתושבי עזה. בשלב הראשון נתקל בלינקן בהתנגדות קשיחה במיוחד, בדגש על נתניהו וגלנט. וודוורד מצטט תשובה של האחרון לבלינקן לשאלתו מה יהיה מחיר המלחמה, "יש לי משימה ואני הולך לבצע אותה. המחיר לא חשוב – לא בצד שלנו, לא בצד שלהם". במקביל, הוא מציין את המעורבות הראשונית של הנשיא ביידן ושל בלינקן ביצירת מסלול קטרי להשבת החטופים.
הספר מסתיים באוגוסט 2024, כשבזירה האמריקאית ביידן נכשל בעימות ופורש מההתמודדות וטראמפ ניצל מהתנקשות, בזירה הישראלית חוסל אסמאעיל הנייה וישראל נכנסה לרפיח על אף זעמו של הבית הלבן, ובזירה הרוסית אוקראינה נשחקה עד שביידן הצליח להעביר את חבילת הסיוע המשמעותית והאחרונה. וודוורד, שאינו מסתיר את דעותיו האישיות לאורך הספר, חולק בסיום שבחים לביידן ולאנשיו ומזהיר בחריפות מפני בחירתו של טראמפ לנשיאות. עם זאת, הוא רומז להתנהלותה הבעייתית של האריס, כולל דוגמה ספציפית בהקשר הישראלי, כאשר נפגשה עם נתניהו וכביכול הסתפקה בדיון נייטרלי על הצורך בסיוע לעזה, ואז יצאה למצלמות וביקרה את ישראל בחריפות.
סיפורים פיקנטיים
הספר חושף גם לא מעט פיקנטריה מדינית ופוליטית, כמו העובדה שטראמפ שלח לפוטין בדיקות מיוחדות לגילוי קורונה, וזה האחרון הציע לו לא לספר על כך כדי לא לפגוע במעמדו.[6] או שלל התבטאויות של ביידן ביחס לנתניהו, כולל ביטויים מעליבים אישיים, אך גם תובנה מפוכחת שנתניהו מייצג בנושאים בהם התעקש מול הבית הלבן את דעתם של רוב הישראלים.[7][8]
לפי וודוורד, האמריקאים הופתעו מהיקף התקיפה האיראנית באפריל, וחשבו שהסיכוי ליירוט של למעלה ממאה טילים בליסטיים קלוש, מנגד, מיד לאחר התקיפה, ניסה ביידן לשכנע את נתניהו להסתפק בהישג של היירוט ולראות בזה ניצחון. כך גם לאחר חיסולו של פואד שוכר בעקבות רצח 12 הילדים במג'דל שמס, זעם ביידן על נתניהו וקילל במהלך שיחה ביניהם.[9][8]
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ בר שפר, בארה"ב מאשימים את נתניהו: "כל פעולה לשחרור החטופים הותנעה ע"י ביידן", באתר מעריב אונליין, 15 באוקטובר 2024
- ↑ נטע בר, ספר חדש חושף: ביידן קילל את נתניהו בשיחות פרטיות, באתר ישראל היום, 8 באוקטובר 2024
- ↑ דני מולכו, "פאקינג איש רע!": ספר חדש חושף שיחות של ביידן על נתניהו, באתר חדשות 13, 8 באוקטובר 2024
- ↑ נטלי הוויט, "18 מתוך 19 העובדים של נתניהו שקרנים": ציטוטים חדשים של ביידן, באתר i24news, 16 באוקטובר 2024
- ↑ ציפי שמילוביץ, ניו-יורק, ביידן-ביבי: על קו האש, באתר ynet, 19 בדצמבר 2024
- ↑ טראמפ שלח בחשאי בדיקות קורונה לפוטין במהלך המחסור ב-2020, באתר hebrewnews.com (באנגלית)
- ↑ "הוא איש רע, הוא פשוט איש רע": ספר חדש חושף את השיחות בין נתניהו לביידן, באתר מאקו, 8 באוקטובר 2024
- ^ 8.0 8.1 איתמר מרגלית ועמיחי שטיין, נחשפו שיחות בין ביידן לנתניהו: "ביבי, אין לך אסטרטגיה", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 8 באוקטובר 2024
- ↑ דין ברנדשטטר, "ביבי, מה לעזאזל?": הציטוטים הבלתי נתפסים של ביידן נחשפים, באתר עכשיו 14
מלחמה (ספר)40556390Q130484519