מכון קורצ'טוב

בול דואר משנת 2018, שהונפק על ידי דואר רוסיה לרגל 75 שנה למכון.

מכון קורצ'טוב (ברוסית: Hациональный исследовательский центр «Курчатовский Институт», רשמית: "מרכז המחקר הלאומי 'מכון קורצ'טוב'") הוא מוסד מחקר ופיתוח מוביל ברוסיה בתחום האנרגיה הגרעינית. נקרא על שם איגור קורצ'טוב ונמצא בכיכר קורצ'טוב 1, במוסקבה.

בברית המועצות המכון היה ידוע בשם מכון איגור קורצ'טוב לאנרגיה אטומית (Институт Атомной Энергии им. И.В. Курчатова, בראשי תיבות: КИАЭ). בין 1991 ל-2010, היה ידוע כמרכז המדע הרוסי "מכון קורצ'טוב" (Роcсийский научный центр «Курчатовский Институт») לפני ששונו שונה למרכז המחקר הלאומי.

היסטוריה

עד שנת 1955, היה המכון ידוע בשם "מעבדה מספר 2 של האקדמיה למדעים של ברית המועצות". המכון נוסד ב-11 בפברואר 1943 במטרה לפתח נשק גרעיני. מרבית הכורים הגרעיניים הסובייטיים תוכננו במכון, כולל F-1, שהיה הכור הגרעיני הראשון מחוץ לצפון אמריקה שקיים ביקורת על תפעולו.

מאז שנת 1955 המכון עסק בביצוע עבודות ניסוי מדעיות מרכזיות בתחומי היתוך תרמו-גרעיני ופיזיקת פלזמה. במיוחד פותחו שם מערכות הטוקאמק הראשונות, שהמוצלחות שבהן היו T-3 והגרסה הגדולה שלה T-4, שנבדקה בשנת 1968 בנובוסיבירסק, בניסוי שבחן את התגובה המיזוגית התרמו-גרענית הקווסטיסטית הראשונה אי פעם. מערכות טוקאמק (Токамáк) הן רכיב המשתמש בשדה מגנטי רב עוצמה כדי להגביל פלזמה חמה בצורת טורוס. מהווה אחד מכמה סוגים של התקני כליאה מגנטיים המפותחים לייצור כוח היתוך תרמו-גרעיני מבוקר והוא המכשיר המוביל לביצוע כור היתוך מעשי.

בשנות השמונים מילאו עובדי מכון קורצ'טוב, מהנדסי מחשבים, תפקיד חשוב מאוד בביסוס תרבות המחשבים באמצעות השתתפות בפיתוח מערכת ההפעלה DEMOS בשנת 1982, שהוביל להפצת האינטרנט ברוסיה וסייע בפירוק ברית המועצות. מערכת DEMOS (ברוסית: Единая Мобильная Операционная Система, ДЕМОС) פותחה כמערכת הפעלה דמוית Unix, על בסיס BSD. בשנת 1991 DEMOS נזנחה ובמקומה פותחה מערכת ההפעלה "רלקום" (РЕЛКОМ)

עד 1991 פיקח משרד האנרגיה האטומית על הנהלת מכון קורצ'טוב. לאחר הפיכתו למרכז המדע הממלכתי בנובמבר 1991, הוכפף המכון ישירות לממשלת רוסיה. על פי אמנת המכון, מנהל המכון ממונה על ידי ראש הממשלה על סמך המלצות רוסאטום.

בפברואר 2007 זכה מכון קורצ'טוב במכרז להיות הארגון העיקרי המתאם את המאמצים בתחם הננו-טכנולוגיה ברוסיה. המכון מעורב בפרויקטים שונים לרבות פרויקט איטר

כורים רבים תוכננו על ידי חוקרי המכון, כמו:

GT-MHR
RBMK
EGP-6
ELENA
T-15
F-1
VBER-300

ביוני 2020 המכון קיבל מימון מהתקציב הפדרלי ליצירת ותחזוקה של "מאגר המידע הלאומי למידע גנטי" ליצירת פורמטים לאחסון והעברת נתונים גנטיים, כדי לסייע לחברות תרופות בפיתוח חיסונים על בסיס המאגר הגנטי.