פרויקט איטר
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. |
פרויקט איטר (Iter) הוא פרויקט בינלאומי לבניית כור היתוך גרעיני ניסיוני, להפקת אנרגיה. מקור השם בראשי-התיבות - International Thermonuclear Experimental Reactor, אך כיום השם Iter כמילה הלטינית שפירושה - "הדרך". לשם הפקת אנרגיה מהיתוך גרעיני יש צורך לחמם את המימן לטמפרטורה גבוהה ביותר. בטמפרטורה זו החומר הופך לפלזמה, זהו מצב צבירה בו האלקטרונים נפרדים מגרעיני האטומים. טמפרטורת הפלזמה גבוהה מאוד, במצב זה כל חומר שיבוא במגע עם הפלזמה יותך מיד. לכן יש להחזיק את הפלזמה בתוך מקום מרוקן מאוויר, באמצעות אלקטרומגנט ענק ששומר שהפלזמה תהיה במרכז הריק, ללא מגע עם חומר אחר ובמיוחד ללא מגע עם דפנות המכל.
מתקנים ניסיוניים הצליחו לעמוד בתנאים הנ"ל בתנאי מעבדה, אך לא להפיק אנרגיה יעילה, וזאת מכיוון שעל מנת להגיע לתנאים בהם פלזמה מתקיימת נדרש להשקיע אנרגיה רבה יותר מהאנרגיה המשתחררת בתהליך ההיתוך הגרעיני.
כדי ליצור כור שיהיה יעיל, כלומר שיפיק יותר אנרגיה מהמושקעת בו, הוא חייב להיות כור ענק. עלות פיתוחו ובנייתו מגיעות למיליארדי דולרים, מחיר שאפילו מדינות עשירות מתקשות לעמוד בו.
לכן נוצרה יוזמה בינלאומית של בניית כור ניסיוני כזה, אשר אם יצליח יהיה אבטיפוס לבאים אחריו.
המדענים המשתתפים בפרויקט מקווים כי עד שנת 2035 יצליחו להפיק אנרגיה יעילה באבטיפוס.
המדינות השותפות בפרויקט: סין, האיחוד האירופי, יפן, קוריאה, רוסיה, הודו וארצות הברית. בנובמבר 2006 השותפות החליטו רשמית על מימון הפרויקט בסכום של כ-10 מיליארד אירו, למשך שלושים שנה (עשר שנות בנייה ועשרים שנות תפעול). הכור הניסיוני יבנה במרכז המחקר הגרעיני קדרש בדרום צרפת. המיזם חרג מלוח הזמנים המקורי שלו, ובניית הכור אינה צפויה להסתיים לפני שנת 2021. כן חרג המיזם באופן משמעותי מהתקציב המתוכנן. לכור יהיה הספק של כ-500 מגה-ואט של אנרגיה תרמית למשך עד כ-500 שניות, אך אנרגיה זו לא תנוצל להפקת חשמל.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- פרויקט איטר, האתר הרשמי.
