מיש דרומי
 מיש דרומי
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | ורדנאים |
| משפחה: | קנאביים |
| סוג: | מיש (Celtis) |
| מין: | מיש דרומי |
| שם מדעי | |
 Celtis australis
| |
מַיִשׁ דרומי (שם מדעי: Celtis australis) הוא עץ בר ממשפחת הקנאביים הגדל בחורש באקלים ים תיכוני. הוא מגיע לגובה של 20 מ'. גזעו מפותח ונאה, קליפת הגזע עדינה וחלקה. העלים דמויי-ביצה לא-סימטרית, צבעם ירוק כהה ושפתם משוננת. הפרחים קטנים, וצבעם ירוק-צהבהב. הפרי הוא בית-גלעין המכוסה בציפה דקה. הפריחה בחודשים מרץ-אפריל.
תפוצת העצים הגדלים בר בארץ מוגבלת למקומות מעטים, כגון: צפת, ראש-פינה, מורדות הגולן, פקיעין, ירושלים וביר-זית וכן ניתן למצוא עצי מיש לצד קברים מוסלמיים ובקרבת מסגדים עתיקים. במאה השנים האחרונות החלו לגדלו בארץ כעץ נוי, בעיקר כעץ צל ושדרות. מיש דרומי הוא צמח מוגן בישראל.[1]
ברפואה העממית הוא מקובל כתרופה למחלות ולדלקות עור (בעיקר לפטריות ולפסוריאזיס). כמו כן הוא יעיל לטיפול בכאבי פרקים.
במקורות
עץ המיש מוזכר במסכת תמיד פרק שני דף כט' עמוד ב' - מוזכר כחלק מן העצים שלדעת רב אלעזר לא היו מבעירים על גבי המזבח משום שמוציא בעת השריפה עשן רב.
עצי מיש עתיקים בארץ ישראל
עץ מיש בודד גדול נמצא בחורשת הזיתים ליד מנזר מאר אליאס שבדרום ירושלים. בכפר יברוד שבשומרון צומח עץ מיש גדול במרכז במה עתיקה. מיש קדום נוסף מצוי בצפת, סמוך למערת שם ועבר.[2] בזכרון יעקב, בתוך מערה הנקראת "מערת המיש" צומח מיש עתיק בעל מספר גזעים שגילו מוערך בכ-200 שנה. בשטח בית קברות ערבי נטוש סמוך לגדר קיבוץ יראון צומח מיש דרומי שגם גילו מוערך בכ-200 שנה.
עלים ופרי
עץ המיש
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מיש דרומי |
הערות שוליים
- ^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), ה'תשס"ה-2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה, 15 בפברואר 2005 (תוקן ב־17 בדצמבר 2019), בספר החוקים הפתוח
- ^ מיש דרומי באתר טיולי
