מיקשה סאבולצ'י

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. מִיקְשָׁה סַאבּוֹלְצִ'י (בהונגרית: Szabolcsi Miksa, נִירְטוּרָה, הונגריה, 27 באוגוסט 1857  - בַּאלַטוֹנְפוּרֶד, 17 ביוני 1915). עיתונאי, ועורך עיתון הונגרי-יהודי, אחד מיוצרי העיתונות היהודית בהונגריה. אביהם של בנצה סאבולצ'י (1973-1897) הסטוריון של המוסיקה והאומנות, ושל לאיוש סאבולצ'י  (1889-1943 ) סופר ועורך עיתון.

קריירה

תחילה למד לרבנות, אבל נמשך יותר לכתיבה עיתונאית. בסיום לימודיו, הפך למורה פרטי בבית משפחה יהודית עשירה בעיירה היידושאמשון. שם כתב כמה מאמרים לעיתון עברי ותרגם טקסטים עבריים להונגרית. בתחילת משפט עלילת טִיסַאֶסְלַר, כתבותיו שפורסמו על בעיתון "המפקח של דברצן" משכו את תשומת לבם של כמה עיתונים בבודפשט בירת הונגריה. הוא הפך לכתב מקומי שלהם ושלח דיווחים מפורטים במהלך כל המשפט. במאמריו הגן בלהט ובמאמרים נלהבים על היהודים בני דתו נגד האשמה של עלילת הדם, עד כדי שהעמיד בסכנה גם את חייו. חלק מן העיתונות האירופית התעדכנה על המקרה ועל מהלך המשפט על סמך מאמריו שפורסמו ב"פסטר לויד", עיתון שהופיע בבודפשט בשפה הגרמנית. בשנת 1884 ערך את היומון העברי היהודי "Jüdische Pester Zeitung", שהודפס באותיות עבריות ובשנת 1886 רכש כתב עת יהודי ושבועון חברתי בשם "שוויון", שאותו ערך עד מותו.

בכתב העת שלו הביע את דעתו, כי אין להתייחס ליהדות כאל גזע, אלא כאל זרם דתי בהונגריה, אך בה בעת ניסה להפיץ את הרוח ההונגרית בחיי הדת של היהדות ההונגרית. סאבולצ'י עמד מאחורי ייסוד וארגון "החברה הספרותית היהודית-הונגרית" שקמה עקב מאמציו הרבים. לאחר מותו בנו לאיוש סאבולצ'י לקח לידיו והמשיך את עריכת כתב העת. מיקשה סאבולצ'י ערך וכתב חלקית את הספר בן ששה הכרכים בשם "תולדות היהודים" (1908-1909) או "ההיסטוריה האוניברסלית של היהודים" או בשמו המקורי דברי ימי ישראל העיבוד להונגרית של ספרו המפורסם של היינריך גרץ.

קברו של מיקשה סאבולצ'י ובנו לאיוש בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט, הונגריה

מיקשה סאבולצ'י הובא למנוחת עולמים בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט.

עבודות

היינריך גרץ, דברי ימי ישראל Heinrich Graetz: A zsidók egyetemes története I–VI. Szerk. Szabolcsi Miksa. Budapest: Phönix Irodalmi Részvénytársaság. 1906–1908

מקורות

  • יוז'ף סינייאי: חייהם ועבודותיהם של סופרים הונגרים. Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái XIII. (Steiner–Télfy). Budapest: Hornyánszky. 1909
  • ינו פינטר: תולדות הספרות ההונגריתPintér Jenő: A magyar irodalom története: tudományos rendszerezés Budapest, 1930–1941; 7. kötet: Bevezetés / Hírlapok, folyóiratok c. alfejezet (CD-ROM: Arcanum Kiadó)
  • הלקסיקון היהודי-הונגרי Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Budapest: Magyar Zsidó Lexikon. 1929

מידע נוסף

A zsidók egyetemes története

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0