מיקולאי קשישטוף רדזיוויל
.jpg) |
מִיקוֹלַי קְשִישְטוֹף רַדְזִיוִיל (בפולנית: Mikołaj Krzysztof Radziwiłł, בליטאית: Mikalojus Kristupas Radvila; ) המכונה היתום (בפולנית: "Sierotka", בליטאית: "Našlaitėlis"), היה אציל פולני-ליטאי בעל האחוזה של ניאסוויז' מ-1586, מרשל חצר (אנ') של ליטא מ-1569, מרשל גדול של ליטא מ-1579, שליט מבצר (אנ') של טרקאי מ-1586, וויבוד של טרקאי מ-1590, וויבוד של וילנה מ-1604 וסטארוסטה (אנ') של שיאוליאי. לאחר הקונגרס הראשון של וינה (אנ') ב-1515 כל בני משפחת רדזיוויל הוכתרו כנסיכים קיסריים ומיקולאי היה במעמד של נסיך של האימפריה הרומית ה"קדושה" (אנ') (Reichsfürst - רייכספירסט ("נסיך קיסרי").
קורות חיים
הוא זכה לכינוי "היתום", בינקותו, על ידי זיגמונט השני אוגוסט, מלך פולין (בזמן שהוריו עדיין היו בחיים).
הוא התחתן עם חלסקה אופמיה וישניווייצקה ב-24 בנובמבר 1584, קלוויניסטית שבהשפעתו המירה את דתה לקתוליות.
הוא השתתף במלחמת ליבוניה נגד רוסיה הצארית.[1] בשנת 1573 היה חבר בשליחות דיפלומטית בצרפת עבור מלך פולין לעתיד, אנרי השלישי, מלך צרפת.
בניגוד לרבים מבני משפחת רדזיוויל הוא ניסה להתרחק מהפוליטיקה, במיוחד מהפוליטיקה השושלתית של כמה מבני רדזיוויל אחרים כמו יאנוש רדזיוויל; הוא גם תמך בכוחות הנאמנים למלך ולחבר העמים הפולני-ליטאי במהלך מרד זבז'ידובסקי (אנ'), קונפדרציה של אצילים פולנים שאיימה על על המלך.[1] הוא ניסה לשכנע את חברי הקונפדרציה להיכנע ללא שפיכות דמים מיותרת.[1]
כמו שאר בני משפחת רדזיוויל, הוא לא יכול היה להימלט מהשאיפות הפוליטיות של משפחתו, וכאשר היה צריך, הוא תמך בהן.[1] הוא פעל בהצלחה לחנינה מלכותית לבן דודו יאנוש, ממארגני הרוקוס (אנ') (מרד אצילים) של הקונפדרציה.[1] עם זאת, הוא גם סירב לתמוך בקשישטוף "פיורון" רדזיוויל (אנ'), שהסכסוך שלו עם משפחה חזקה אחרת איים לדרדר את הדוכסות הגדולה למלחמת אזרחים.[1]
מיקולאי התפרסם בזכות תיאור עשיר של עלייה לרגל שלו לארץ הקודש שפורסם בלטינית בשנת 1601[2] ובהמשך תורגם לפולנית כ-"Podróż do Ziemi Świętej, Syrii i Egiptu 1582-1584" (הטיול לארץ הקודש, סוריה ומצרים 1582-1584).[1] במהלך מסעו ביקר לא רק בארץ ישראל, אלא גם בסוריה, מצרים, כרתים, קפריסין, איטליה, ויוון. רוברט ברטון בעודו עוסק בנושא אש אלמו ה"קדוש" כתב על מסע זה ב"האנטומיה של המלנכוליה (אנ')" שלו: "רדזיוויליוס, הדוכס הפולוני, קורא לתופעה הזו, Sancti Germani sidus; ועוד אומר שהוא ראה את אותו הדבר לאחר בסערה, כשהפליג, 1582, מאלכסנדריה לרודוס".
בהיותו ברומא, הוא פגש את המטיף הישועי הפולני פיוטר סקארגה (אנ') והקרדינל הפולני סטניסלאוס הוסיוס (אנ'), ששכנעו אותו להמיר את דתו מקלוויניזם לקתוליות, כפי שעשו מאוחר יותר אחיו האחרים, רבים על פי התעקשותו.[1] הוא נודע גם בזכות חסויות התרבות והצדקה שלו.[1] הוא היה המייסד של קלויסטרים רבים, בתי חולים וכנסיות.[1] אחת מהקפלות בכנסייה הישועית בניאסוויז', שנוסדה על ידי מיקולאי קשישטוף, תהפוך למאוזוליאום של משפחת רדזיוויל, ששירת אותם במשך מאתיים וחמישים השנים הבאות.[1] בניאסוויז', שהפכה למקום מושבו, הוא בנה גם טירה מבוצרת (כיום אתר מורשת עולמית בבלארוס).[1] הוא היה פטרון של אמנים ומדענים; למשל הוא תמך בעבודותיהם של קרטוגרפים כמו תומאש מקוסקי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 Peter Paul Bajer Short history of the Radziwill Family (אורכב 31.12.2006 בארכיון Wayback Machine)
- ^ Radziwiłł, Mikołaj Krzystof (Nicolaus Christophorus Radzivilus) (1601), Hierosolymitana Peregrinatio [A Jerusalem Trip], Braniewo (Brunsberga): Georg Schönfels (Georgius Schonfels)
38079115מיקולאי קשישטוף רדזיוויל