מינרלנייה וודי
 | |
| מראה העיר | |
| מדינה |
 רוסיה |
|---|---|
| קראי |
 מחוז סטברופול |
| תאריך ייסוד | 1878 |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 75,974 (2015) |
| אזור זמן | UTC +3 |
מינרלנייה וודי (ברוסית: Минеральные Воды) היא עיר במחוז סטברופול בדרום רוסיה המהווה עיירת מרפא ונופש לצד קיסלובודסק הסמוכה.
היסטוריה
מינרלנייה וודי הוקמה ב-1878 כמקום מרפא והוכרזה כעיר ב-1922. העיר הוקמה על צומת דרכים של מסילת הברזל רוסטוב על הדון - ולדיקווקז שבנייתה הושלמה בשנת 1875. העיירה קיבלה את השם סולטאנובסקי בשנת 1878.
בשנים 1929-1930 הוקמו מספר מפעלים תעשייתיים ולאחר שהושלמה בניית נמל תעופה בשנת 1925 הפכה העיר למרכז תחבורה חשוב בתחום התעופה האווירית.
98 יהודים חיו במינרלנייה וודי בשנת 1939. בתחילת מלחמת העולם השנייה התרכזו בעיר יהודים שנמלטו ממערב ברית המועצות ומאוחר יותר התרכזו בה גם ילדים ונשים שהוברחו מלנינגרד הנצורה. מינרלנייה וודי נכבשה על ידי הוורמאכט ב-6 באוגוסט 1942. מיד עם הגיעם לעיר הנאצים אילצו את היהודים לעבוד בעבודות בנייה שכללו בניית כבישים ומסילות ברזל ולרוב הם הוכו קשות. בסוף אוגוסט 1942 הגיעה לאזור יחידת האיינזצגרופן 12D בפיקודו של אוטו אולנדורף. כל היהודים עברו רישום ומונתה מועצה יהודית (יודנראט). ב-1 בספטמבר 1942 יהודי העיר נלקחו לאזור שבו מוקם מפעל זכוכית מחוץ לתחומי העיירה, שם נורו למוות בתוך חפירים נגד טנקים. מספר הקרבנות מוערך בין 200 (על פי מקורות גרמניים) ל-500 הרוגים (על פי מקורות סובייטיים). בספטמבר 1942 החפירים הפכו לקבר אחים המוני של יהודים גם ממקומות אחרים כקיסלובודסק, פיאטיגורסק, ייסנטוקי, ז'לזנובודסק, גאורגייבסק. מספר היהודים הכולל שנרצחו בתחומי מפעל הזכוכית מגיע בין 6,500 ל-10,000 יהודים[1]. העיר שוחררה על ידי הצבא האדום ב-11 או ב-12 בינואר 1943.
העיר שוקמה לאחר המלחמה והפכה עד מהרה לאחת הערים הגדולות ביותר במחוז סטברופול.
מאז 1956 מהווה העיר גם אתר מרפא ונופש חשוב ברוסיה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מינרלנייה וודי במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
