מיכאל קולישר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיכאל קולישר
Михаи́л Игна́тьевич Ку́лишер
מיכאל קולישר בשנות ה-80 של המאה -19
מיכאל קולישר בשנות ה-80 של המאה -19
לידה 7 ביולי[1] 1847[2]
סופיביקה ליד לוצק (כיום בווהלין באוקראינה)
פטירה 29 בנובמבר 1919[2] (בגיל 72)
פטרוגרד
מדינה האימפריה הרוסיתהרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית
פעילות בולטת פובליציסט, אתנוגרף ואיש ציבור

מיכאל קוֹלִישֶררוסית: Михаи́л Игна́тьевич Ку́лишер (מיכאיל איגנטיביץ' קולישר); 7 ביולי 184729 בנובמבר 1919) היה היסטוריון, פובליציסט, אתנוגרף ואיש ציבור יהודי רוסי שפעל בשלהי המאה-19 ותחילת המאה ה-20.

ביוגרפיה

קולישר נולד בסופיביקה (Софиевка) ליד לוצק (כיום בווהלין באוקראינה) למשפחה יהודית. הוא למד בבית המדרש לרבנות בז'יטומיר (כיום באוקראינה), בגימנסיה בקמניץ-פודולסקי, בפקולטה למשפטים של אוניברסיטאות קייב, אודסה וסנקט פטרבורג שבה סיים את חוק לימודיו והתחיל לעבוד כעורך דין[3].

ב-1875 הוא שהה בגרמניה ובאוסטריה, והשתתף בקורסים שעניינו אותו באוניברסיטאות שם. למסע זה הייתה השפעה עצומה על גורלו המדעי של קולישר. הוא נשאר חסיד נאמן של הפוזיטיביזם לאורך חייו.[2]

ב-1877 התחתן קולישר עם שרה אוסיפובנה (Сара Осиповна). הזוג היה נשוי 40 שנה, והביא לעולם שלושה בנים שהתפרסמו בזכות עצמם.[2] באותה שנה שהה שוב במערב אירופה.

פובליציסטיקה

בסוף שנות ה-60 של המאה ה-19 הוא החל את הקריירה שלו כעיתונאי בעיתון היהודי-רוסי "דְייֵן" (День, "יום") באודסה ובוודומוסטי סנקט פטרבורג, בעריכת ולנטין קורש (Валенти́н Фёдорович Корш). מאוחר יותר הוא פרסם בעיתונים "נובם ורמיני" (Новом времени, "זמן חדש"), "רוסקייה פרבדה" (Русская правда, "אמת רוסית"), "נובוסטי" (Новостях, "חדשות"), העיתון היהודי ווסחוד (אנ') ("זריחה") ונובי ווסחוד (רו') ("זריחה חדשה"). בשנת 1879, יחד עם אחרים, הוא יסד את כתב העת של יהודי רוסיה "ראזסווייט" בסנקט פטרבורג, במשך זמן מה שימש למעשה עורכו.

מאז 1876 הוא פרסם מאמרים מדעיים ב"סלובה" (Слове, מילה), "רוסקוי מיסלי" (Русской мысли, "מחשבה רוסית), "וסטניקי יברופה" (Вестнике Европы, "מבשר אירופאי"), ייבריסקייה ביבליאוטקה (רו') (הספרייה היהודית), "Zeitschrift für Ethnographie" (בגרמנית כתב עת לאתנוגרפיה), "Archiv für Anthropologie" (בגרמנית "ארכיון האנתרופולוגיה"), "Zeitschrift für Sprachwissenschaft u. Völkerpsychologie" (בגרמנית, "כתב עת לבלשנות ופסיכולוגיה עממית"), "קוסמוס" (Kosmos) ו"גלובוס" (Globus). רובם מוקדשים להיסטוריה של המשפחה, המערכת הפוליטית ורכוש. הם משכו את תשומת לבם של אדוארד טיילור וסטודנטים אחרים לתולדות התרבות. מאמרים מדעיים התפרסמו בספר "מסות על אתנוגרפיה ותרבות השוואתית".

בספר "חיי ישו הם אגדה" (Das Leben Jesu – Eine Sage לייפציג, 1876; גרמנית), הוא טען שסיפורי הברית החדשה אינם אלא בדיה.[4]

ב-1880 ערך את העיתון "פרבדה" באודסה. בשנים 1880–1886 פרסם בקייב את אחד מהעיתונים המחוזיים הטובים ביותר, "זריה" (Зарю, "שחר"), שהפסיק לצאת לאור כתוצאה מהתנגשותו עם עורך נומינלי.

פעילות כאיש ציבור

היה חבר ועד ב"חברת מפיצי ההשכלה" (Общества для распространения просвещения между евреями в России) וביק"א.[5] בשנת 1908, באספת היסוד של "החברה ההיסטורית-האתנוגרפית היהודית (רו')", הוא נבחר לסגן יו"ר ארגון זה.[6] שברבעונה הרוסי פרסם כמה מחקרים ("תולדות החוקה הרוסית לגבי היהודים", "פולניה עם יהודים ורוסי בלי יהודים, על גבול המאות ה-17 וה-18:.. היהודים בקייב"), שבהם קשר בין גורל היהודים לענייניהן הכלכליים של המדינות שבהן ישבו.[5] כמו-כן היה ממייסדי "הקבוצה היהודית העממית" (Еврейскую народную группу) שקמה ב-1906 וראתה את עתידם של היהודים קשור בתקומתה של רוסיה ליברלית.[5]

עם זאת, היה לו יחס שלילי לרעיונות הציונות, מתוך אמונה שהם סותרים את הרוח האוניברסלית של היהדות.[4]

משפחה

מיכאל קולישר היה צאצא למשפחת קולישר, משפחה של יהודים מלומדים ואנשי ציבור, שכללה מלבדו את:

  • דודו: ראובן קולישר (1828–1896) – שהיה רופא רוסי, דוקטור לרפואה ופובליציסט.
  • אחותו: נאדז'דה איזריילבנה קולישר-בונצלמן (Надежда Израилевна Кулишер-Бунцельман), מורה, מחברת של מספר חוברות פדגוגיות פופולריות של שנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20.[2] אשתו של הצייר עמנואל בונצלמן.
  • בניו:

רשימת פרסומים חלקית

  • מאמרים על אתנוגרפיה השוואתית ותרבותית (Очерки сравнительной этнографии и культуры) – 1887
  • הבסיס המכני לתנועה המונית (Механические основы передвижения масс) – 1887
  • גירושין ומעמד האישה (Развод и положение женщины) - 1896
  • מיתוס הרצח הפולחני של היהודים: (הופעתו והתפתחותו) (Миф о ритуальном убийстве у евреев : (Возникновение и развитие его)) – 1901
  • המהפכה הצרפתית הגדולה והשאלה היהודית (Великая французская революция и еврейский вопрос) – 1924

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0