מיכאיל פאבלוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה

מיכאיל פאבלוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה
Михаил Павлович Романов
	מיכאיל פאבלוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה
לידה	8 בפברואר 1798; צארסקויה סלו, סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית
פטירה	9 בספטמבר 1849 (בגיל 51); ורשה, פולין הקונגרסאית
שם מלא	מיכאיל פאבלוביץ' רומנוב
מדינה	רוסיה
בת זוג	שרלוטה, נסיכת וירטמברג
שושלת בית רומנוב
תואר	הנסיך הגדול של רוסיה
אב	פאבל הראשון, קיסר רוסיה
אם	סופיה דורותיאה, נסיכת וירטמברג
צאצאים	ראו בהמשך

מיכאיל פאבלוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה (ברוסית: Михаил Павлович Романов;‏ 8 בפברואר 1798 - 9 בספטמבר 1849), היה בנו של פאבל הראשון, קיסר רוסיה.

ביוגרפיה

מיכאיל נולד ב-8 בפברואר 1798 בצארסקויה סלו, לפאבל הראשון, קיסר רוסיה ולסופיה דורותיאה, נסיכת וירטמברג, בתם של פרידריך השני אויגן, דוכס וירטמברג ופרדריקה דורותיאה מברנדנבורג-שוודט. בשנת 1801 נרצח אביו, ואחיו הבכור אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה עלה לשלטון במקומו.

בשנת 1814, ביום ההולדת ה-16 שלו, קיבל מיכאיל דרגת גנרל בצבא האימפריה הרוסית, והוא אף נלחם במהלך הקואליציה האנטי-צרפתית השישית נגד צרפת. בשנת 1820 הוא ייסד את בית הספר לארטילריה הראשון ברוסיה, ובשנת 1825 מונה למפקד חיל ההנדסה הרוסי. ב-20 בפברואר 1824 התחתן מיכאיל עם שרלוטה, נסיכת וירטמברג, בתם של פאול, נסיך וירטמברג ושרלוטה, נסיכת סקסוניה-הילדבורגהאוזן, אותה פגש בשנת 1822, ולשניים נולדו 5 ילדים.

בשנת 1825 מת אחיו אלכסנדר הראשון, ואחיו ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה עלה לשלטון במקומו. בעקבות מותו של אלכסנדר פרץ מרד הדקבריסטים ומיכאיל היה שותף בדיכויו, אולם הוא תמך לאחר מכן בהמרת עונש המוות בגלות עם עבודת פרך. בשנת 1826 מונה מיכאיל למפקד חיל המשמר, ובשנת 1828–1829 לחם עמו במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1828–1829), שבה קיבל את עיטור גאורגי ה"קדוש". בשנים 1830–1831 השתתף מיכאיל בדיכוי המרד הפולני, ובשנת 1832 מונה לנשיא כבוד של האקדמיה הצבאית הקיסרית.

מיכאיל סבל במשך השנים ממחלות שונות, ולצורך החלמתו שהה באתרי נופש שונים באירופה במהלך השנים. בשנת 1845 מתה בתו יליזבטה מיכאילובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה, מה שפגע קשות בבריאותו, וגרם לו לדימום מהאף. בשנת 1848 שוב החל מיכאיל לדמם מהאף, ואף סבל ההתמוטטות עצבים קשה. ביולי 1849 נסע מיכאיל לוורשה, והשתתף שם במסדר, ובמהלכו החל לחוש שיתוק בגופו. מיכאיל גסס כמה שבועות, וב-9 בספטמבר הוא מת בוורשה, וגופתו נשלחה לקבורה בסנקט פטרבורג.