מיהאי פלדי

מיהאי פלדי, במקור מיקשה פרנקל-Frankl (בהונגרית: Földi Mihály; בודפשט, 14 באוקטובר 1894 – בודפשט, 16 באוקטובר 1943) היה רופא, סופר, עיתונאי, מבקר, עורך של היומון פשטי נפלו, חבר באגודת פטפי.

בנו (הבלתי חוקי) שאנדור סני היה סופר (1910–1989). בנו מנישואיו היה ד"ר מיהאי פלדי, רופא ופרופסור למערכת הלימפה (1920–?).

ביוגרפיה

מיקשה פרנקל נולד במשפחה יהודית בבודפשט. אביו היה שאנדור פרנקל ואמו מאריה שטיינר. הוא כבר כתב סיפורים קצרים כתלמיד, אחד מהם, הדוד פטרזילקה (Peterzilka), הופיע וזכה להצלחה. הוא היה בן תשע עשרה כאשר כרך הסיפורים הקצרים הראשון שלו ראה אור. פלדי גויס חייל במלחמת העולם הראשונה מייד לאחר שקיבל תואר ברפואה (בגיל 23) בשנת 1917 ועבד כרופא צבאי במשך זמן מה. מאוחר יותר הוא שינה את עיסוקו העיקרי לכתיבה ולעריכה.

משנת 1920 עבד כעוזר עורך של כתב העת ניוגט. מאוחר יותר עבד ביומון פשטי נפלו, משנת 1924 (או משנת 1930) עד 1939 כאשר העיתון נסגר. הוא פרסם מספר רב של ביקורות תיאטרון, כולל בניוגט, כתב כמה קומדיות, אך הבכורות שלהן לא נחלו הצלחה. מחקריו פורסמו גם כאוספי ספרים (הנסיכה המלט, 1922; זעקה מהמשבר, 1936). עם זאת, הז'אנר האמיתי שלו היה הרומן, ליתר דיוק הרומן הפסיכולוגי שהשתמש גם בתוצאות הפסיכואנליזה. בשנות ה-30 של המאה ה-20 יצא כל שנה רומן חדש שלו. ב-5 ביוני 1919 בבודפשט, התחתן עם בתם של אדולף אדלר ושל ינקה צייזלר, עם הרופאה דוקטור מרגיט אצל. הם התגרשו בשנת 1922. ב'24 בדצמבר 1926 בבודפשט, נשא לאישה את יולאן צ'וק (Tschuk), בתם של מיקשה צ'וק ושל אידה ויינברגר.

יצירתו הספרותית

• הסופר דז'ה קוסטולאני כתב ביקורת נרחבת על הרומן שלו "סהרה", שיצא לאור בשנת 1920 בניוגט, בה הדגיש את כישרונו של הסופר, את החשיבה ואת המקוריות של היצירה.

"מבחינה ספרותית, אני יכול לומר שהספר חסר רחמים ואכזרי. הוא בוחן בחוסר רחמים ובאכזריות את החברה של היום, שאין לה חוקים מוסריים."

קוסטולני שיבח את סגנונו האינסטרומנטלי והאקספרסיבי של הרומן, את מבנהו האמנותי, אך הוא תיאר גם את השגותיו: "המחבר רואה שחורות מדי, הוא אינו יכול לסמן דרך לעתיד, אם פשוט רק מכחיש, אך אינו טוען דבר. (...) אם תיאור המשפחה נטורליסטי, אז הוא מדהים, לא יאמן. אם סמלי, אז הוא חסר צדק ולא הוגן."

למרות שהוא ראה כך: "ישנן תוספות מדהימות לטרגדיה המחשבתית של נפש המאה העשרים",

כמבקר, קוסטולאני עדיין היה רוצה לראות את המחבר חוזר לסגנון ה"נטורליסטי" של סיפוריו הקצרים הראשונים.

זה לא היה המקרה ברומנים המאוחרים יותר של. יצירותיו של הסופר נשלטות על ידי צבעים כהים, גיבורים בעלי עצבים פגומים, כוחות דמוניים פנימיים או כוחות על טבעיים, לעיתים תכנים מיסטיים, השפעתם של פיודור דוסטויבסקי (שפלדי כתב עליו גם מחקר) ושל זיגמונד פרויד מורגשים היטב.

כתביו

• פטרקה, ספי והאחרים. סיפורים קצרים. בודפשט, 1913.
• חושׁך. רומן. בודפשט, 1918.
• סהרה. רומן. בודפשט, 1920.
• אסירים. סיפורים קצרים. בודפשט, 1920.
• הנסיכה המלט. מחקרים. בודפשט, 1922.
• הלומי יין. רומן. בודפשט, 1924.
• שאנדור ושאנדר. רוֹמן. בודפשט, 1924.
• גנב החיים. רוֹמן. בודפשט, 1925.
• המערכה האחרונה. תיאטרון קאמרי: 1926.
• רופאים. סיפורים. בודפשט, 1926.
• הבחור הלאשי-הירש. רוֹמן. בודפשט, 1926.
• החיים האחרים. סיפורים קצרים. בודפשט, 1927.
• המפתה. רומן. בודפשט, 1928.
• המסכה האחרונה. רומן. בודפשט, 1928.
• החיים הם שלהם. רוֹמָן. בודפשט, 1929.
• הכל מתחיל מחדש. רומן. בודפשט, 1930.
• נשמתה של אנה קאדאר. רוֹמָן. בודפשט, 1931.
• הזוג הנשוי. רומן. בודפשט, 1935.
• אדונים ומשרתים. סיפורים קצרים. בודפשט, 1936.
• זעקה מהמשבר. לימודים. בודפשט, 1936.
• אשת המאה. רומן. בודפשט, 1936.
• השר. רומן. בודפשט, 1938.
• הכלה מפריז. סיפורים קצרים. בודפשט, 1938.
• פליטים. רומן. בודפשט, 1939.

לקריאה נוספת

• Magyar életrajzi lexikon I. (A–K). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי)
• לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. מיהאי פלדי
• Pintér Jenő A magyar irodalom története: tudományos rendszerezés Budapest, 1930–1941; 8. kötet: Regény és színmű / Analizálók, stilromantikusok c. fejezet (Arcanum Kiadó)
• מיהאי פלדי (מחקר 1924): הפסיכולוגיה של דוסטוייבסקי. ניוגט (8–9)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מיהאי פלדי בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32278899מיהאי פלדי