מיהאי מרצאלי

הרב מיהאי מרצאלי, בשמו הקודם: מורגנשטרן (בהונגרית: Marczali Mihály; וארושסלונאק (בגרמנית: Stadtschlaining; יוני 1824 – מרצאלי, 5 באוקטובר 1889) היה רב, אביהם של ההיסטוריון הנריק מרצאלי והרופא פאל מרצאלי וסבא רבא של ההיסטוריון הספרותי אישטוואן מאי.

קריירה

אבותיו מצד אביו וגם מצד אימו היו רבנים במשך חמישה דורות. בילדותו למד מאביו, שהיה תלמודיסט מפורסם, ואחר כך למד בישיבה במטרסבורג ובברטיסלבה. בברטיסלבה פגש והכיר גם סופרים חילוניים. בגיל עשרים נסע לעיר פאפה וסיים בארבע שנים את הגימנסיה. לאחר מכן הפך לסטודנט באוניברסיטת פראג. משם הוזמן למרצאלי כרב בשנת 1852, שם עבד למען הקהילה והיה תומך המפלגה הפרוגרסיבית. הוא היה גם נציג בולט בקונגרס היהודי הלאומי בשנת 1868. שינה את שם משפחתו ממורגנשטרן למרצאלי בשנת 1875. הוא נפטר ב-5 באוקטובר 1889, בשנה ה-37 לפעילותו כרב במרצאלי, והובא למנוחות אחר הצהריים של ה-7 באוקטובר 1889 בבית הקברות היהודי במרצאלי. אשתו הייתה רוזליה פרייר, ילידת גיור, שמתה ב-25 במרץ 1906 בגיל 75.

הרב מיהאי מרצאלי כתב מאמרים עבור כתבי העת "היהודי ההונגרי", "בן חנניה" של פשט, "הידיעון היהודי" (1868-1870) ולכמה עיתונים זרים.

עבודותיו

• Beruf, Kampf und Lohn der Rabbiner. Antritts-Rede,Nagykanizsa, 1852.
• נאום אבל לזכרו של הרוזן אישטוון סצ'ני, נג'קניז'ה, 1860.
• נאום בבית הכנסת. נג'קניז'ה, 1869.
• הכבוד האחרון. נאום הספד מעל קברו של הרב שמואל לוי. נג'קניז'ה, 1875.
• המלאך השומר, דרשת שבת. נג'קניז'ה, 1875.
• נאום זיכרון לפרנץ דיאק. נג'קניז'ה, 1876.
• נשקינו נגד הרוצים ברעתנו. בודפשט, 1882.

בכתב יד

• האבנגליון והתלמוד, בעברית 150 דפים.

לקריאה נוספת

• יוז'ף סיניאי: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרי. 1891–1914
• לקסיקון יהודי הונגרי. מיהאי מרצאלי
• יוז'ף בוקור (עורך): מרצאלי, הלקסיקון הגדול של פאלאס. (1893–1897, 1998). ISBN 963 85923 2 X 
• שומוג' הליקון. לקסיקון של משוררים, סופרים ואמנים ילידי מחוז שומוג' 1928. עמ' 131.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31361001מיהאי מרצאלי