מטילדה אוונס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

 

מטילדה אוונס
ידועה בשל הקימה את בתי החולים הראשונים לטיפול בחולים אפרו-אמריקאים בקולומביה, דרום קרוליינה. קידמה אורח חיים בריא וטיפול מונע לקהילה האפרו-אמריקאית בעשורים הראשונים של המאה ה-20.
השכלה
  • בית הספר לרפואה לנשים של פנסילבניה (1897)
  • אוברלין קולג'
  • בית ספר רגיל ותעשייתי שופילד
מקצוע רופאה

ד"ר מטילדה אוונס, (באנגלית: Matilda Evans;‏ 13 במאי 1866 – 17 בנובמבר 1935), הידועה גם בשם מתילדה ארבלה אוונס הייתה האישה האפרו-אמריקאית הראשונה בעלת רישיון פעיל לעסוק ברפואה בקרוליינה הדרומית ותמכה בשיפור שירותי הבריאות לאפרו-אמריקאים, במיוחד לילדים.[1]

ראשית חייה

אוונס נולדה ב-13 במאי 1866,[2][3] לאנדרסון והרייט אוונס באייקן, קרוליינה הדרומית. היא הייתה הבכורה מבין שלושה ילדים ובילתה חלק ניכר מתחילת חייה בעבודה בשדות לצד משפחתה.[4] אוונס למדה בבית הספר לתעשייה שופילד, שהוקם על ידי מרתה שופילד, קוויקרית מפילדלפיה.[1] שופילד סייעה לאוונס להגיש מועמדות לקולג' והפכה למנטורית שלה, מאוחר יותר נתנה השראה לאוונס לכתוב את הביוגרפיה שלה.[1] שופילד עזרה לאוונס לגייס את הכספים הדרושים כדי ללמוד בקולג' אוברלין באוברלין, אוהיו. אוונס עזבה ב-1892 לאחר שסיימה את לימודיה ב-1891 בקולג' אוברלין כדי לקבל משרת הוראה במכון היינס באוגוסטה, ג'ורג'יה. לאחר שנה של הוראה נכנסה אוונס לקולג' האישה לרפואה בפילדלפיה, שוב בעזרת המנטורית רבת התושייה שלה, שופילד, ששכנעה נדיבה עשירה, שרה קורליס, לממן את השכלתה.[5]

ב-1897 קיבלה אוונס תואר רפואי ונטשה את מטרתה להיות מיסיונרית רפואית באפריקה כדי לעבור לקולומביה, דרום קרוליינה ולהקים מרפאה.[4]

קריירה רפואית

אוונס נרשמה ל"קולג' האישה לרפואה בפנסילבניה" (אנ') ב-1893.[6] היא קיבלה את ה-MD שלה ב-1897 ועברה לקולומביה, דרום קרוליינה, שם הייתה האישה האפרו-אמריקאית הראשונה שהקימה קליניקה רפואית במדינה.[7] לפני מלחמת האזרחים, רוב האפרו-אמריקאים היו משועבדים, ומעט מאוד מבין החופשיים היו רופאים או מנתחים מיומנים משום שהשכלה רפואית לא הייתה פתוחה בפניהם. אפרו-אמריקאים המחפשים קריירה רפואית קיבלו לרוב את השכלתם הרפואית בקנדה או באירופה, וכמה מבתי ספר לרפואה במדינות צפון ארצות הברית. בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, אפרו-אמריקאים שחיפשו השכלה רפואית לא היו בעלי אפשרויות רבות.[6] זה נמשך בחלק גדול מהמאה ה-20, ולמרות שכמה סטודנטים שחורים התקבלו לבתי ספר לרפואה ובתי חולים לבנים, הם התמודדו עם גזענות בוטה, נידוי ודעות קדומות.[8]

הפיכתה של אוונס למנתחת הייתה גם תוצר והישג של בתי ספר לנשים. בימיה הראשונים, המכללה לרפואה נשית של פנסילבניה, או הקולג' לרפואה של נשים כפי ששונה שמו ב-1867, נתקלה בהתנגדות רצינית מצד הממסד הרפואי הגברי. התפיסות הרווחות היו שנשים הן חלשות מכדי להצליח בזירה התובענית של הרפואה האקדמית ועדינות מכדי לעמוד בדרישות הגופניות של הפרקטיקה הקלינית. אחד החסמים החמורים ביותר להצלחת המכללה היה היעדר ניסיון קליני העומד לרשות הסטודנטים והמתמחים בה, משום שבתי חולים באזור לא אפשרו לנשים להשתתף בהרצאות או לטפל בחולים. כדי לתקן מצב זה, ד"ר אן פרסטון, חברה בכיתת הבוגרים הראשונה של המכללה, הקימה את בית החולים לנשים של פילדלפיה, והמכללה עצמה שוכנה בחלל שכור בבית החולים בין השנים 1862 ל-1875. בסופו של דבר הקימה המכללה בית חולים משלה, קומה אחר קומה בהתאם לכספים שעמדו לרשותה מ-1903 עד 1913.[9]

כאישה האפרו-אמריקאית הראשונה עם רישיון רפואה בדרום קרוליינה, אוונס הצליחה לטפל בחולים לבנים ושחורים, מה שגרם לשירותיה להיות מבוקשים מאוד.[10] היא בנתה קהל לקוחות גדול של נשים לבנות עשירות, ששילמו לה מספיק כדי לאפשר לה לטפל בנשים שחורות עניות ובילדים בחינם.[1] קהל הלקוחות הבין-גזעי הגדול והנדיר שלה נבנה בזכות דיסקרטיות ומקצועיות רבה.[4] היא עסקה במיילדות, גינקולוגיה וכירורגיה, וטיפלה בחולים בביתה עד שהקימה את בית החולים טיילור ליין ובית הספר להכשרת אחיות, בית החולים השחור הראשון בעיר קולומביה, בשנת 1901.[6][11][12] ד"ר אוונס טיפלה בחולים בביתה לפני הקמת בית החולים טיילור ליין מכיוון שלא היו אז מתקנים רפואיים שיאפשרו לרופא אפרו-אמריקאי לטפל ולאשפז חולים.[13] ב־1907 כתבה אוונס לאלפרד ג'ונס, מזכיר הוועד המנהל של מועצת התאגידים של מכללת רפואת האישה בפנסילבניה, "הצלחתי היטב, ואני פעילה מאוד בקרב כל המעמדות של כל האנשים. . . הייתה לי הצלחה בלתי מוגבלת. . . מאז שחזרתי למדינת מולדתי, אחרים קיבלו השראה והלכו למכללה האהובה שלנו לקבל תארים".[14] היא כתבה לאלפרד ג'ונס בשם צעירה אפרו-אמריקאית ומבטיחה שרצתה להשתתף ב-WMCP אך הייתה זקוקה לסיוע במלגות.[10] מאוחר יותר הקימה אוונס בית חולים נוסף, בית החולים סנט לוק ובית הספר להכשרת אחיות, אותו ניהלה עד 1918.

לפי ההיסטוריון דרלין קלארק היין, במאמר על אוונס שהופיע ב-האגודה להיסטורית הדרום (כרך 70 מס' 1 בפברואר 2004), בית החולים סנט לוק שהוקם על ידי ד"ר אוונס היה ממוקם בקולומביה, דרום קרוליינה וכלל ארבעה עשר חדרים ועשרים מיטות.

בית החולים סנט לוק היה בית החולים הרביעי במדינה שהפעיל בית ספר לאחיות. כיום בית הספר לאחיות סנט לוק הוא בית החולים הוותיק ביותר במדינה. המוניטין של בית הספר שגשג במהלך שנות ה-20 וה-30. במהלך מלחמת העולם השנייה, אושר בית הספר לאחיות של סנט לוק לתוכנית חיל האחיות הצוערות. בשנת 1962, בית הספר זכה להסמכה מלאה מהליגה הלאומית לסיעוד. החל משנת 1969 נוספו נקודות זכות במכללה לתוכנית הלימודים. כיום, נקודות זכות אלו במכללה במדע ובאמנויות ליברליות הן תנאי מוקדם לכניסה לתוכנית האחיות. בית הספר לאחיות מאושר על ידי מועצת האחיות של מדינת פנסילבניה והוסמך מחדש במלואו בשנת 1997 על ידי הליגה הלאומית לסיעוד, ועדת ההסמכה.[15]

הסברה לטיפול בילדים ובקהילה

אוונס הייתה פעילה מאוד בקהילה שלה. בנוסף להקמת בית החולים טיילור ליין (שהפך לבית החולים סנט לוק ולבית הספר להכשרת אחיות, לאחר שריפה שהרסה את בית החולים הראשון), היא הקימה ארגון בריאות קהילתי, מרכז קהילתי ובריכת בנים (ד"ר אוונס פארק ובריכת שחייה) בין אינספור יתרונות אחרים לקהילה השחורה של קולומביה. במהלך חייה אוונס גם אימצה שבעה ילדים ובסופו של דבר טיפחה יותר משני תריסר ילדים נוספים.[4] היא גם הייתה אחראית במידה רבה לקנייה ולציוד של פארק ד"ר אוונס ובריכת השחייה לציבור.[16] אוונס גם ערכה סקר של ילדים שחורים בגיל בית ספר בקולומביה, דרום קרוליינה ומצאה בעיות חמורות בטיפול הבריאותי שלהם; היא השתמשה בתוצאות כדי ליישם בדיקות בריאות שגרתיות בבתי ספר.[7]

לאוונס הייתה דאגה מיוחדת לילדים שחורים. היא האמינה ששירותי בריאות צריכים להיות זכות אזרחית ואחריות שלטונית, בדומה לחינוך. היא דגלה מאוד בשירותי בריאות ציבוריים ועתרה למועצת הבריאות של דרום קרוליינה בבקשה לספק חיסונים חינם לילדים שחורים. בשנת 1916 אוונס הקימה את איגוד הבריאות השחור של דרום קרוליינה ושנתיים לאחר מכן בשנת 1918 היא התנדבה בחיל השירות הרפואי של צבא ארצות הברית במהלך מלחמת העולם הראשונה.[4][6] עבודתה עם קהילות עניות עודדה אותה לייסד את איגוד מרפאות קולומביה בשנת 1930, שסיפק שירותי בריאות (כגון חיסונים ובדיקות) וחינוך לבריאות למשפחות עניות.[1] למרות אגודת בריאות השחורים של דרום קרוליינה אוונס המשיכה במשימתה לחינוך לבריאות.[7] אוונס גם הקימה את איגוד הבריאות הטוב של דרום קרוליינה כדי לעזור לשכנע ולהעניק השראה לאנשים שהם יכולים לשפר את בריאותם על ידי הקפדה על נוהלי בריאות תקינים והרגלים סניטריים בטוחים.[17]

תפקידים בארגונים

בשנת 1922 הפכה ד"ר אוונס לאישה השחורה היחידה בארצות הברית שכיהנה כנשיאת איגוד רפואי ממלכתי, כאשר הפכה לנשיאת Palmetto MA של דרום קרוליינה. אוונס שימשה גם כסגנית נשיא אזורית של האיגוד הרפואי הלאומי וכן הקימה כתב העת Negro Health של דרום קרוליינה.[4] במלחמת העולם הראשונה אוונס מונתה לחיל השירות הרפואי המתנדב.[7] חיל השירות הרפואי המתנדב הוקם על ידי מועצת ההגנה הלאומית של ארצות הברית בשנים הראשונות של מלחמת העולם הראשונה כדי לענות על הביקוש הגובר לשירותים רפואיים בבית.[18] כל רופא מוסמך, זכר או אישה בכל גיל, היה מסוגל להגיש בקשה להתקבל לחיל. הצעת חוק 1424 של הסנאט, שהתקבלה באפריל 1908, העניקה לצבא האמריקאי סמכות להקים גוף מילואים של צוות רפואי. זה הפך לחיל המילואים הרפואי (MRC) והיחידה נשארה פעילה עד 1917 אז אוחדה לתוך חיל המילואים של הקצינים.[19] כדי להיות זכאים להתקבל ל-MRC המועמדים היו צריכים לעמוד בקריטריונים מסוימים, ומכיוון שרבים לא עשו זאת, הם לא היו מסוגלים לשרת את ארצם. פרנקלין ה. מרטין, יו"ר המועצה הרפואית הכללית של מועצת ההגנה הלאומית, ראה הזדמנות להקל על העומס על המערכת הרפואית בארצות הברית על ידי ניצול מקור המומחיות הרפואי הבלתי מנוצל הזה, והוביל את הקמת ה-VMSC. חללי מלחמת העולם הראשונה הלחיצו את מקצוע הרפואה בארצות הברית. על פי כתב העת הבינלאומי לכירורגיה (כרך 31, ספטמבר 1912), עד יולי 1912, רופאים היו נרשמים לשירות צבאי בקצב של 540 איש לשבוע, והערכה של צבא ארצות הברית הייתה שלפחות 50,000 רופאים נחוצים למאמץ המלחמתי. הביקוש הרב הזה הותיר קהילות רבות ללא רופאים ולכן הוקם חיל שירותי הרפואה המתנדבים (VMSC) כדי להבטיח שאזרחים לא יישארו ללא טיפול הולם.[20] היא הייתה דתיה, וכיהנה כיושבת ראש מועצת הכנסייה האפיסקופלית העליונה.[7]

חיים אישיים

צדקה, חמלה ואהבת ילדים היו המאפיינים של הקריירה של ד"ר אוונס; היא גבתה רק עמלות סמליות. היא רכבה על אופניים, סוסים וכרכרות כדי לבקר את החולים שלא יכלו להגיע למרפאה שלה מכל סיבה שהיא. היא סיפקה בדיקות גופניות וחיסונים בבית הספר, שבתורם הצילו את חייהם של אינספור ילדים צעירים, ובשנת 1930 הפעילה מרפאה שהייתה בחינם לילדים אפרו-אמריקאים שנזקקו לטיפול רפואי וחיסונים. באופן לא ייאמן, אוונס גם מצאה את הזמן לגדל ילדים שהיו זקוקים לבית. רבים מהילדים שגידלה היו ילדים שנותרו במרפאתה, אך היא גם גידלה חמישה ילדים מקרובי משפחה שנפטרו. היא לימדה את הילדים כבוד, ניקיון ונימוסים, וסיפקה לכולם את ההזדמנות ללימודים בקולג' שהייתה גם לה. אנשים, צעירים ומבוגרים, נהנו מהמתקנים שחלקה במרכז פנאי שבנתה בחווה ששטחה 20 דונם. אוונס אהבה לשחות, לרקוד, לסרוג ולנגן בפסנתר. בית החולים ריצ'לנד ממוריאל בקולומביה קבע פרס לכבודה המציין את השם והמורשת שהשאירה אחריה.[17] אוונס ניהלה חווה משלה, כמו זו שהיא גדלה בה והוציאה לאור עיתון שבועי, "כתב העת הבריאות השחור של דרום קרוליינה" (The Negro Health Journal of South Carolina), והציעה תוכנית של פעילויות פנאי לנערים מוחלשים.[10] אוונס מעולם לא התחתנה.

היא נפטרה בגיל 69, בקולומביה, דרום קרולינה.[4]

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Hine, Darlene Clark (פבר' 2004). "The Corporeal and Ocular Veil: Dr. Matilda A. Evans (1872-1935) and the Complexity of Southern History". The Journal of Southern History. 70 (1): 3–34. doi:10.2307/27648310. JSTOR 27648310. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ "United States Census, 1870", database with images, FamilySearch (https://www.familysearch.org/ark:/61903/1:1:M8RR-HFW : 29 May 2021), Tylda Evins in entry for Andrew Evins, 1870.
  3. ^ "United States Census, 1880," database with images, FamilySearch (https://familysearch.org/ark:/61903/1:1:M695-YZF : 20 February 2021), Matilda Evans in household of George Corley, Rocky Springs, Aiken, South Carolina, United States; citing enumeration district ED 13, sheet 180A, NARA microfilm publication T9 (Washington, D.C.: National Archives and Records Administration, n.d.), FHL microfilm 1,255,218.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 4.6 Lanum, Mackenzie. "Evans, Matilda A. (1872-1935)". The Black Past. נבדק ב-2013-11-24.
  5. ^ See: M Schofield and the reeducation of the South; K. Smedley, p.237
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 Turnbow, Diana (5 ביולי 2022). "Transcription Volunteers Expand Access to Stories of African American Women". Smithsonian American Women's History (באנגלית). נבדק ב-2022-08-10. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 "Matilda Evans". Gale Biography in Context. נבדק ב-30 במרץ 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Early Medical Education". Opening Doors: Contemporary African American Academic Surgeons. U.S. National Library of Medicine. נבדק ב-2013-11-24.
  9. ^ Cazalet, Sylvain (2004). "Female Medical College & Homeopathic Medical College of Pennsylvania". Homeoint.org. נבדק ב-2013-11-24.
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 "Biography: Dr. Matilda Arabella Evans". Changing the Face of Medicine. U.S. National Library of Medicine. נבדק ב-2013-11-24.
  11. ^ "Dr. Matilda Arabella Evans". Changing the Face of Medicine. National Library f Medicine. נבדק ב-30 במרץ 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Slideshow | NMAAHC.A2019.109_ref2". edan.si.edu. באוקטובר 1896. נבדק ב-2022-08-10. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "More Notable African American Academic Surgeons". Opening Doors: Contemporary African American Academic Surgeons. U.S. National Library of Medicine. 2010-12-14. נבדק ב-2013-11-24.
  14. ^ "Letter from Matilda Evans to Alfred Jones". doctordoctress.org. 13 במרץ 1907. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "About St. Luke's School of Nursing". St. Luke's School of Nursing. נבדק ב-2013-11-24.
  16. ^ "1985: Matilda A. Evans, M.D." Aetna. נבדק ב-2013-11-24.
  17. ^ 17.0 17.1 "Matilda Evans healed much of South Carolina". African American Registry.
  18. ^ Sawyer, Charles E. (2000). "War Activities of Organized Homeopathy - American Homeopathy in the World War by Frederick M. Dearborn". Homeoint.org. נבדק ב-2013-11-24.
  19. ^ "Senior Military Medical Association". The Pennsylvania Medical Journal. Medical Society of the State of Pennsylvania. 21: 649–651. ביולי 1918. נבדק ב-2013-11-24. {{cite journal}}: (עזרה)
  20. ^ "The Volunteer Medical Service Corps". International Journal of Surgery: 312. בספטמבר 1918. נבדק ב-2013-11-24. {{cite journal}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36653604מטילדה אוונס

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מטילדה_אוונס&oldid=2318282"