מטחי
מֶטֶחי (בגאורגית: მეტეხი) או מֶטֶחיס אוּבַּני הוא רובע היסטורי של טביליסי גאורגיה, הממוקמת על צוק גבוה המשקיף על נהר הקורה.
מקור השם
מטחי כרובע בטביליסי מתוארך למאה ה-12, ופירושו מילולית "האזור שמסביב לארמון". על פי הרשומות הגאורגיות המסורתיות, בנה וחטנג גורגסלי, מלך ממלכת איבריה, כנסייה ומצודה ששימשו גם כמקום מושבו של המלך, ומכאן שם האזור.
גרסה אחרת לשם הרובע מיוחס לאמירה של וחטנג גורגסלי לאחר שהצליח להביס את האויב: "אכּ מֶה מטֶרי ווטֶחֶה" - "כאן שברתי/הבסתי את האויב" (אכּ=כאן, מֶה=אני, מטֶרי=אויב ווטֶחֶה=שברתי/הבסתי). שנים לאחר מכן נקרא המקום "מטחי".
ארכיטקטורה
כנסיית מטחי היא כנסייה בעלת מבנה כיפתי צולב. למרות שסגנון זה של כנסייה היה נפוץ בימי הביניים, מבנה הכנסייה אנכרוניסטי קימעה עם שלושה אפסיסים בחזית המזרחית של המבנה וארבעה עמודים תומכים נפרדים המחזיקים בקופולה מבפנים. חומרי הבניין של הכנסייה הם לבנים ואבנים המסודרים בשורה. שיחזורי הכנסייה במאה ה-17, ה-18 וה-19 נעשו ברובם בלבנים. חזית המבנה היא חלקה ברוב חלקיה, וכוללת קישוטים המרוכזים סביב חלונות האפסיס המזרחי. מסביב לכל ארבעת הצדדים ישנם רצועות אופקיות תחת הגמלונים[1] המשמשות כאלמנט מאחד. האכסדרה הצפונית של הכניסה היא תוספת מאוחרת אולם היא נבנתה באותו הזמן כמו כל יתר חלקי הכנסייה.
היסטוריה
.jpg)
הרובע הוא אחד האזורים המאוכלסים של העיר. במקום זה בנה וחטנג גורגסלי לראשונה כנסייה ומצודה ששימשו כמקום מושבו. כמו כן המסורות הגאורגיות את מטחי כמקום קבורתה של המרטירית, שושניק מהמאה ה-5. אף על פי כן, אף לא אחת מהמבנים שרד את הפלישה המונגולית של שנת 1235.
כנסיית העלייה של מרי, שנמצאת כיום במטחי, נמצאת על פסגת גבעה, ונבנתה על ידי דמטרה השני, מלך הממלכה הגאורגית המאוחדת, בסביבות 1278–1284 ובמידת מה מהווה דוגמה יוצאת דופן לכנסייה גאורגית בעלת כיפה. מאוחר יותר ניזוקה הכנסייה ושוחזרה מספר פעמים. רוסטום מכארתלי (1565-1658), הוואלי של ממלכת כארתלי, ביצר את האזור סביב הכנסייה והפך אותה למבצר עם חיל מצב של כ-3,000 חייל.
לאחר סיפוחה של גאורגיה על ידי האימפריה הרוסית, בשנת 1801, איבדה הכנסייה את יעודה הדתי ושימשה כקסרקטין[2]. בשנת 1819, נהרס המבצר והוחלף במבנה חדש שתיפקד ככלא ידוע לשימצה גם בתקופה הסובייטית. הכלא נסגר רק בשנת 1938.
בתקופת הטיהורים הגדולים, התכוון לברנטי בריה, ראש הנ.ק.ו.ד. הגאורגי, להרוס את הכנסייה, אולם נתקל באופוזיציה מרה של אינטלקטואלים גאורגיים בראשות הצייר ואספן האמנות, דימיטרי שוורדנדזה. בריה נענה להתנגדות, וציין כי מדובר בייצוג של הכנסייה כך שניתן לראות בה כמוזאון. לאחר מכן הציע לשוורדנדזה, באופן פרטי, כי יוותר על מאמציו לשימור הכנסייה ובתמורה הוא ימנה אותו למנהל המוזאון העתידי. האמן סירב נכלא והוצא להורג, והמבנה נשמר[3]. בתקופה מאוחרת יותר של תקופת השלטון הסובייטי שימשה הכנסייה כתיאטרון. בשנת 1961, הוקם, בחזית הכנסייה, בידי אלגוג'ה אמשיקלי, פסל וחטנג גורגסלי, מייסד הכנסייה, רכוב על סוסו.
בשנות השמונים המאוחרות של המאה ה-20 השיק איליה השני, הפטריארך הקתולי של כל גאורגיה, קמפיין שזכה לתמיכה פופולרית, במטרה להחזיר את הכנסייה לפטריארכיה הגאורגית. זוויאד גמסחורדיה, דיסידנט ידוע, ולימים נשיא גאורגיה, פתח בשביתת רעב בתמיכה לתביעה הדתית. למרות ההתנגדות שנתגלעה בתחילה מהנהגת המפלגה הקומוניסטית המקומית, חזרה הכנסייה לפעול בשנת 1988.
על פי האגדה פעל אבו תביללי, מרטיר מהמאה ה-8, הפטרון המגן של טביליסי, במטחי. למרגלות הצוק נמצאת בבניה כנסייה קטנה לכבודו.
הצוק, שנמצא על הגדה השמאלית של נהר הקורה, מחובר לגדה הימנית בגשר מבטון מזוין, שנבנה בשנת 1951 במקום שני גשרים ישנים. במהלך בניית הגשר נהרסו מבנים ייחודיים ומתחם שלם של מבנים המתוארכים למאות ה-17-ה-19. לאחרונה הצהירה עיריית טביליסי על כוונתו לשחזר חלק זה של טביליסי העתיקה, כפי שהייתה במחצית הראשונה של המאה ה-20.
| מטחי במאה ה-21 | מטחי בשנות ה-70 של המאה ה-19 |
|---|---|
 |
.jpg)
|
מקורות
- רונלד גריגור סאני (1994), יצירת האומה הגאורגית, מסת"ב 0253209153, (באנגלית)
- אמי נייט (1995), בריה, הסגן של סטלין, מסת"ב 0691010935, (באנגלית)
- לויד הודמן ריצ'רד ג'קסון (2002), גאוגרפיה מסע ותיירות, מסת"ב 0766832562, (באנגלית)
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מטחי |
הערות שוליים
26992132מטחי