מטבע מבוזר
מטבעות מבוזרים או מטבעות קריפטוגרפיים הם אמצעים דיגיטליים להעברת ערך, לצורך מגוון שימושים שונים, כגון תשלום, שנוצרו באמצעים טכנולוגיים וערכם לא נקבע לפי ערך סחורה או לפי קביעה של גוף מרכזי אחד, אלא לפי הסכמה בין רשת המשתמשים.
הטכולוגיה מאחורי מטבעות אלו נקראת "בלוקצ'יין" (בעברית: שרשרת בלוקים), מערכת זו מבוססת על גבי רשת של מחשבים, המחוברים זה לזה באמצעות האינטרנט. מחשבים אלו מנהלים מעין "מאגר נתונים", הרעיון המרכזי מאחורי בלוקצ'יין הוא יצירת מערכת לניהול עסקאות והעברת מידע ללא גורם מרכזי המנהל או מתווך בין משתתפי ההעברה.
באופן כללי, בסיס הנתונים המרכזי מנהל את החוליה החלשה באבטחת מידע, מכיוון שניתן לחדור אליה, לשנותה או לפגום ברשומותיה. הבלוקצ'יין, לעומת זאת, מנוהל באופן מבוזר, משמע - אי אפשר לפרוץ אליו על ידי פריצת מחשב אחד ברשת.
מחשבים שונים הלוקחים חלק ברשת בונים רישום דיגיטלי של טרנזקציות (העברות). אחת ליחידת זמן מסוימת (10 דקות בביטקוין, כ-13.5 שניות באיתריום) נכתבים הנתונים החדשים ל"מאגר הנתונים" בתהליך שנקרא "כריה", ולכן המשתמשים שמבצעים אותו נקראים "כורים". "ציר הזמן" של מאגר הנתונים מחולק לפי בלוקים: בלוק הוא יחידת זמן בתוך מאגר הנתונים, ואפשר למקם כל פעילות הנעשתה על הרשת על גבי בלוק מסוים. בתום זמן מסוים, ננעל הבלוק, ומצטרף לבלוקים הקודמים ובכך מצטרף ל"שרשרת הבלוקים". כל בלוק מאופיין באזכור של הבלוק הקודם לו על ידי הכנסת ההצפנה ("Hash") של הבלוק שלפניו לתוכו.
המטבע המבוזר הפופולרי ביותר הוא "ביטקוין", שנחשב פרימיטיבי טכנולוגית לעומת מטבעות מבוססים מערכות מתקדמות יותר כגון Ethereum Virtual Machine או בקיצור EVM.
מטבע מבוזר
באנגלית מקובל השם Cryptocurrency ("מטבע מוצפן") מכיוון שאמצעי תשלום שנדרש להבטיח הסכמה מבוזרת אמינה, נדרש להשתמש באמצעים קריפטוגרפיים. מכיוון שמטבע מבוזר מגדיר מערכת מבוזרת עם מספר משתמשים רב, הגדרתו של מטבע כזה היא הגדרה של פרוטוקול תקשורת, וכן של פרוטוקול קריפטוגרפי בין המשתתפים השונים ברשת. ניתן לממש מטבע מבוזר באמצעות בלוקצ'יין, אך קיימת בעיה בשמירת אנונימיות המשתמשים, כי בלוקצ'יין באופיו שקוף ופתוח לכולם. לכן, אף על פי שמטבע ספציפי אינו מקושר לזהות מסוימת, אפשר להתחקות אחר כל העסקאות ולמפות אותן, ולכן בתנאים מסוימים יהיה אפשר לזהות משתמשים. יש דרך ליישם מטבע מבוזר הנשלט על ידי גוף מרכזי, שמנהל אותו באמצעות חתימה עיוורת ופרוטוקול הוכחה באפס ידיעה. לאחרונה, התפתחה טכנולוגיה חדשה של מטבעות דיגיטליים, הנקראת פרוטוקול zkSNARK, שמאפשר להבטיח את אנונימיות המשתמשים במטבע בצורה קריפטוגרפית חזקה עם פרוטוקול הוכחה באפס ידיעה לא אינטראקטיבית. הטכנולוגיה מומשה לראשונה במטבע המבוזר zCash.
כל מטבע דורש הסכמה חברתית על דרך השימוש בו ועל כמות המטבעות שבמחזור. בכסף פיאט, שהוא השיטה הנפוצה היום, סמכות זאת נתונה למדינה, והיא בדרך כלל מאצילה אותה לבנק מרכזי. מטבע מבוזר דורש מרוב המשתתפים ברשת להסכים על כמות הכסף שיש לכל משתתף. אין מניעה שמשתתפי הרשת יסכימו על הנפקת מטבעות (לדוגמה: ברשת ביטקוין יש תוספת כמות קבועה של מטבעות כל עשר דקות בממוצע. כמות המטבעות שנוספת בדרך זו מצטמצמת ב 50% בכל ארבע שנים עד שתיפסק לחלוטין בשנת 2140). המטבעות המבוזרים מתבססים על טכנולוגית מחשוב היוצרת תשתית של משתתפים במטבע שלא בהכרח מכירים זה את זה.
המטבעות הנפוצים משמשים כסחורה ספקולטיבית להשקעה, והשימוש בפועל במטבעות כאמצעי תשלום קיים עדיין בתחומים מצומצמים.
עד 2017, אף מטבע מבוזר לא הצליח ליצור לעצמו מעמד של הילך חוקי במדינה כלשהי בעולם, אך באפריל 2017, הודיעה ממשלת יפן כי תתיר שימוש במטבע המבוזר ביטקוין, כאמצעי תשלום לגיטימי, ומדינות נוספות כגון אוסטרליה ושווייץ בוחנות גם הן את הנושא[1].
טכנולוגיה
כאמור, רוב מוחלט של המטבעות המבוזרים משתמשים בטכנולוגית הבלוקצ'יין, אך מטבעות שונים עובדים באופן שונה לחלוטין ולמרות היותם מבוססים טכנולוגיה דומה.
לרוב, לרשתות אלו יש את אותן מאפיינים מרכזיים:
"ארנק", הוא "כתובת", הנוצרה מהכנסת ה"מפתח הפרטי" לתוך פונקציית ההצפנה (hashing algorithm) המיועד לשימוש זה ברשת. כל כתובת מאופיינת בכמה פונקציות בסיסיות (למעט ברשתות מפותחות יותר כמו איתריום, בהן קיימות יותר פונקציות):
יכולת שליחת מטבעות, יכולת קבלת מטבעות, ויכולת "חתימת הודעה". ארנק יכול להיות מאוחסן במחשב מקומי או על שרת מרוחק באמצעות תוכנות המתווכות בין הרשת לבין האדם הרוצה להשתמש ברשת. בשביל לבצע פעולות כגון שליחת כסף או חתימת הודעה, על המשתמש להחזיק ב"מפתח הפרטי" של כתובת זו בשביל שהרשת תאשר את הפעולה. תוכנות הארנק מציגות את המידע על כמות הכסף שיש למשתמש מסוים, כולל היסטוריית השימוש בו והיתרה שלו בסך כל הכתובות המנוהלות דרך אותו ארנק. כל אחד יכול להחזיק ארנק משלו, כך שלכל אחד יש יכולת עצמאית לניהול מלא של כספו, ללא מעורבות של גורם מנהל מרכזי.
היסטוריה
בשלהי המשבר הכלכלי ב-2008, ב-4 בינואר, שם הדומיין bitcoin.org נרשם. מאוחר יותר באותה שנה, ב-31 באוקטובר, פורסם קישור למאמר שחיבר "סאטושי נאקאמוטו" בשם "Bitcoin: A Peer-to-Peer Electronic Cash System" לרשימה של כתובות דואר אלקטרוני, ככול הנראה של אנשים העוסקים בקריפטוגרפיה. מאמר זה פירט שיטות לשימוש ברשת עמית לעמית (Peer-to-Peer) כדי ליצור מה שתואר כ"מערכת לעסקאות אלקטרוניות ללא הסתמכות על אמון". ב-3 בינואר 2009 נוצרה רשת הביטקוין כאשר סאטושי נקמוטו כרה את בלוק הבראשית של ביטקוין (בלוק הג'נסיס), אשר קיבל תגמול של 50 ביטקוין.
ביקורת וסיכונים
רשתות מטבע מבוזר מתאפיינות בחוסר רגולציה כמעט לחלוטין. תכונה זו מושכת משקיעים רבים הרואים את חוסר הרגולציה כתכונה חיובית. תכונה זו מושכת כמות ניכרת של עברייני מס, המעוניינים בהשתמטות ממס והלבנת הון, ולכן ממשלות רבות מגבילות את השוק.
רגולטורים במספר מדינות הזהירו מפני השימוש במטבעות מבוזרים, וחלקם אף נקטו צעדים רגולטוריים מעשיים כדי להניא משתמשים. בנוסף, רוב הבנקים אינם מספקים שירותים למשקיעים במטבעות אלה, והמשקיעים חשופים לסיכון במקרים בהם מטבע אבד או נגנב. בניגוד לכרטיס אשראי, למשל, משקיעים במטבעות מבוזרים אינם מוגנים בפני הונאה.
קיימים גם סיכונים טכנולוגיים. משקיע במטבע מבוזר יכול לאבד את השקעתו במקרים של אובדן נתונים בשרתי האחסון של המקום בו הוא אחסן את ה"מפתח הפרטי" בהנחה שהוא לא אחסן אותו באופן עצמאי או במקרה של פגיעה בשרת באמצעות תוכנה זדונית, פריצה של האקרים, או תקלה ברשת התקשורת. עד היום לא היה מקרה של פריצה לרשת משמעותית, אלא רק לפלטפורמות (בורסות, אתרי השקעה וכולי) מרוכזות שהחזיקו במפתחות פרטיים המחזיקים מטבעות ברשתות. את מנגנוני ההצפנה (hashing algorithms) שרוב מערכות הבלוקצ'יין משתמשות בהם, אפשר לפרוץ בקלות תוך כמה דקות בעזרת מחשבים קוונטים מיוחדים, כדוגמת "המחשב הקוונטי של גוגל". אמנם מחשבים אלו נמצאים בידי חברות גדולות, אך פריצה מסוג זה אפשרית בהחלט גם בעולם רשתות הקריפטו הנחשב למאובטח ביותר ביחס לגופים פיננסים ריכוזיים.
החל משנת 2017, דווחו מקרים רבים של הונאת משקיעים. לדוגמה, במרץ 2018, חברה פיקטיבית ניסתה להנפיק מטבע מבוזר בשם "Giza". מנהלי החברה קיבלו כ-2 מיליון דולר ממשקיעים, ואז נעלמו עקבותיהם[2]. בעקבות ריבוי מקרי ההונאה הודיעה חברת גוגל על איסור פרסום כל תוכן הקשור למטבעות מבוזרים בשירותי החברה[3].
ביקורת מכיוון נוסף, נמתחת על המבנה הטכנולוגי של חלק מהמטבעות המבוזרים, המשתמשים בשיטת קונצנזוס בשם "הוכחת עבודה" ("Proof of Work") המאפשרת לכל משתמש להפעיל כוח מחשוב הנדרש להפעלת הרשת, וכתגמול למשתמש זה יש סיכוי לרשום ולאשר את ה"בלוק" הבא ולקבל את "פרס הבלוק", תהליך זה נקרא "כרייה". עקב הערך של המטבעות, כמויות עצומות של כוח מחשוב ואנרגיה מכל העולם נצרכות לכרייתם. כך, צריכת החשמל של המחשבים המשמשים לכריית ביטקוין גבוהה יותר מצריכת החשמל של כמה מדינות - בהן ישראל, קולומביה, צ'כיה וצ'ילה[4] ולאחרונה הצטרפה גם ניו זילנד לרשימה זו. הכלכלן אלכס דה-וריס העריך, כי בגין כל עסקה ברשת הביטקוין נפלט בין 233.4 ל-363.5 קילוגרם של פחמן דו-חמצני - כמות המקבילה לנסיעת רכב פרטי מונע בבנזין כ-3,000 ק"מ[5].
פריצות ותקלות בשרתי מטבע מבוזר
חברות רבות העוסקות בסחר במטבעות מבוזרים לוקות בתחומי אבטחת מידע, ומאז 2013, אירעו מקרים רבים של פריצות לשרתים של חברות המנהלות תיקי מטבע מבוזר. באירועים אלה המשקיעים איבדו מיליארדי דולרים, שבעצם עברו לידי ההאקרים.
פלטפורמה סינית לסחר בביטקוין, GBL, נסגרה ללא הודעה מוקדמת באוקטובר 2013, והמשקיעים בחברה איבדו כ-5 מיליון דולר.
בנובמבר 2013, איתי אייל ואמין גון סירר פרסמו מאמר ובו תיאור של מתקפה הנקראת "כרייה אנוכית" המאפשרת לכורים "לפסול" בלוקים של כורים מתחרים באמצעות פחות משאבי חישוב מכפי שתואר בסקירת הבטיחות של סאטושי נאקמוטו במאמר שבו הוא תיאר לראשונה את ביטקוין[6].
בפברואר 2014, פרצו האקרים לבורסת הביטקוין הגדולה בעולם, Mt. Gox (אנ'), והמשקיעים בחברה איבדו כ-473 מיליון דולר. בעקבות האירוע החברה פשטה את הרגל.
בנובמבר 2014, עצרו חוקרי FBI את מפעילי אתר האינטרנט Silk Road והשביתו את פעילותו, שעיקרה היה סחר בסמים ופעולות בלתי חוקיות, שמומנו באמצעות ביטקוין. מאוחר יותר התגלה, ששני חוקרי FBI מצוות החקירה, משכו ממחשבי החברה 800,000 דולר לחשבונם הפרטי, במטבעות מבוזרים. השניים נדונו לעונשי מאסר.
ב-21 בנובמבר 2017, נפרצו שרתי חברת Tether והמשקיעים בה איבדו כ-31 מיליון דולר. החברה ניסתה, ללא הצלחה, "לסמן" את המטבעות שנגנבו, באופן שימנע מהאקרים להשתמש בהם.
ב-6 בדצמבר 2017, נפרצו שרתי חברת NiceHash בסלובניה, והמשקיעים בה איבדו כ-60 מיליון דולר.
ב-26 בינואר 2018, נפרצו שרתי חברת Coincheck ביפן, והמשקיעים בה איבדו כ-531 מיליון דולר.
ב-9 בפברואר 2018, נפרץ האתר האיטלקי לסחר במטבעות דיגיטליים BitGrail. הפריצה התמקדה בארנקי המטבע הדיגיטלי ננו ולמשקיעים נגרמו הפסדים של מיליוני $. בית המשפט חייב בעלי האתר לפצות את הנפגעים על הפריצה.
בשנת 2019, נגנבו 4.5 מיליארד דולר.
בשנת 2020, נגנבו 1.9 מיליארד דולר.
באוגוסט 2021, דיווח ה-BBC, על שוד הקריפטו הגדול ביותר עד לשנה זו, שבו האקרים נצלו פרצה במערכת, וגנבו כ-600 מיליון דולר: מטבעות את'ר בשווי של סביבות 267 מיליון דולר, מטבעות בייננס בשווי 252 מיליון דולר, וקרוב ל-85 מיליון דולר במטבעות USDC. אתר הבלוקצ'יין פולי נטוורק (Poly Network)[7].
ב-2022, קבוצת חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים (אביב יעיש, גלעד שטרן ואביב זהר) דיווחו שבריכת כריה בשם F2Pool תקפה בריכות כריה אחרות הפועלות באתריום במשך שנתיים על ידי החלפה של הבלוקים של האחרות עם בלוקים משל עצמה[8][9].
מעמד חוקי
מדינות שונות קבעו חוקים ותקנות המגבילות או מסדירות את השימוש במטבעות אלו. נכון לספטמבר 2021 סין, טורקיה וצפון מקדוניה הן המדינות שאוסרות על עצם השימוש במטבעות מבוזרים[10].
בישראל
בינואר 2018, פרסמה רשות המסים בישראל את עמדתה ביחס למיסוי מסחר במטבע מבוזר. לפי עמדה זו, "אמצעי תשלום מבוזר המשמש כאמצעי סחר חליפין אינו בגדר 'מטבע' או 'מטבע חוץ' בהתאם לחוק בנק ישראל ולעניין פקודת מס הכנסה". רשות המיסים קבעה שמטבעות וירטואליים (כך הגדירה רשות המיסים מטבעות מבוזרים) עונים על ההגדרה של נכס חסר פחת לפי סעיף 88 לפקודת מס הכנסה[11]. בהתאם לכך, מגוון רחב של פעולות בתחום הוגדרו כאירועי מס המחייבים דיווח[12], המרה של מטבעות מבוזרים, כרייה ותשלומים עבור שירותים או מוצרים מחייבים דיווח למס הכנסה[13][14]. הרווח הנוצר כתוצאה מעליית שערו של אמצעי תשלום מבוזר (כתוצאה של מכירה או בעסקת חליפין - ברטר) ימוסה כרווח הון, וכאשר הפעילות באמצעי התשלום המבוזר מגיעה לידי עסק, היא תמוסה כהכנסה פירותית (מס שולי). עסקה שבה התמורה משולמת באמצעי תשלום מבוזר תמוסה כעסקת חליפין. המסמך כולל גם הנחיות בנושא מס ערך מוסף על פעילות זו[15].
רשות ניירות ערך מינתה ועדה לבחינת אסדרה של הנפקת מטבעות קריפטוגרפיים מבוזרים לציבור, וזו הגישה במרץ 2018 דו"ח ביניים לפיו השאלה אם מטבע ייחשב נייר ערך תוכרע לפי מכלול הנסיבות והמאפיינים של כל מקרה לגופו על רקע תכליות החוק:[16]
- מטבעות קריפטוגרפיים המקנים זכויות דומות לאלו של ניירות ערך מסורתיים כמו מניה, אגרת חוב או יחידת השתתפות ייחשבו לנייר ערך.
- מטבעות שנועדו לשמש כאמצעי תשלום, סליקה או חליפין בלבד, שלא במיזם ספציפי, שאינם מקנים זכויות נוספות, ושאינם נשלטים על ידי גורם מרכזי, לא ייחשבו לנייר ערך.
- מטבעות קריפטוגרפיים המגלמים זכות למוצר או שירות ונרכשים למטרת צריכה ושימוש בלבד, לא ייחשבו לנייר ערך.
בדצמבר 2020, ניתנה החלטה מקדמית בהתאם להמלצות אלה, לפיה מטבע שחברה ביקשה לראותו כ-Token U ייחשב לנייר ערך[17].
ראו גם
קישורים חיצוניים
אלירן רובין, מי מושך בחוטים של הביטקוין? מאחורי הקלעים של שוק המטבעות הדיגיטליים, באתר TheMarker, 16 בנובמבר 2017- איתן אבריאל, המסכות נופלות ועסקות הקריפטו נחשפות. מה עכשיו?, באתר TheMarker, 14 במאי 2019
- נעם בוקסבאום, בועה או סדר חברתי חדש, באתר TheMarker, 14 במאי 2019
- The unlikely nation filled with cryptocurrency mines מאתר ה-BBC
- ארז רביב, ראיון עם דייויד ג'רארד, עיתונאי עצמאי מבריטניה המתמחה בסצינת הקריפטו, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 18 בנובמבר 2021, (המשך)
הערות שוליים
- ^ "ביטקוין - מטבע לגיטימי או כלי מפוקפק לפושעים?". TheMarker. נבדק ב-2017-09-09.
- ^ Cryptocurrency scammers run off with more than $2 million after ditching their investors, באתר CNBC, 12 במרץ 2018 (באנגלית).
- ^ Google will ban all cryptocurrency-related advertising, באתר CNBC, 14 במרץ 2018 (באנגלית).
- ^ ארז רביב, שווי הביטקוין מתקרב לראשונה ל-20,000 דולר, העלות הסביבתית שלו גבוהה בהרבה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 6 בדצמבר 2020
- ^ Alex de Vries, Renewable Energy Will Not Solve Bitcoin’s Sustainability Problem, Joule, 14 במרץ 2019 (באנגלית)
- ^ Ittay Eyal, Emin Gun Sirer, Majority is not Enough: Bitcoin Mining is Vulnerable, arXiv:1311.0243 [cs], 2013-11-15 doi: 10.48550/arxiv.1311.0243
- ^ שוד הקריפטו הגדול אי פעם: האקרים גנבו 600 מיליון דולר | כלכליסט, באתר calcalist, 2021-08-11
- ^ Aviv Yaish, Gilad Stern, Aviv Zohar, Uncle Maker: (Time)Stamping Out The Competition in Ethereum, Cryptology ePrint Archive, 2022
- ^ F2Pool co-founder responds to allegations it's cheating the Ethereum POW system, Cointelegraph (באנגלית)
- ^ יאיר מור, סין מזעזעת את שוק הקריפטו: אוסרת שימוש במטבעות וירטואליים, באתר אייס, 24 בספטמבר 2021
- ^ סעיף 88, נכס חסר פחת - (תיקון מס' 13) תשכ"ח-1968 (תיקון מס' 21) תשל"ה-1975, באתר https://www.nevo.co.il/
- ^ מדריך למיסוי ביטקוין ומטבעות קריפטוגרפים/ וירטואלים בישראל, באתר מיסוי ביטקוין, קריפטו, מטבעות דיגיטליים ודיווחי מס בישראל, 2019-08-25
- ^ רשות המסים בעידכון חשוב למשקיעים במטבעות דיגיטליים, באתר מיסוי ביטקוין, קריפטו, מטבעות דיגיטליים ודיווחי מס בישראל, 2019-01-27
- ^ עדכון מרשות המסים: מייצגים, כך תעמדו בדרישות הדיווח על מטבעות דיגיטליים, באתר מיסוי ביטקוין, קריפטו, מטבעות דיגיטליים ודיווחי מס בישראל, 2019-07-21
- ^ חוזר מס הכנסה מספר 05/2018 - רשות המיסים, בנושא: מיסוי פעילות באמצעי תשלום מבוזר (המכונים:'מטבעות וירטואליים'), באתר רשות המסים בישראל, 17 בינואר 2018
- ^ הוועדה לבחינת אסדרה של הנפקת מטבעות קריפטוגרפיים מבוזרים לציבור - דוח ביניים, באתר רשות ניירות ערך, מרץ 2018
- ^ פנייה מקדמית בעניין חברת קירובו בע"מ, רשות ניירות ערך, 21 בדצמבר 2020
| מטבעות מבוזרים - סוגים וטכנולוגיות | ||
|---|---|---|
| מבוססי SHA-256 | ביטקוין • Bitcoin Cash • Factom • Namecoin • NuBits • Peercoin | |
| מבוססי Scrypt | Auroracoin • דוז'קוין • Litecoin • PotCoin | |
| מבוססי Zerocoin | Zcash • Zcoin • Zclassic • ZeroVert | |
| מבוססי CryptoNote | Boolberry • Bytecoin • DigitalNote • Monero | |
| מבוססי Ethash | אתריום • Ethereum Classic • Ubiq | |
| שיטות שאינן Proof-of-work | Ardor • BitShares • BlackCoin • Burstcoin • Counterparty • Enigma • FunFair • Gridcoin • Lisk • Melonport • NEM • NEO • Nxt • OmiseGO • Polkadot • Qtum • RChain • ריפל • Shadow • Simple Token • Stellar • Waves Platform • Nimiq | |
| מבוססי Proof-of-stake | Nimiq • טזוס | |
| טכנולוגיות | רשת ברק • בלוקצ'יין • Cryptocurrency tumbler • Initial coin offering • Proof-of-space • מערכת הוכחת סיכון • מערכת הוכחת עבודה • Zerocoin | |
35022158מטבע מבוזר