מטבע דיגיטלי בהנפקת בנק מרכזי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מטבע דיגיטלי בהנפקת בנק מרכזי ( CBDC ) הוא מטבע אשר מונפק על ידי הבנק מרכזי (בישראל נקרא שקל דיגיטלי או שק"ד[1]), וככזה משקף את התחייבות הבנק המרכזי למחזיק המטבע. המטבע הדיגיטלי בעל מאפיינים זהים למטבע פיאט רגיל (מטבע של אמון שאינו מגובה בסחורה), עם מספר סידורי וכמות נשלטת ומדויקת בשוק, רק שהייצוג של המטבע הוא דיגיטלי ואחזקתו אפשרית באמצעות ארנק דיגיטלי.

יתרונות שיטת ה-CBDC:

  1. ניתן להלחם בכסף שחור ובהלבנת הון על ידי צמצום וביטול השימוש בשטרות נייר
  2. ניתן לקודד התניות בהעברת התשלום ובכל לשכלל את שוק התשלומים ולפתור בעיות חוסר אמון כמו העברת בעלות על רכב.
  3. שיפור משמעותי בהעברות בינלאומיות וחסכון משמעותי בעלות ההעברה
  4. צמצום פערים באוכלוסייה והקלה על אוכלוסיות מתקשות בניהול חשבון בנק
  5. שליטה מוניטורית גדולה יותר של הבנק המרכזי על המטבע (יכולות הנפקה, שריפת מטבע ועוד)
  6. ניתן לחסוך כסף בדילוג עם בנקים מסחריים המשמשים כמתווך.

קיימים כל מיני סוגים של CBDC התלויים באופן שבו הבנק המרכזי מנפיק את המטבע. השניים המובילים הם:

  1. הנפקה ישירה של הבנק המרכזי של המטבע (במדינת בהאמה הונפק מטבע Sand). הבנק מאפשר ללקוחות קצה להחזיק לפתוח חשבון ישירות עם הבנק המרכזי. בשיטה זו, ישנה ידיעה מלאה של מי מחזיק באיזה כסף. השיטה הזו קלה יותר לביצוע אבל מאוד ריכוזית ומאפשרת מלחמה בהלבנת הון.
  2. הבנק המרכזי מבצע הנפקה של המטבע רק לבנקים מסחריים ומאפשר להם כשכבה שנייה לאפשר ללקוחותיהם להחזיק במטבע. שיטה זו נפוצה יותר בעולם ומאומצת על ידי רוב הבנקים המסחריים. דוגמה: סין בהנפקת יואן דיגיטלי.
  3. הבנק המרכזי מבצע הנפקה עם לשחקנים נוספים (אנ') בנוסף לבנקים המסחריים (כדוגמת אנגליה)

התפיסה הנוכחית של CBDCs שונה ממטבע מבוזר ומטבע קריפטוגרפי בכך ש-CBDC מונפקת על ידי מדינה. המשמעות הראשונה היא שהנפקת המטבע מרוכזת בידי הבנק המרכזי. ריכוזיות זו מאפשרת לבנק המרכזי לבצע שליטה מוניטרית במטבע (להבדיל ממטבעות הקריפטוגרפיים אשר לרוב יהיו מבוזרים). רוב ההטמעות של CBDC לא ישתמשו או יצטרכו כל סוג של ספר חשבונות מבוזר כמו בלוקצ'יין.

רוב הבנקים המרכזיים ברחבי העולם נמצאים כעת בשלבים שונים של הערכת השקת המטבעות הדיגיטליים הלאומיים שלהם. לפי הבנק לסליקה בינלאומית (BIS) 86% אחוזים מהבנקים המרכזיים בעולם עוסקים כיום בשלב כלשהו של הקמת מטבע דיגיטלי (לעומת רק 40% מהבנקים המרכזיים בשנת 2021). [2]

המטבע הדיגיטלי של סין (Digital renminbi) היה המטבע הדיגיטלי הראשון שהונפק על ידי כלכלה גדולה.[3][4] המטבע הוא מסוג שכבה שנייה (משמע מונפק ל-7 בנקים מסחריים ו-2 בנקים וירטואליים אשר דרכם יכול משתמש הקצה להחזיק במטבע). המטבע מוגבל לאחזקה באחד מ-23 ערים ומחזוות בסין ומוגדר כשלב ניסוי (pilot). נכון לשנת 2023 קיימים 120 מיליון ארנקים שייצרו עד כה קרוב למיליאד תשלומים בשווי של 250 מיליאד יואן. יחד עם זאת מדובר בסכום זעום ביחס לגודל הכלכלה [5]

הבנק המרכזי של איי בהאמה (Sand Dollar) היה הראשון שעלה לאוויר באוקטובר 2020, ואחריו הבנק המרכזי של ניגריה (e-Naira) שעלה לאוויר שנה אחרי (2021) אך כשל מחוסר יכולת להטמיע שימוש נרחב[6]

להבדיל מהנאמר לעיל ישנן גם מדינות אשר הנפיקו (או שקלו להנפיק) מטבעות קריפטוגרפיים. שתי מדינות לדוגמה הן ונצואלה ( Petro ) ואיי מרשל ( Sovereign ). השיקולים לאימוץ מטבעות קריפטוגרפיים נובעים ברצון להגביר את עצמאותה של מדינה ממערכות פיננסיות גלובליות, הפחתת התלות במטבע זר ואף התחמקות מסנקציות בינלאומיות.[7][8]

טבלה המתארת את שמות המטבעות הדיגיטליים של בנקים מרכזיים:

מדינה שם המטבע הדיגיטלי
ישראל שקל דיגיטלי (שק"ד)
בהאמס Sand Dollar
סין Digital Yuan
קמבודיה Bakong
ניגריה eNaira
אורוגוואי e-Peso
סינגפור Digix
אוקראינה e-hryvnia
הונג קונג e-HKD
דרום קוריאה Digital Won
בנגלדש e-taka

היסטוריה

בנקים מרכזיים כבר יישמו בעבר הטמעה של כסף אלקטרוני, כמו פינלנד שבשנת 2000 המציאה מטבע בשם Avant שאפשר תשלום דרך כרטיס נטען ונוסה על כ-10,000 איש. הפיילוט בסופו של דבר הסתיים אך הוחלט לא להתקדם לשלב ייצור מכיוון שהעלויות היו גבוהות, ההטמעה יחסית נמוכה והתחרות גדולה.[9]

בשנת 2000 הושק בצ'כיה,[10] פרויקט שקיבע תת-מטבע בשם Q למטבע המדינה (יחס 100Q = 1 CZK). באופן זה הבטיח המנפיק יחס קבוע בין מטבע Q למטבע המקומי. הפרויקט עצר כבר בשנת 2003 על ידי המחוקק עיקב תיקון לחוק הצ'כי. עוד בצ'כיה, פרויקט חדש בשם Corrency שמשתמש במטבע מבוזר וחוזה חכם ומעודד שקיפות ונמצא בשלבי פיילוט (אך הוא אינו מפוקח ולגמרי מבוזר)

המושג הנוכחי של "מטבע דיגיטלי בהנפקת בנק מרכזי" הוא מושג ידוע בתחום הכלכלה, לפיו הבנק המרכזי מאפשר לאזרחים לנהל בו חשבונות, תוך מתן אמצעי חיסכון או תשלומים ציבורי אמין ובטוח ("קמעונאי" או "למטרה כללית" "CBDC).

הבנק לסליקה בינלאומית (BIS) פרסם דוח בדצמבר 2020 המפרט את הפרויקטים הסיטוניים והקמעונאיים הידועים של CBDC באותה תקופה.[11] עד אפריל 2021, יהיו "לפחות 80 בנקים מרכזיים ברחבי העולם שיסתכלו על מטבעות דיגיטליים".[12]

יישום

מטבע דיגיטלי בהנפקת בנק מרכזי ייושם ככל הנראה באמצעות מסד נתונים המנוהל על ידי הבנק המרכזי, הממשלה או גופים מאושרים במגזר הפרטי.[13][14][15] מסד הנתונים ישמור רישום (עם פרטיות והגנות קריפטוגרפיות מתאימות) של כמות הכסף המוחזקת על ידי כל ישות, כגון אנשים ותאגידים.[13]

בניגוד למטבעות קריפטוגרפיים, מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי יהיה בשליטה מרכזית (גם אם הוא נמצא במסד נתונים מבוזר ), ולכן סביר להניח שבלוקצ'יין או ספר חשבונות מבוזר אחר לא יהיה נדרש או שימושי - אפילו שהם היו ההשראה המקורית ל - מוּשָׂג.[13][14][15]

מאפיינים

CBDC הוא מכשיר דיגיטלי בעל אבטחה גבוהה; כמו שטרות נייר, זהו אמצעי תשלום, יחידת חשבון ומַאֲגַר עֵרֶךְ.[16] וכמו מטבע נייר, כל יחידה ניתנת לזיהוי ייחודי כדי למנוע זיוף.[17] ל-CBDC יהיו השלכות על הבנקים המסחריים, כנראה בתחום ההלוואות, השקיפות והעמלות של הבנקים.

יתרונות והשפעות

המטבע הדיגיטלי של הבנק המרכזי נחקר ונבדק על ידי ממשלות ובנקים מרכזיים על מנת להבין את ההשלכות החיוביות הרבות שהוא תורם להכללה פיננסית, צמיחה כלכלית, חדשנות טכנולוגית ויעילות מוגברת של העסקאות.[18][19] להלן רשימה של יתרונות פוטנציאליים:

  • יעילות טכנולוגית : במקום להסתמך על מתווכים כמו בנקים ומסלקות, העברות כספים ותשלומים יכלו להתבצע בזמן אמת, ישירות מהמשלם למקבל התשלום. לזה יש כמה יתרונות:
    • מפחית סיכון: לעיתים קרובות יש לבצע תשלום עבור סחורות ושירותים בזמן, וכאשר אימות התשלום איטי, סוחרים בדרך כלל מקבלים את הסיכון שחלק מהתשלומים לא יצליחו בתמורה לשירות מהיר יותר ללקוחות. כאשר סיכונים אלו מתבטלים באמצעות אימות תשלום מיידי, סוחרים אינם צריכים עוד להשתמש במתווכים כדי לטפל בסיכון או לספוג את עלות הסיכון בעצמם.
    • מפחית את המורכבות: סוחרים לא יצטרכו לעקוב בנפרד אחר עסקאות איטיות (הלקוח טוען ששילם אבל הכסף עדיין לא הגיע),
    • מפחית (או מבטל) עמלות עסקה: למערכות תשלומים נוכחיות כמו ויזה, מאסטרקארד, אמריקן אקספרס וכו' יש עמלה צמודה לכל עסקה והורדה או ביטול עמלות אלו עלולה להוביל לירידת מחירים נרחבת ולאימוץ מוגבר של תשלומים דיגיטליים.
  • הכללה פיננסית: מאפשר לאנשים ללא נגישות לבנקים להחזיק ארנק דיגיטלי ולהיות מחוברים לעולם התשלומים המקומי והגלובלי. עלות אחזקת החשבון אמורה לרדת באופן דרסטי.
  • מניעת פעילות בלתי חוקית: CBDC מאפשר לבנק מרכזי לעקוב אחר המיקום המדויק של כל יחידה של המטבע (בהנחה של צורת מסד הנתונים הריכוזית הסביר יותר)[20]
    • גביית מס: בגלל האופי הדיגיטלי של המטבע, כל פעולה רשומה ולכן מקשה הרבה יותר על התחמקות ממס והעלמת מס.[21]
    • מאבק בפשיעה: זה מקל הרבה יותר לזהות פעילות עבריינית (על ידי צפייה בפעילות פיננסית), ובכך לשים לה קץ.[20] יתרה מזאת, במקרים שבהם כבר התרחשה פעילות פלילית, המעקב מקשה הרבה יותר על הלבנת כספים בהצלחה, ולעיתים קרובות יהיה פשוט לבטל עסקה מיידית ולהחזיר כסף לקורבן הפשע.
  • הוכחת עסקה: רשומה דיגיטלית קיימת כדי להוכיח שכסף החליף ידיים בין שני צדדים, מה שמונע בעיות הגלומות במזומן כמו החלפת קצרים, גניבת מזומנים ועדויות סותרות.
  • הגנה על כסף כשירות ציבורי: מטבעות דיגיטליים שהונפקו על ידי בנקים מרכזיים יספקו אלטרנטיבה מודרנית למזומן פיזי - שביטולו נמצא כעת בתכנון. הנ"ל יוריד את רמת הפשיעה (גניבת כסף) שכן הארנק הדיגיטלי מחייב כניסה מאובטחת וגם אם נפרץ הכסף לא זמין בו.[22]
  • בטיחות מערכות תשלומים: אמצעי תשלום דיגיטלי מאובטח וסטנדרטי המונפק ונשלט על ידי בנק מרכזי ומשמש כאמצעי תשלום דיגיטליים לאומיים מגביר את האמון במערכות כסף בשליטה פרטית ומגביר את האמון בכל מערכת התשלומים הלאומית[23] תוך הגברת התחרות במערכות התשלומים.
  • תחרות בנקאית : אספקת חשבונות בנק בחינם בבנק המרכזי המציעים פיקדונות כספיים בטיחותיים יכולה לחזק את התחרות בין הבנקים למשיכת פיקדונות בנקאיים, למשל על ידי הצעת שוב פיקדונות שוטפים בתשלום.
  • שידור מדיניות מוניטרית: הנפקת כספי בסיס של בנק מרכזי באמצעות העברות לציבור יכולה להוות ערוץ חדש להעברת מדיניות מוניטרית[24][25] (כלומר כספי מסוקים[26] כמו מתן כספים לציבור בזמן הקורונה ויכולת הגבלת שימוש בכסף רק באופן ספציפי, לדוגמה: רק בקנית מזון), שיאפשר שליטה ישירה יותר על היצע הכסף מאשר כלים עקיפים כמו הקלות כמותיות וריביות, ואולי יובילו את הדרך למערכת בנקאית מלאה.[27] בניסוי יואן דיגיטלי בשנג'ן, ה-CBDC תוכנן עם תאריך תפוגה, מה שעודד הוצאות והרתיע כסף מלשבת בחשבון חיסכון. בסופו של דבר, 90% מהשוברים הוצאו בחנויות.[28]
  • בטיחות פיננסית: CBDC יספק אלטרנטיבה לבנקאות רזרבה חלקית לשימוש יומיומי, למי שרוצה להימנע מכל סיכון של ריצות בנק, למרות הבטיחות היחסית שמספק ביטוח פיקדונות.[29]

סיכונים

למרות שיש להם יתרונות פוטנציאליים, CBDCs נותרו נושא שנוי במחלוקת, ויש סיכונים הקשורים ליישום שלהם.

  • ניתוק הבנקים המסחריים: עם היכולת לספק מטבע דיגיטלי ישירות לאזרחיה, חשש אחד הוא שהמפקידים יעברו אל מחוץ למערכת הבנקאית ויעבדו ישירות ביניהם, ללא תיווך. המשמעות היא שללא הפקדות הבנק המסחרי לא יכול לתת הלוואות וללא הלוואות אין אשראי שמניע את המשק.
  • ריכוזיות : מכיוון שרוב המטבעות הדיגיטליים של הבנק המרכזי הם ריכוזיים, ולא מבוזרים כמו רוב המטבעות הקריפטוגרפיים, ומכיוון שניתן לקודד חוקים בתוך המטבע יכולה הממשלה לקבוע חוקים תוך כדי תנועה, לחסום ארגונים או אנשים פרטיים מלשלוח או לקבל תשלום ואפילו "לשרוף" מטבע בארנקים.
  • פְּרָטִיוּת: לממשלות יש שקיפות מלאה לגבי כל התשלומים. משמע, יכולת מעקב אחר מסלולי הכסף העלולים להוביל לאובדן הפרטיות הפיננסית (להבדיל מתשלום ב"מזומן" הקשה מאוד למעקב).
  • מניפולציה חברתית ממשלתית:
    • המטבע הדיגיטלי יאפשר מדיניות עקב אחרי האזרחים.
    • יכולת הגבלת אנקים או ריקון ארנקים של פרטיים ועסקים אשר לא "מיושרים" עם מדיניות הממשלה.
    • הגבלת או איסור רכישות של מוצרים: מטבע דיגיטלי עלול לאסור "רכישת אלכוהול ביום חול. "[30]
    • גם מטבע דיגיטלי "ניתן לתכנות. הממשלה יכולה באופן תאורטי לתת כסף שפג תוקפו בתוך פרק זמן מסוים או כסף שניתן היה להשתמש בו רק על פריטים מסוימים, שניתן להשתמש בהם כדי לגרום להתנהגות שהממשלה מבקשת."[31]
    • כפיית התנהגות צרכנים: "ניתן להתאים גם מטבעות דיגיטליים למטרות ספציפיות. לדוגמה, בתוכנית הפיילוט הסינית, לכסף יש תאריך תפוגה של כמה שבועות מכיוון שהרשויות מקווים להניע את הצריכה"[30]

הערות שוליים

  1. ^ שקל דיגיטלי (CBDC) | בנק ישראל - הבנק המרכזי של מדינת ישראל, באתר www.boi.org.il
  2. ^ "Making headway – Results of the 2022 BIS survey on central bank digital currencies and crypto" (PDF). BIS. {{cite journal}}: Cite journal requires |journal= (עזרה)
  3. ^ Areddy, James T. (2021-04-05). "Bahamas is the first country in the world to issue central bank digital currency (Bahamanian Dollar)". Wall Street Journal (באנגלית אמריקאית). ISSN 0099-9660. נבדק ב-2021-04-06.
  4. ^ Popper, Nathaniel; Li, Cao (2021-03-01). "China Charges Ahead With a National Digital Currency". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-04-06.
  5. ^ China's digital yuan hits $250 billion milestone, Finextra Research, ‏2023-07-21 (באנגלית)
  6. ^ Cornell SC Johnson, Janice Endresen, Nigeria’s eNaira CBDC: What Went Wrong?, Cornell SC Johnson, ‏2023-04-28 (ב־American English)
  7. ^ U.S. Warns Banks, Crypto Firms Against Potential Efforts to Evade Russian Sanctions (9 March 2022) www.wsj.com. Retrieved 9 March 2022.
  8. ^ Keane, Jonathan (23 אפר' 2018). "Inside the Marshall Islands' plans to launch its own legal tender cryptocurrency". The Next Web. נבדק ב-29 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Grym, Aleksi; Heikkinen, Päivi; Kauko, Karlo; Takala, Kari (2017). "Central bank digital currency". BoF Economics Review. 5.
  10. ^ "I like Q".
  11. ^ Auer, Raphael; Cornelli, Giulio; Frost, Jon (2020-08-24). "Rise of the central bank digital currencies: drivers, approaches and technologies". BIS Working Papers (באנגלית). Bank of International Settlements (880). נבדק ב-19 ביוני 2021. {{cite journal}}: (עזרה)
  12. ^ Christine Lagarde [@lagarde] (16 באפריל 2021). "Our work on a possible #digitaleuro continues" (Tweet) – via Twitter. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ 13.0 13.1 13.2 Boston, Federal Reserve Bank of (2022-02-03). "Project Hamilton Phase 1 Executive Summary". Federal Reserve Bank of Boston (באנגלית). נבדק ב-2022-02-09.
  14. ^ 14.0 14.1 Yang, Yuan; Lockett, Hudson (25 בנובמבר 2019). "What is China's digital currency plan?". Financial Times. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ 15.0 15.1 "Analytical Report on the E-Hryvnia Pilot Project" (PDF). National Bank of Ukraine.
  16. ^ "Should the Riksbank issue e-krona?" (PDF). Sveriges Riksbank.
  17. ^ "Medium Term Recommendations to Strengthen Digital Payments Ecosystem" (PDF). Committee on Digital Payments: Ministry of Finance, Government of India. אורכב מ-המקור (PDF) ב-9 ביולי 2017. נבדק ב-17 ביולי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ World Economic Forum. "Central Bank Digital Currency Policy-Maker Toolkit" (PDF). נבדק ב-2021-01-03.
  19. ^ Bordo, Michael; Levin, Andrew (2017-09-23). "Central bank digital currency and the future of monetary policy". VoxEU.org. נבדק ב-2017-11-10.
  20. ^ 20.0 20.1 Bindseil, Ulrich (בינואר 2020). "Tiered CBDC and the financial system" (PDF). ECB Working Paper (ECB Working Paper Series No 2351 / January 2020): 6–7. נבדק ב-2 בפברואר 2020. {{cite journal}}: (עזרה)
  21. ^ Iwayemi, Sion Bell, Timi (2021-07-27). "How to Catch Bitcoin Tax Cheats". Washington Monthly (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2023-02-21.
  22. ^ Das, Satyajit. "Think Twice About Going Cashless". Bloomberg. ארכיון מ-11 בנובמבר 2020. נבדק ב-19 ביוני 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ Riksbanken. "Ingves: Do we need an e-krona?". www.riksbank.se (באנגלית). נבדק ב-2017-12-13.
  24. ^ "Central Bank Digital Currency: A Monetary Policy Perspective". Central bank of Malaysia. אורכב מ-המקור ב-30 ביולי 2020. נבדק ב-9 בנובמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "Helicopter money is "a real possibility," says Czech central banker". Positive Money Europe (באנגלית בריטית). 2018-03-15. נבדק ב-2018-09-28.
  26. ^ Hampl, Mojmir; Havranek, Tomas (2019). "Central Bank Equity as an Instrument of Monetary Policy". Comparative Economic Studies. 62: 49–68. doi:10.1057/s41294-019-00092-1.
  27. ^ Stevens, A (ביוני 2017). "Digital currencies: threats and opportunities for monetary policy | nbb.be". www.nbb.be (באנגלית). National Bank of Belgium. נבדק ב-2017-11-10. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ Chen, Yawen (2020-11-24). "China's e-yuan solves one stimulus problem". The Business Times. Reuters. ארכיון מ-2021-01-19. נבדק ב-20 ביוני 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  29. ^ Mayer, Thomas (2019-11-06). "A digital euro to save EMU". VoxEU.org. נבדק ב-2019-11-10.
  30. ^ 30.0 30.1 "How China's Digital Currency Could Challenge the Almighty Dollar; Charlie Campbell". Time.com. 11 באוגוסט 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ "China is blazing a trail with the digital yuan and governments around the world are watching closely; Ethan Lou". FinancialPost.com. 27 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מטבע_דיגיטלי_בהנפקת_בנק_מרכזי&oldid=2329682"