כהגילויה ובויראחמד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כהגילויה ובויראחמד
استان کهگیلویه و بویراحمد
Kohgiluyeh and Boyer-Ahmad
הר דנה מבט מצפון, מכביש יאסוג'-מרגון
הר דנה מבט מצפון, מכביש יאסוג'-מרגון
הר דנה מבט מצפון, מכביש יאסוג'-מרגון
מדינה איראןאיראן איראן
מושל חוסיין קאלאנטרי 2016
נפות בפרובינציה 7: מחוז בהמאי, מחוז לנדה, מחוז בויאר-אחמד, מחוז צ'אראם, מחוז דנה, מחוז באשט מחוז גצ'אראן
ערים בפרובינציה לייק, שירזהרד, דהדשט, צ'אראם, מדוגונבאדן, באשט, לאנדה, מרגון
בירת הפרובינציה יאסוג'
שפה רשמית פרסית, לורית
שטח 15,563 קמ"ר
גובה 4,000 מטרים
 ‑ הנקודה הגבוהה הר דנה 5,109
אוכלוסייה ‏
 ‑ בפרובינציה 713,052 (2016)
 ‑ צפיפות 41 נפש לקמ"ר (2006)
אזור זמן UTC +3:30

לחצו כדי להקטין חזרה

סיסתאן ובלוצ'סתאןדרום ח'וראסאןכרמאןהורמוזגאןפארסבושהריזדח'וראסאן רזאוויצפון ח'וראסאןגולסתאןמאזנדראןסמנאןטהראןאלבורזקוםצ'הארמחאל ובח'תיאריכהגילויה ובויראחמדח'וזסתאןאילאםלורסתאןמרכזיאספהאןגילאןארדבילקזוויןהמדאןכרמאנשאהכורדיסתאןמזרח אזרבייג'ןמחוז זנג'אןמערב אזרבייג'ןבחרייןקטרעומאןכוויתטורקיהארמניהאזרבייג'ןטורקמניסטןאפגניסטןפקיסטןעיראקערב הסעודיתאיחוד האמירויות הערביות

פרובינציית כהגילויה ובויראחמד (בפרסית: استان کهگیلویه و بویراحمد באנגלית Kohgiluyeh and Boyer-Ahmad Province) היא אחת מ־31 הפרובינציות של איראן ובירתה יאסוג' (אנ'). שטח הפרובינציה הוא הררי ברובו, היא נמצאת על חלק מרכס הרי זגרוס. האזור שופע עצי אלון, אגוזים ומעיינות טבעיים. התושבים מדברים בעיקר בשפת לורי (אנ'), כאשר השפה הרשמית היא פרסית.

היסטוריה

עד 23 ביוני 1963, חלק מהפרובינציה כהגילויה ובויראחמד היה שייך לפרובינציית פארס והחלק השני היה שייך לפרובינציית חוזיסטאן. הפיצול נבע מהתפרעויות שהתרחשו ב-13 ביולי 1963. בסופו של דבר במרץ 1974 מחוזות כהגילויה ובויראחמד הפכו לפרובינציה.

בפרובינציה יש 132 אתרים היסטוריים רשומים בעלי חשיבות תרבותית.

גאוגרפיה

הפרובינציה נמצאת בדרום מערב איראן,[1] ובירתה היא יאסוג'. הפרובינציה משתרעת על שטח של 15,563 קלומטרים רבועים[2]. שטח הפרובינציה הוא הררי ברובו, היא נמצאת על חלק מרכס הרי זגרוס.

  • הבירה יאסוג'.
    הבירה יאסוג'.
  • הר דנה, תצפית מדרום.
    הר דנה, תצפית מדרום.
  • הר חמין ויערות האלון בסוף החורף.
    הר חמין ויערות האלון בסוף החורף.
  • הבירה יאסוג'.
    הבירה יאסוג'.

מיקום

איראן מחולקת ל-31 פרובינציות. פרובינציית כהגילויה ובויראחמד היא בין הפרובינציות הדרומיות של איראן, היא גובלת עם חמש פרובינציות:

ממזרח עם הפרובינציות, איספהאן ופארס, מדרום, עם פרובינציית בושהר, ממערב, עם חוזיסטן ומצפון, עם ח'הרמהאל ובחטיארי.

להלן מיקומה של פרובינציית כהגילויה ובויראחמד ביחס ליתר הפרובינציות[2]

1. טהראן
2. קום
3. מַרְכַזי
4. קזווין
5. גילאן
6. ארדביל
7. זנג'אן
8. מזרח אזרבאייג'אן
9. מערב אזרבאייג'אן
10. כורדיסטן

11. המדאן
12. כרמאנשאה
13. עילאם
14. לורסטאן
15. חוזיסטאן
16. צ'הארמחאל ובח'תיארי
17. כהגילויה ובויראחמד
18. בושהר
19. פארס
20. הורמוזגאן

21. סיסתאן ובלוצ'סתאן
22. כרמאן
23. יזד
24. אספהאן
25. סמנאן
26. מאזנדראן
27. גולסטאן
28. צפון ח'ורְאסאן
29. ח'ורסאן רזאוי
30. דרום ח'וראסאן
31. אלבורז

מפת הפרובינציות של אירן

משאבי טבע

משאבי הטבע בפרובינציית כהגילויה ובויראחמד כוללים נפט וגז, בוקסיט, נחושת, פוספטים, גופרית אגוזי מלך, דבש טבעי, דגי סלמון והדרים. במחוז צ'אראם ליד העיר דוגונבדן נמצאים מקורות הנפט העשירים ביותר מבין מחוזות הנפט באיראן. אף על פי שפרובינציה זו מהווה אחוז אחד משטחה של איראן, אבל בה לבד מפיקים שלושים וחמישה אחוזים מהנפט והגז של איראן כולה.

אקלים

נתוני האקלים מתייחסים לאקלים ביאסוג' בירת הפרובינציה. ביאסוג' האקלים דומה לאקלים הים תיכוני האופייני, בגלל מיקומה בקו ישיר של רוחות נושאות גשם מהמפרץ הפרסי. היא העיר האיראנית הרטובה ביותר מדרום להרי אלבורץ עם גשמים שנתיים רבים. המשקעים הכבדים מאפשרים קיום של אזורים מושלגים בפסגות הרי זגרוס הגבוהות ביותר. לעומת זאת בהרי קוהרוד במזרח אין שלג למרות היותם בגובה זהה בגלל צחיחותם. בעונה היבשה הארוכה יורדים בממוצע רק 4 מילימטרים גשמים בין החודשים יוני לספטמבר.


אקלים ב- יאסוג', אירן
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 8.3 10.5 14.4 20.7 26.9 32.6 35.1 34.831.1 31.1 24.7 17.3 11.8 22.3
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) -2.0 -0.5 2.9 7.3 11.1 14.9 18.6 17.7 13.5 8.5 3.7 0.5 8.0
משקעים ממוצעים (מ"מ) 178.3 155.9 165.8 65.0 14.7 0.6 1.2 1.8 0.4 11.1 65.0 205.1 864.9
מקור: world weather on line, Yasuj לתקופה 2009–2020

אוכלוסייה

על פי מפקד האוכלוסין של המרכז לסטטיסטיקה ושיכון באיראן, בשנת 2006 חיו בפרובינציה 634,000 נפש, בשנת 2011 חיו 658,629 נפש,[3] (על בסיס הסקר משנת 2011, התפלגות האוכלוסייה היא כלהלן מתוך סך כל התושבים 329,079 גברים ו-329,550 נשים. 69.1 אחוז הם אוכלוסייה בגילאי 15–64, 26.4 אחוז, מתחת לגיל 14 ו-4.5 אחוז בני 65 ומעלה). בשנת 2016, אוכלוסיית קוהגילויה ובויאר-אחמד הייתה 713,052 נפש[4], 50% מהם חיים בערים שבמחוז בויאראחמד.[5] התושבים מדברים בעיקר בשפת לורי, כאשר השפה הרשמית היא פרסית.

סטאטיסטית פרובינציית כהגילויה ובויראחמד היא אחת הפרובינציות הקטנות של איראן מבחינת גודל האוכלוסייה והשטח. בשני המקרים היא מדורגת במקום ה-28 מבין 30 הפרובינציות. העיר הגדולה והמאוכלסת ביותר בפרובינציה, היא העיר יאסוג' היא גם העיר המרכזית במחוז כהגילויה ובויראחמד ובירת הפרובינציה. במפקד שבוצע בשנת 2016 בעיר יאסוג' חיו 134,534 נפש ובסה"כ בעיר וסביבותיה כ־250,000 נפש.

תושבי המחוז מדברים לעיתים קרובות בניבים הדרומיים של השפה הלורית. ניב זה מובן על ידי דוברי ניבים אחרים, במיוחד דוברי בקטיארי.[6] אנשי לורסטאן הם ממסאני מאותו גזע ודוברים אותה שפה; תושבי בויראחמד הם במקור מלור. המאפיין התרבותי והחברתי העיקרי של האזור היה המבנה החברתי הנודד, בעבר. מבנה חברתי זה עבר שינויים רבים, אך עדיין מעמדם החברתי והזיהוי של יחידים, אפילו בקהילה העירונית של הפרובינציה, נקבעים על פי שייכותם למבנה השבטי. בעבר הקרוב, אזור זה היה בשטחם של השבטים של בויאראחמד, טיבי, בהמאי, האויב של זיארי, באבאווי. רוב התושבים במחוז כהגילויה ובויראחמד מדברים בשפה הלורית.[5] ניב זה הוא שריד מהשפה האיראנית הקדומה, המושפעת פחות משפות זרות ואין בה הבדלים מהותיים עם ניבים אחרים של השפה הלורית.

על פי סקר שהזמינה המועצה לתרבות ציבורית בשנת 2010, והתבסס על סקר שטח ואוכלוסייה סטטיסטית בקרב תושבי 288 ערים וכ־1400 כפרים ברחבי הפרובינציה, אחוז השבטים שנדגמו בסקר זה היה כדלקמן:

  • התפלגות המוצא/השבטים של התושבים בפרובינציה באחוזים

יחידות הפרובינציה

הפרובינציה מחולקת לתשע מחוזות ו-16 מועצות אזוריות, הכוללים 16 ערים ויותר מ־1700 כפרים. בשנת 2016 המושל של הפרובינציה הוא חוסיין קאלאנטרי.

מחוזות והערים בפרובינציה

מחוזות

מחוזות מחוז קוגילויה ומחוז בויאר אחמד

הערה: בסוגריים ערים מרכזיות במחוזות.

  • מחוז בויראחמד (יאסוג')
  • מחוז בהמאיי (לייק)
  • מחוז דנה (שירתי הרד)
  • מחוז כהגילויה (דהדשט)
  • מחוז גצ'אראן (דוגונבאדן)
  • מחוז צ'אראם (צ'אראם)
  • מחוז באשט (באשט)
  • מחוז לאנדה (לאנדה)
  • מחוז מרגון (מרגון)
 ערים מרכזיות במחוזות

ערי קוהגילויה ומחוז בויאר אחמד

כלכלה

הפרובינציה נחשבת כלכלית כאזור חקלאי בו מגדלים גידולי שדה, אגוזים, בעלי חיים, דבורים לדבש ודיג של דגי סלמון. יש חשיבות מיוחדת לתעשיות הפקת הנפט בגצ'אראן ולמפעל הסוכר ביאסוג'. בנוסף, באזורי התעשייה ליד הערים יאסוג' ודנה ישנם מפעלי תעשייה גדולים ביניהם מפעלים גדולים לייצור צינורות מים מפלסטיק ופולימרים Dena Sanat Yasuj. תעשייה הכרייה לא התפתחה בפרובינציה בהשוואה לחלקים אחרים של איראן. באופן כללי, הענפים הקיימים במחוז זה מחולקים לשתי קבוצות, שהן עבודות מלאכת יד ועבודה בתעשייה הכבדה. התעשייה הגדולה ביותר במחוז היא תעשיית הנפט. בתחום המכרות יש בפרובינציה מכרות של בוקסיט, נחושת, פוספטים, גופרית ועוד.

הנפט והגז המופקים בפרובינציה מהווים המקורות העיקריים של נפט וגז באיראן. בפרובינציה מייצרים 35 אחוזים מסך כל תפוקת הנפט והגז של איראן.

בפרובינציית כהגילויה ובויראחמד יש יותר ממיליון דונם של יערות עצי אלון ואגוזים שהם אחוז אחד מכלל שטחי היער וכ־30% מכלל מיני הצמחייה באיראן. בנוסף להיותם משמשים כמזון לבעלי חיים, לעצי אלון והאגוזים יש גם יתרונות רבים לבני אדם. בצורת עצי אלון היא אחד האתגרים החשובים ביותר ביערות זגרוס ובאזור זה. מחלת מזיקים ותולעי עץ תקפה את עצי אלון והאגוזים באזור זגרוס לאחר שנת 2011 בגלל הבצורת והמזיקים נגרם נזק רב לעצים באזור בין השנים 2013 עד 2014.[7]

מיכרות

למכרה האשלגן באזור לירב, יש קיבולת של יותר ממיליון טונות; בארות נפט פרסיות[8] בההרי זגרוס ובארות שלג אטומות.

תיירות

אתרי תיירות בפרובינציה:

  • בפרובינציית כהגילויה ובויראחמד יש 217 מסלולי הליכה וטיילות לבילוי במיוחד בחודשי האביב והקיץ. מפלים,[9] שלושה אגמים, 60 עמקים ומיצרי הרים, פארקים ומישורים ירוקים, מקדשים, טירות, פונדקים, מסגדים, מאגרים, מגדלים היסטוריים, מקדשים, מקדשי אש ועוד.[10][11]
  • גן המעיינות והמזרקות של בלקיס כאראם.
  • המפל בחרמבי.
  • קבר איממזדה "ביבי חכימה" אחותו של האימאם רזה, בעיר גצסרן.
  • מעיין הצ'נרסטאן התחתון.
  • עיר התיירות סיסאקט על מורדות הר דנה.
  • אתרי מים: מעיינות טרמיים של מים חמים, בכרם, בנזמאקאן, בבשאר, בזוהרה ובמהריאן ועוד אלפי מעיינות אחרים. סכר כוסאר, סכר שאה קאסם וסכר שאה מוכתר ביאסוג'.
  • 40 פסגות מעל ארבעת אלפים מטרים בהרי דנה.
  • מפלי קמרדוך ליד העיר כהגילויה.
  • מבצר סולימאן ומבצרים נוספים.
  • מאגרים, אכסניות, טירות, בית קברות בן שלוש קומות בהרי בהמאיי.
  • טאנג טאקאב, המקום בו פגש אריו ברזן את אלכסנדר הגדול ומספר טירות ישנות.

מכללות ואוניברסיטאות

  • אוניברסיטת יאסוג'
  • אוניברסיטת אזאד האסלאמית במחוז גצ'אראן
  • אוניברסיטת יאסוג' למדעי הרפואה

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Alvani, S.M., 2000. Important affairs in a sustainable development in tourism. The Summary of the Selected Essays in Second Session of Tourism (Culture and Development). Ministry of Culture and Islamic Guidance.
  • Gee, C.V., 2009. Tourism in an Overall Point of View, (Translated by Ali Parsaiyan and Seyed Mohammad-e Erabi). Institute of Cultural Investigations Publications, Tehran.
  • Hafeznia, M.R., 2010. An Introduction to the Method of Research in Humanities. Semat Publications, Tehran.
  • Hosseinzadeh, M.M., 2009. The study of tourism capabilities of Qeshmisland by the use of strategic management of SWOT. Geography and Development Magazine, No. 15, Zahedan.
  • Majid, J.F., 2011. Managing the Leisure Time and Fun Sports. University of Tehran Publications, Tehran.
  • Papoliyazdi, M.H. and M. Saghayi, 2000. Tourism, the Nature and Implications. Semat Publications, Tehran.
  • Reza, R.M. and J. Safayi, 2005. The effects of the second houses tourism on rural ateas, a chance or threat. The Magazine of Geographical Investigations, No. 54.
  • Rezvani, A.A., 2000. Ecotourism and its role in keeping the environment. Simay-e Eqtesadi Magazine No. 334.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כהגילויה ובויראחמד, פרובינציה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "همشهری آنلاین-استان‌های کشور به ۵ منطقه تقسیم شدند (Provinces were divided into 5 regions)". Hamshahri Online (בפרסית). 22 ביוני 2014. אורכב מ-המקור ב-23 ביוני 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ 2.0 2.1 Iran: Provinzen, Kreise, Städte, Stadtbezirke - Einwohnerzahlen in Karten und Tabellen, www.citypopulation.de
  3. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2014-12-02
  4. ^ جمعیت 713 هزار و 52 نفری کهگیلویه و بویراحمد براساس سرشماری سال 95/بویراحمد پرجمعیت‌ترین شهرستان استان, web.archive.org, ‏2018-10-21
  5. ^ 5.0 5.1 آفتاب - دردسر های تغییر نام استان کهگیلویه و بویر احمد, web.archive.org, ‏2012-07-31
  6. ^ "Mamasani in the Passage of History" written by Hassan Habibi Fahliani
  7. ^ کهگیلویه و بویراحمد| درختان بلوط سرفاریاب مظلومانه جان می‌دهند+تصاویر- اخبار کهگیلویه و - اخبار استانها تسنیم - Tasnim, خبرگزاری تسنیم - Tasnim (בפרסית)
  8. ^ Persia Land of Black Gold, GEO ExPro, ‏2012-04-01
  9. ^ Iran's Margoon Waterfall: From the Heart of A Rocky Mountain - Tourism news, Tasnim News Agency (באנגלית)
  10. ^ Analyzing the Bases of Tourism in ‘Kohgiluye and Boyer Ahmad’ Province in Iran, medwelljournals.com
  11. ^ http://docsdrive.com/pdfs/medwelljournals/sscience/2016/209-215.pdf


פרובינציות איראן
אילאם • אלבורז • אִסְפַהאן • ארדביל • בושֶהר • גוֹלֶסְתאן • גילאן • דרום ח'וראסאן • הורמוזגאן • הַמדאן • זנג'אן • ח'וזסתאן • ח'וראסאן רזאווי • טהראן • יַזְד • כהגילויה ובויראחמד • כורדסתאן • כֶּרְמאן • כֶּרמאנשאה • לורסתאן • מאזַנְדַראן • מזרח אזרבייג'ן • מערב אזרבייג'ן • מַרְכַזי • סיסתאן ובַלוּצִ'סְתאן • סֶמְנאן • פארס • צ'הארמחאל ובח'תיארי • צפון ח'ורְאסאן • קום • קַזְווין
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38605363כהגילויה ובויראחמד

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=כהגילויה_ובויראחמד&oldid=2729414"