מושיע לבן
מושיע לבן (באנגלית: White savior), או תסביך המושיע הלבן (מעין "תסביך משיח"), הוא אדם לבן המספק עזרה לאנשים שאינם לבנים בצורה אנוכית. המושיע הלבן נחשב לגרסה המודרנית של המתואר בשיר "משא האדם הלבן" (1899) מאת רודיארד קיפלינג.[1] המונח נקשר לאפריקה, ומספר דמויות בקולנוע ובטלוויזיה תוארו בביקורתיות כ"מושיעים לבנים".
"מושיע לבן" ואפריקה
לאפריקה היסטוריה של עבדות ושל קולוניאליזם. לדברי דמיאן זיין מחדשות ה-BBC, האפריקאים מרגישים שהסיוע להם מתוך גישת "מושיעים לבנים" היא "פטרונית מאוד ופוגענית", ו"יש הטוענים כי הסיוע יכול להביא לתוצאה הפוכה מהתוצאה המבוקשת, מכיוון שמשמעותו היא שמדינות אפריקה ימשיכו להסתמך על עזרה מבחוץ".[1] בהקטי שרינגרפור כתבה ב"גרדיאן" כי מערביים שמנסים לסייע למדינות עניות ופגיעות פועלים כ"מושיעים לבנים", מונח שנקשר לפעילות האירופית 'לתרבת' את יבשת אפריקה בתקופה הקולוניאליסטית.[2] לדברי העיתונאי האוסטרלי אמל עוואד, במאה ה-21 ישנה מגמה של תיירות התנדבותית, שבה "'מושיעים לבנים' משתמשים באנשים שמזלם לא שפר עליהם כאביזרים בפרופילי המדיה החברתית שלהם". עוואד אמר כי ההתעניינות בהתנדבות עודדה מודל עסקי הממנף את הבעיות החברתיות במדינה מסוימת כדי לקחת את כספם של תיירים, המתנדבים להיות "מושיעים לבנים".[3]
כתבת "וושינגטון פוסט" קרן אטיה (אנ') ציינה כמה דוגמאות תרבותיות ל"תסביך המושיע הלבן", שבמסגרתו "מוצגת אפריקה כפי שהיא נראית דרך עדשותיהן של דמויות לבנות או זרות". לדבריה, הנובלה "לב המאפליה" (1899) מאת ג'וזף קונרד החלה את המסורת הזו; בין הדוגמאות העדכניות יותר שהביאה היו הסרט "נשק של תקווה" ((אנ') 2011), קמפיין יחסי הציבור של הסרט התיעודי "קוני 2012" (2012) וכתביו של העיתונאי ניקולאס כריסטוף.[4] ב-"Foreign Affairs" תואר סרט תיעודי משנת 2014 על הפארק הלאומי וירונגה שבקונגו ועל עבודת השימור של עובדי הפארק כסובל מ"תסביך המושיע הלבן". מחברי המאמר כתבו ש"בסרט תמונות אינסופיות של שומר בפארק מתחבק ומשחק עם הגורילות, ובכך מעורר את הרעיון של 'הפרא האציל' הקרוב לטבע, ישר ותמים, שהצלתו תלויה באדם הלבן. הסרט כמעט ואינו מציג פעילות פוליטית של הקונגולזים, אף על פי שיש באזור פעילי חברה אזרחית רבים, העובדים לעיתים קרובות תוך סיכון אישי גדול".[5]
בקולנוע
"המושיע הלבן" היא גם תבנית קולנועית חוזרת, שבה דמות לבנה מצילה אנשים של צבע ממצוקה. "המושיע הלבן" מוצג כבעל תכונות משיחיות, ולעיתים קרובות לומד משהו על עצמו בתהליך ההצלה. זוהי דוגמה לייצוג את היחסים בין גזעים באמצעות שיוכם של מושגים כמו מוסר לגזעים מסוימים, במקרה זה ל"אדם הלבן". "מושיעים לבנים" הם לרוב גברים, ולעיתים הם אינם מוצאים את מקומם בחברה שלהם, עד שהם מסייעים למיעוטים או לזרים. הספר "Screen Saviors: Hollywood Fictions of Whiteness" מתייגים את הסיפורים כפנטזיות "גרנדיוזיות, אקסהיביציוניסטיות ונרקיסיסטיות במהותן". עלילות ה"מושיעים הלבנים" כוללות מסעות של לבנים למקומות אסייתיים "אקזוטיים"; לבנים המגינים על שחורים מפני גזענות בדרום האמריקאי; או גיבורים לבנים שיש להם עוזרים "בעלי גזע מגוון".[6]
סרטים שמזוהים עם הז'אנר הם "רוקד עם זאבים", "הזדמנות שנייה", "העזרה", ג'מייקה מתחת לאפס", "לינקולן" ו"12 שנים של עבדות".[7][8] מבקרים הבחינו בתדירות הגבוהה שבה זוכים סרטים שמכילים את הז'אנר הזה בפרס אוסקר.[9]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Zane, Damian (1 במאי 2016). "Barbie challenges the 'white saviour complex'". BBC News.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Shringarpure, Bhakti (18 ביוני 2015). "The rise of the digital saviour: can Facebook likes change the world?". The Guardian.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Awad, Amal (28 באפריל 2016). "When the saviour becomes the story". Special Broadcasting Service.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Attiah, Karen (6 ביולי 2016). "Louise Linton just wrote the perfect White-Savior-in-Africa story". The Washington Post.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Baaz, Maria Eriksson; Gondola, Didier; Marijnen, Esther; Verweijen, Judith (5 במרץ 2015). "Virunga's White Savior Complex".
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Vera, Hernán; Gordon, Andrew M. (2003). "The Beautiful White American: Sincere Fictions of the Savior". Screen Saviors: Hollywood Fictions of Whiteness. Rowman & Littlefield Publishers. pp. 32–33. ISBN 978-1-4616-4286-2.
- ^ קלי גוף, Can ‘Belle’ End Hollywood’s Obsession with the White Savior?, דיילי ביסט (אנ'), 4 במאי 2014
- ^ לחם לבן ללא גלוטן, באתר מאקו
- ^ דייוויד סירוטה, Oscar loves a white savior, סלון, 22 בפברואר 2013
33626275מושיע לבן