מוריץ ורמן

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. מוריץ וַרמַן (בהונגרית: Moritz Wahrmann, Wahrmann Mór;‏ 28 בפברואר 1832, בודפשט – 26 בנובמבר 1892, שם) היה פוליטיקאי הונגרי-יהודי, הנציג היהודי הראשון בפרלמנט ההונגרי, נכדו של הרב ישראל ורמן, רבה הראשון של קהילת פשט.

קורות חיים

נכדו של ישראל ורמן שהיה הרב המוכר הראשון של פשט. את השכלתו קיבל בגימנסיה פרוטסטנטית ובאוניברסיטת בודפשט. אחרי תום לימודיו החל לעבוד ב־1847 בחברה המסחרית של אביו. אחרי מות אביו נעשה למנהל החברה.

ורמן היה קשור להתפתחות המסחר והתעשייה בהונגריה, הוא היה מעורב בגיבוש מערכת הכספים ההונגרית ובגידול מערכת ההשכלה והמוסדות הפילנתרופיים של בודפשט ובמיוחד עם קידומה של הקהילה היהודית. מטרתו הייתה להעביר את המסחר לשליטה לאומית הונגרית ולהשיג עצמאות פיננסית וכלכלית מאוסטריה. לשם כך הקים פירמות תעשייתיות ומסחריות גדולות.

ב־1869 נבחר ורמן לפרלמנט ההונגרי כנציג אזור לאופולדשטט (היום המחוז החמישי של בודפשט). הוא היה היהודי הראשון שנבחר כחבר הנציגות ההונגרית ובמסגרתה קידם במרץ את האינטרסים של הונגריה. הוא נבחר מחדש שש פעמים כשהוא מחזיק במשרתו עד מותו. ורמן פעל רבות לחזרתו לפשט של מיקשה פלק, חברו מבית הספר, וקבלתו לידיו את עריכת העיתון החשוב "פסטר לויד" שהופיע בשפה הגרמנית.

הוא נאם לעיתים רחוקות אבל היה חבר פעיל בוועדות בהן הכשרתו הפיננסית עשתה אותו לאחת הדמויות החשובות ביותר. הוא היה גם נשיא לשכת המסחר והתעשייה של בודפשט ושל חברת לויד.

פעילותו בקהילה היהודית

ורמן היה פעיל באותה מידה גם בעניינים קהילתיים והוא היה אחד התומכים החשובים ביותר בקהילה היהודית. הוא היה חבר בעיתון Magyar Izraelita Egylet ופעל בנאומים ובכתיבה למען אמנציפציה של היהודים. ב־1868 הוא היה סגן נשיא של הקונגרס היהודי הכללי וממנהיגי האגף הנאולוגי בו ובתפקיד זה עמד בראש משלחת אל המלך. כראש קהילת בודפשט הייתה לו השפעה עמוקה על האדמיניסטרציה של ועל מוסדותיה. הוא פעל גם ליצור אחדות אינטרסים בקרב הגופים הפוליטיים השונים. כמו כן הוא תרם בנדיבות למוסדות מדעיים, חינוכיים ופילנתרופיים.

אחיו, אלכסנדר ורמן (נולד ב-1839 ונפטר בבודפשט ב-1899) תרם רבות, יחד עם מקס וירת לשם העלאת מעמדה הכלכלי של הונגריה. הוא היה ידוע מאוד כפילנתרופ. הוא תרם 200,000 כתרים לאגודות צדקה בעיר הבירה ו- 600,000 כתרים להקמת גימנסיה יהודית.