מוקד אבטחה
מוקד אבטחה הוא מוקד של חברת אבטחה העוסק בפיקוח, ניטור, והפעלה של אמצעי אבטחה פיזית ואלקטרונית.
מוקד אבטחה כולל מגוון של מערכות תקשורת כמו תקשורת קווית, תקשורת סלולרית, רשת אינטרנט סלולרית מאובטחת (GPRS) תקשורת לווינית, והרכבים של המוקד מחוברים אליו באמצעות GPS. במוקד אבטחה טיפוסי ישנו מערך של מחשבים עם תוכנות מיוחדות והוא מאויש 24 שעות ביממה במטרה לתת שירות ללקוחות החברה בעת הצורך. לרוב, המכשור והמחשוב מגובה על ידי שרתי גיבוי במוקד. במאה ה-21 רוב חברות האבטחה הגדולות מחזיקות במוקד אבטחה גדול ומתקדם שיכול לתת מענה למספר רב של אירועים חריגים כגון אזעקה, מצוקה, מוקד צופה/רואה וגילוי אש.
אתרים המחוברים למוקד אבטחה מקושרים אליו באמצעות חיוג מספר מקוצר ולעיתים גם באמצעות מצלמות אבטחה. כמו כן ניתן לחבר לרשת התקשורת של המוקד לחצני מצוקה.
מוקד האבטחה מפעיל סיירים ואנשי ביטחון חמושים ולא חמושים אותם הוא יכול להקצות לאתר מסוים בשעת הצורך. מאבטחים ושומרים של חברת אבטחה יכולים להתקשר למוקד על מנת לדווח על אירועים שונים כגון פריצות, שריפות, אלימות וכו'.
המוקד חייב להיות בעל יכולת קליטה של שני ערוצי אותות דיגיטליים מהמנויים של המוקד, קווי ואלחוטי, או קווי וסלולרי, וכדומה. כיום ערוץ הקליטה המרכזי הוא קווי, כלומר באמצעות קווי טלפון סטנדרטיים של חברת בזק. הסדרת נושא של קליטת מידע על תשתיות כגון כבלים או אינטרנט מהיר לא נכנס עדיין לתקן. כל ערוץ קליטה חייב להיות עם ציוד גיבוי כלומר, שני מכשירים דיגיטליים המפענחים קודים הנשלחים אליהם מיחידות הקצה קרי מערכות האזעקה, וכל אחד מהם מחובר ל-2 קוי טלפון לפחות.[1]
בישראל מוקדי אבטחה מפוקחים על ידי משטרת ישראל, משרד התקשורת ומכון התקנים הישראלי. בין מוקדי השמירה הנמצאים בישראל, ניתן למנות את מיקוד, חברת השמירה ומודיעין אזרחי.
הערות שוליים
22373010מוקד אבטחה