מוטציה

מוטציה (באנגלית: mutation, בעברית תקנית: תַּשְׁנִית) הוא מונח בביולוגיה המתאר שינוי ברצף הנוקלאוטידים ב-DNA, דהיינו, שינוי בהרכב הגנטי של יצור מסוים. שינוי כזה עשוי להביא לשינוי באחת או יותר מתכונות היצור החי, כלומר, שינוי בפנוטיפ.

גורמים

מוטציות המתרחשות באופן טבעי כחלק מפעילותו הרגילה של התא החי נקראות מוטציות ספונטניות, והן נפוצות יחסית ונגרמות מטעויות בשכפול התאים. לעומתן, מוטציות לא ספונטניות הן מוטציות הנגרמות מזיהום סביבתי (כימי, רדיואקטיבי או נגיפי) או שמושרות במתכוון על ידי האדם באמצעות שימוש בקרינה ובכימיקלים, וכן באמצעות השתלת אלמנטים בגנום (למטרות מחקר או פיתוח חקלאי).

מוטציות ספונטניות

מוטציות ספונטניות (תשניות עצמוניות) דרושות להגברת השונוּת הביולוגית בתוך המין – דבר המאפשר בתורו אדפטציה (הסתגלות) עם השתנות הסביבה הפיזית והביולוגית (השתנות הטורפים, הנטרפים והטפילים). חלקים שונים של הגנום חשופים לשינויים כאלה יותר מאשר חלקים אחרים, ומנגנוני שכפול בחלק מהנגיפים נוטים למוטציות כאלה יותר ממנגנוני שכפול אחרים. בחלק מהמקרים, מוטציות תכופות מסוג זה, דווקא באזורי גנום מסוימים, מוסברות כיתרון על ידי תורת המשחקים האבולוציונית או על ידי הפרזיטולוגיה.

בניגוד ליצורים החיים, שבהם המוטציות הספונטניות נדירות יחסית, אצל נגיפים רוב הפרטים עברו מוטציה ספונטנית ולכן מרבית הפרטים אינם פעילים כלל. אולם, בין הפרטים הפעילים ישנה שונות ביולוגית רבה, והדבר מאפשר לאבולוציה של הנגיפים להיות מהירה באופן מיוחד. לווירוס השפעת, למשל, יש מין חדש כמעט בכל שנה.

• גורמים ביוכימיים
  • מוטציות המתרחשות באופן טבעי עקב הכפלת ה-DNA שלא במדויק.
  • מוטציות המתרחשות באופן טבעי בשל רקומבינציה שלא התנהלה באופן המקובל.
  • כתוצאה מפעילות לא מדויקת של אלמנטים ניידים בחומר התורשתי הקרויים טרנספוזונים ורטרוטרנספוזונים.
  • תקלה במיוזה – מקרים אלה, כגון טריזומיה, מכונים לרוב מאקרומוטציה.
  • מוטציות בשל שגיאה בתיקון מוטציה אחרת שנגרמה מגורמים אחרים.

מוטציות לא ספונטניות

• גורמים ביוכימיים
  • מוטציות בשל השתלבות נגיפים בגנום (נגיפים מוטגנים).
  • מוטציות בשל מניפולציה גנטית מכוונת, מעשה ידי אדם (למשל בניסוי מעבדה או השבחת זנים מעבדתית לחקלאות).
• גורמים כימיים – מוטציות עקב חשיפה לראגנטים כימיים שונים, המחוללים תגובה כימית עם ה-DNA (ראגנטים מוטגניים).
• קרינה מייננת – חשיפה למקור קרינה או לחומרים רדיואקטיביים. במקרים אלה נוצרת תגובה פוטוכימית עם ה-DNA.

השפעתה על החומר התורשתי ועל ביטויו בתכונות הפרט

ניתן להבחין בין מוטציה נקודתית (שינוי בזוג בסיסים יחיד או במספר קטן של זוגות בסיסים) לבין שינויים כגון היפוך של קטע מכרומוזום (inversion), טרנסלוקציה (שינוי מקומו של קטע מכרומוזום) וכן מוטציות שגורמות לשינוי במספר הכרומוזומים.

שלושה סוגים עיקריים למוטציות הנקודתיות:

• מוטציות התמרה (point mutation), החלפת נוקלאוטיד אחד באחר. אלה נחלקות לשני סוגים:
  • התמרה פשוטה (transition) – החלפה של פירימידין בפירימידין או של פורין בפורין.
  • התמרה מורכבת (transversion) – החלפה של פירימידין בפורין, ולהפך. ראו מידע נוסף בערך DNA.
• החדרה (insertion) של נוקלאוטיד או מספר נוקליאוטידים נוספים ל-DNA.
• השמטה (deletion) של נוקלאוטיד או מספר נוקלאוטידים מה-DNA.

מוטציית החלפה עלולה לגרום לשינוי בחומצה אמינית יחידה (שינוי כזה נקרא מוטציית סלף, missense mutation). אם השינוי מתרחש באתר הפעיל של החלבון או גורם לשינוי משמעותי במבנהו המרחבי (למשל, בעקבות החלפת חומצה אמינית לא קוטבּית בחומצה אמינית קוטבית. החלפה כזו גורמת לשינוי בכוחות המשיכה והדחייה בחלבון ועל כן לשינוי במבנהו המרחבי) אזי פעילות החלבון עשויה להיפגם. עם זאת, מאחר שלחומצות אמיניות רבות מקודדים מספר קודונים שונים, לעיתים לא תגרום החלפה של נוקלאוטיד יחיד לשינוי בחומצה האמינית לה מקודד הקודון כלל (מוטציה כזו נקראת "מוטציה שקטה" או "מוטציה נייטרלית", synonymous mutation), במיוחד אם חל השינוי בנוקלאוטיד השלישי בקודון. להרחבה ראו הקוד הגנטי. אפשרות נוספת היא החלפה של חומצה אמינית מסוימת בחומצה אחרת בעלת תכונות כימיות דומות, במצב זה ההשפעה על החלבון הנוצר תהיה מינימלית ולכן היא נקראת "מוטציה נרדפת".

אם קודון הסיום משתנה בקודון לחומצה אמינית, נמשך תרגום התעתיק (mRNA) עד לקודון הסיום הבא, תוך הוספת נספח מיותר לחלבון. לחלופין, קודון לחומצה אמינית אשר יוחלף בקודון סיום יגרום לסיום בטרם עת של תרגום התעתיק ולקיצור החלבון. מוטציות מסוג זה נקראות "מוטציות פסק" (nonsense mutation) והשפעתן קיצונית.

מאחר שה-DNA נקרא בקודונים (כל שלשה של נוקלאוטידים מהווה קודון), מוטציות החדרה והשמטה גורמות להסטת מסגרת הקריאה (אלא אם כן מספר הנוקלאוטידים שהוחדרו או נוספו הוא כפולה של שלוש), ועל כן לשינוי בכל חומצות האמיניות בחלבון ממקום המוטציה והלאה, עד לקודון הסיום, ולכן השפעתן קיצונית יותר.

מוטציות מותנות הן מוטציות המתבטאות רק בתנאים מסוימים, למשל, מוטציות המתבטאות רק בטמפרטורה מסוימת או בלחץ אוסמוטי מסוים.

שינויים במבנה הכרומוזומים

אינוורסיה היא היפוך מלא של מקטע שלם בתוך אחד הכרומוזומים. כשאינוורסיה כוללת את הצנטרומר היא מכונה אינוורסיה פריצנטרית, וכשאינה כוללת את הצנטרומר היא מכונה אינוורסיה פרצנטרית. למוטציה זו השפעה ניכרת על הגנום מפני שבמיוזה לא יווצר צימוד בין האזורים ההומולוגיים. כתוצאה מכך, ייווצר עודף או חוסר של חומר גנטי, ועלולות להיווצר גמטות עקרות. יוצאת דופן, מבחינה זו, היא אינוורסיה בכרומוזום Y שאין לו הומולוג. לפיכך המוטציה תעבור לדורות הבאים כל עוד האינוורסיה לא פגעה באופן קטלני בפעילותו של גן שנמצא על הכרומוזום.

טרנסלוקציה הדדית מתרחשת כשנוצרים שני שברים בשני כרומוזומים לא הומולוגים, ומנגנוני תיקון התאים מאחים זרוע של כרומוזום אחד עם מקטע מכרומוזום אחר. לדוגמה, בסוג מסוים של סרטן הדם מוכנס מקטע שמקורו בכרומוזום 22 לקצה כרומוזום 9, ולהפך.

שינויים במספר הכרומוזומים

שינוי במספר הכרומוזומים עלול להיגרם בשל אי הפרדה של זוג אחד או יותר של כרומוזומים הומולוגיים בעת המיוזה, הגורמת להיווצרות גמטות בעלות מספר לא תקין של כרומוזומים, והוא נקרא אנאיפלואידיה. לדוגמה, אם במהלך מיוזה I של תא הנבט חלה אי-הפרדה של הכרומוזומים מספר 21, תיווצרנה בסוף המיוזה שתי גמטות בעלות כרומוזום 21 עודף ושתיים חסרות כרומוזום 21. אם תשתתף אחת מן הגמטות בעלת שני כרומוזומים 21 בהפריה, תיווצר זיגוטה בעלת שלושה כרומוזומים 21 (או במילים אחרות, בעלת טריזומיה 21), והעובר שיתפתח ממנה צפוי לפתח תסמונת דאון.

כמו כן, עשויים להיווצר פרטים שבתאיהם ישנם שלושה או יותר "סטים" של כרומוזומים, דהיינו, בתאיהם ישנם יותר משני כרומוזומים מכל סוג. מצב כזה נקרא פוליפלואידיה, והוא עשוי להיווצר כתוצאה מהפרדה לקויה של הכרומוזומים במיוזה או במיטוזה, או כאשר לאחר הכפלת החומר התורשתי בתא הנבט אין מתחוללת חלוקת תא. פוליפלואידיה נפוצה בצמחים, וכמחצית ממיני צמחי הפרחים הם פוליפלואידיים, אך היא נדירה בבעלי חיים.

לרוב, שינויים במספר הכרומוזומים הם קטלניים, ומסיבה זו אנאיפלואידיה היא אחד הגורמים העיקריים להפלה טבעית. עם השינויים שאינם קטלניים נמנים טריזומיה 21 הגורמת לתסמונת דאון, וכן שינויים במספר כרומוזומי המין, הגורמים לתסמונת קליינפלטר (קריוטיפ XXY, דהיינו, זכר בעל שני כרומוזומי X) ולתסמונת טרנר (קריוטיפ X0, דהיינו, נקבה בעלת כרומוזום ْX יחיד, אם כי רבים מעוברי X0 מתים בתחילת ההיריון).

הורשת מוטציות

מוטציות סומטיות הן מוטציות המתרחשות בתאי גוף (תאים סומטיים), ועל כן הן אינן מורשות לצאצאים, אולם הן עלולות לגרום למחלות שונות, להאצת הזקנה ולסרטן.

לעומת זאת, מוטציות המתרחשות בגמטות, דהיינו, בתאי המין, עלולות לעבור בירושה לצאצאים, אם הגמטה בה התרחשה המוטציה תשתתף בהפריה.

השפעתן על ביטוי תכונות

למוטציות עשוית להיות השלכות של ממש על סיכויי הפרט לשרוד ולהתרבות. מרבית המוטציות הן מזיקות^{[דרוש מקור]} ומשפיעות על הפרט באופן הפוגע בסיכוייו לשרוד ולהתרבות. מוטציה המשפיעה על תכונות היצור בצורה מרחיקת לכת היא בדרך כלל קטלנית. עם זאת, יש מוטציות נייטרליות, שאינן מזיקות או מועילות לפרט, ולעיתים נדירות חלה בפרט מוטציה המקנה לו יתרון. תדירות אָלֵל הנושא מוטציה כזו עשויה לגדול בעקבות תהליך הברירה הטבעית.

מאחר שהשפעתן של מוטציות נייטרליות על יכולתו של הפרט לשרוד ולהתרבות היא זניחה, אין מושפעים ההבדלים שמקורם במוטציות כאלה מתהליך הברירה הטבעית, והם מצטברים ב-DNA. מכיון שקצב הצטברותם קבוע למדי, ניתן ללמוד מההבדלים הנובעים ממוטציות כאלה בין שני גנים שמורים היטב, האחראים לחלבונים חיוניים הקיימים במגוון של יצורים חיים, על מידת קרבתם של צמד יצורים.

ראו גם

• עקה גנטוקסית
• פגם גנטי
• החלפה נרדפת
• מוטציית דיכוי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מוטציה בוויקישיתוף

• פרקים בגנטיקה: היווצרות מוטציות
• ארז גרטי, מהי מוטציה גנטית?, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 8 בספטמבר 2009
• מהי מוטציה גנטית? (באתר Genes.co.il)
• מוטציה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30258757מוטציה