מוחמד חלמי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מוחמד חלמי
תמונה זו מוצגת בהמכלול בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בהמכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

ד"ר מוחמד חלמיערבית: محمد حلمي; בגרמנית: Mohamed Helmy; נודע בכינוי "מוד הלמי"; 25 ביולי 1901, ח'רטום10 בינואר 1982, ברלין) היה רופא מצרי שחי בברלין בימי השואה, הסתיר בביתו אישה יהודייה, ובכך הציל אותה מהנאצים.[1][2].

ביוגרפיה

בשנת 1922 החל חלמי לימודי רפואה בברלין. לאחר תום לימודיו וקבלת תואר הדוקטור לרפואה היה אסיסטנט במכון על שם רוברט קוך בברלין וזכה להכרה רבה מצד מנחיו. בתקופה הנאצית (1945-1933), העובדה שלא היה ממוצא ארי הייתה לו למכשול בקידומו המקצועי. מוצאו ועמדתו הביקורתית הגלויה כלפי ראשי המשטר הנאצי הגיעו גם לאוזנם של אנשי הגסטפו, וב־1937 הוא פוטר מבית החולים, נאסרה עליו עבודה בבית חולים ציבורי כלשהו ואף נאסר עליו להינשא לארוסתו הגרמנייה. ב־1939 נעצר חלמי עם אזרחים מצרים נוספים, אך שוחרר לאחר כשנה בשל בעיות בריאותיות. ד"ר חלמי ופרידה שטורמן, אישה גרמנייה מקומית, פעלו יחד בגרמניה הנאצית במטרה להציל משפחה יהודית במהלך השואה. ד"ר חלמי הוא המצרי הראשון המוכר כחסיד אומות העולם.

פעילותו בתקופת השואה להצלת יהודים

סמוך לפרוץ מלחמת העולם השנייה (1939) נאסר ד"ר חלמי עקב אזרחותו הזרה, אך שוחרר לאחר תקופה קצרה. עם תחילתו של גירוש היהודים מברלין, בסוף שנת 1941, הסתיר חלמי את אנה בורוס ידידתו. הוא המשיך להסתירה עד תום המלחמה, גם בתקופות שנחקר על ידי המשטרה עקב התבטאויות ביקורתיות כלפי המשטר. חלמי סיפק מחבוא וסיוע חומרי גם לחלק מבני משפחתה של בורוס, לבדו ובסיוע של ידידה. מתוך עדותה של אנה בורוס ליד ושם, חלמי הסתיר אותה בבקתתו בברלין ממרץ 1942 עד לסיום הקרבות. משנת 1942 לא היה לה קשר לעולם החיצון. ד"ר חלמי היה הרופא שלה והצליח להתחמק מכל חקירות הגסטפו. בעיתות סכנה שיכן אותה חלמי אצל מכרים, שם שהתה כמה ימים במסווה של אחייניתו מדרזדן. לאחר חלוף הסכנה חזרה לבקתתו.

לאחר המלחמה

קברם של בני הזוג חלמי בברלין

לאחר המלחמה נשאר חלמי בברלין, והתגורר עד מותו. הוא נישא לארוסתו הגרמנייה, אנני ארנסט (אמי חלמי לאחר נישואיהם). אנה בורוס ובני משפחתה היגרו לאחר המלחמה לארצות הברית, אך מעולם לא שכחו את מציליהם. בשנות ה־50 ובתחילת שנות ה־60 הם שלחו מכתבי תודה חמים לסנאט של ברלין על פועלם של מציליהם. מכתבים אלו נמצאו בארכיון בברלין ונמסרו למחלקת חסידי אומות העולם ביד ושם.

הכרה והנצחה

בשנת 2013 הכיר יד ושם בד"ר חלמי כחסיד אומות העולם, והחל לתור אחר קרובי משפחתו כדי לכבדם בטקס ולהעניק להם את תעודת הכבוד ומדליית חסיד אומות העולם. בעזרת היסטוריונית גרמנייה אותרו קרובי משפחתו במצרים, אך הם סירבו לקבל את האות מידי ישראל[3].

סיפור ההצלה של אנה בורוס בידי ד"ר מוחמד חלמי תועד על ידי הבמאית והמפיקה הישראלית טליה פינקל בסרט תיעודי בשם מוחמד ואנה - האומץ להציל, שהוקרן במוצאי יום השואה תשע"ז (2017) בערוץ הראשון. בסרט משולבים תמונות וקטעי ארכיון נדירים שנמצאו בארכיונים בברלין[4]. תוך כדי יצירת הסרט, איתרה פינקל את ד"ר נאסר קוטבי, רופא מצרי קשיש החי במצרים והוא בן אחיינו של חלמי. בתיווכה הוא ניאות לקבל את התעודה[5]. באוקטובר 2017 הוענקו לו התעודה ומדליית חסיד אומות העולם בטקס במשרד החוץ הגרמני בברלין, בנוכחות שגריר ישראל וקונסול מצרים בגרמניה, וכן בנוכחותה של קרלה גרינשפן, בתה של אנה בורוס[6]. פינקל תיעדה את המפגש בין קוטבי לבין בתה של אנה בורוס כבסיס לסרט אנה והרופא המצרי, ששודר בתאגיד השידור כאן 11 לרגל יום השואה הבינלאומי ב־2023[7].

ב25 ביולי 2023 קיבל מוחמד חלמי יום בגוגל לרגל ציון יום הולדתו ה122.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוחמד חלמי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אריאל פייגלין, "אנה והרופא המצרי": חסיד אומות העולם הערבי הראשון - והאחרון, באתר ערוץ 7, 26 בינואר 2023
  2. ^ Jacky Hugi, המצרי שסיכן את חייו כדי להציל יהודים בשואה, באתר Al-Monitor, ‏2013-10-16
  3. ^ אתר למנויים בלבד עופר אדרת, משפחת חסיד אומות העולם הערבי הראשון מסרבת לקבל את התואר, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2013
  4. ^ פינקל טליה (בימוי) (2017). מוחמד ואנה - האומץ להציל.
  5. ^ אתר למנויים בלבד עופר אדרת, משפחתו של חסיד אומות העולם הערבי הראשון הסכימה לקבל תעודה מיד ושם, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2017
  6. ^ Israel honours first recognised Arab Holocaust saviour
  7. ^ YouTube full-color icon (2017).svg כאן דוקו | אנה והרופא המצרי - סרט מיוחד ליום השואה הבין-לאומי, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 54:44)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0