מוזיאון ההתנגדות הלאומי בלוקסמבורג
| האתר הרשמי |
מוזיאון ההתנגדות הלאומי של לוקסמבורג (בצרפתית: Musée national de la Résistance) ממוקם במרכז אש-סור-אלצט (אנ') בדרום-מזרח המדינה. הבניין שתוכנן במיוחד (1956), מתחקה אחר ההיסטוריה של לוקסמבורג בין השנים 1940 ל-1945. במוזיאון מוצגת תערוכת קבע אודות מחנות ריכוז והשמדה של גרמניה הנאצית וגירושם של יהודי לוקסמבורג במהלך השואה שעברו.
היסטוריה
במהלך מלחמת העולם השנייה והשואה והחל מסוף שנות ה-40 החלו המעורבים בהתנגדות ובמגורשים הפוליטיים לתכנן מוזיאון התנגדות לאומי, בכדי לשמר את זכרם של קורבנות לוקסמבורג מהכיבוש הנאצי. ועדה, שהורכבה מאנשי ההעיר אש-סור-אלצהט, איגודים ונציגי תנועות התנגדות בראשות אד ברבל, גייסה כספים שהובילו לפתיחתו של מוזיאון ההתנגדות ב-22 ביולי 1956. הבניין תוכנן על ידי האדריכלים ניקולה שמיט-נוזן ולורן שמיט.
בשנת 1984, חידש שר התרבות, רוברט קריפס, את אוסף המוזיאון והמבנה שופץ. המוזיאון נפתח מחדש בשנת 1987, ובהחלטת הממשלה כונה מוזיאון "לאומי". מאז 2008 פרנק שרדר, לשעבר מורה לאמנות, מנהל את המוזיאון.
האוסף
התערוכה בקומת הקרקע מתארת את גורלם של תושבי לוקסמבורג מאז פלישת גרמניה הנאצית ב-10 במאי 1940, ראשיתו של השלטון הנאצי, ועד לשחרור בספטמבר 1944 עם הגעת הצבא האמריקני או בינואר 1945 לאחר קרב בליטה. הקומה הראשונה מוקדשת לחפצי אמנות ממחנות הריכוז לשואת יהודי לוקסמבורג.
יצירות אמנות כוללות את התבליטים של אמיל הולטן ושל קלאוס סיטו מחוץ למוזיאון לפסלים של לוסיין ורקולייר, שנכלא במחנה הינצרט ורנה וויילנד בפנים. יש לציין גם את הפרסקו הגדול של פוני טיסן ואת בד הציור שלו במחנה הריכוז הינצרט, כמו גם את רישומי הפוליטיקאית איבון אוסלדינגר שנכלאה במחנה רוונסבריק.
מאז ספטמבר 2009 הוצגו תערוכות זמניות במוזיאון. בערך אחת לחצי שנה מוצגת תערוכה חדשה. בין התערוכות המוצגות היו "בין צל לחושך" אודות שואת יהודי לוקסמבורג.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון ההתנגדות הלאומי בלוקסמבורג (באנגלית)
