מוג'יבור רחמן
 | |||||
| רחמן ב-1950 | |||||
| לידה |
17 במרץ 1920 הודו הבריטית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| נרצח |
15 באוגוסט 1975 (בגיל 55) דאקה, בנגלדש | ||||
| מדינה |
 בנגלדש | ||||
| מפלגה | הליגה האוואמית | ||||
| |||||
| |||||
שייח' מוג'יבור רחמן (17 במרץ 1920 - 15 באוגוסט 1975) היה פוליטיקאי ומדינאי בנגלדשי. נחשב לאביה של האומה הבנגלית. הוא כיהן כנשיא הראשון של בנגלדש ובהמשך כראש ממשלת בנגלדש החל מ-17 באפריל 1971 עד למותו בהתנקשות ב-15 באוגוסט 1975.
הוא נחשב לכוח המניע את עצמאות בנגלדש. הוא מכונה בתואר "בנגבונדהו" (Bôngobondhu "חבר בנגל") על ידי תושבי בנגלדש. הוא הפך לדמות מובילה בסופו של דבר למנהיג הליגה האוואמית, שנוסדה בשנת 1949 כמפלגה פוליטית במזרח פקיסטן (באותו עת שטח בנגלדש היווה את חלקה המזרחה של פקיסטן, כאשר הודו חוצצת בינה לבין חלקה המערבי של המדינה). לזכותו של מוג'יבור נזקפו מאמציו להשיג אוטונומיה פוליטית למזרח פקיסטן ובהמשך כדמות המרכזית מאחורי תנועת השחרור הבנגלית ומלחמת העצמאות של בנגלדש בשנת 1971. לפיכך, הוא נחשב "ג'טיר ג'נאק" או "ג'טיר פיתה" (ג'טיר ג'ונוק או ג'טיר פיטה, שניהם משמעותם "אבי האומה") של בנגלדש. בתו שייח' חסינה היא המנהיגה הנוכחית של ליגת עווא וגם ראש ממשלת בנגלדש.
כמי שתמך בשילוב של לאומיות בנגלית, דמוקרטיה וסוציאליזם, מוג'יבור עלה לשורות הליגה האוואמית והפוליטיקה המזרח פקיסטנית כנואם כריזמטי. הוא הפך פופולרי בגלל התנגדותו לאפליה האתנית והמוסדית של הבנגלים בפקיסטן, שהרכיבו את רוב אוכלוסיית המדינה. עם התגברות המתחים, הוא הגה תוכנית אוטונומיה בת 6 נקודות (תוכנית ששת הסעיפים) ונכלא על ידי משטרו של המרשל איוב חאן בגין בגידה. מוג'יבור הוביל את הליגת האוואמית לזכות בבחירות הדמוקרטיות הראשונות של פקיסטן בשנת 1970.
אף על פי שהשיג רוב, הליגה לא הוזמנה על ידי החונטה הצבאית השלטת להקים ממשלה. עם התפרצות מרי אזרחי ברחבי מזרח פקיסטן, מוג'יבור הודיע בעקיפין על עצמאות בנגלדש במהלך נאום ב-7 במרץ 1971. ב־26 במרץ 1971, הגיב צבא פקיסטן להפגנות ההמוניות במבצע "חיפוש אורות", במסגרתו נעצר ראש הממשלה הנבחר מוג'יבור הוטס לבידוד במערב פקיסטן ואילו אזרחים בנגלים, סטודנטים, אינטלקטואלים, פוליטיקאים ועריקים צבאיים נרצחו במסגרת רצח העם הבנגלי בשנת 1971. במהלך היעדרותו של מוג'יבור, בנגלים רבים הצטרפו למוחטי בהייני והביסו את הכוחות המזוינים הפקיסטניים במהלך מלחמת השחרור של בנגלדש. לאחר עצמאות בנגלדש, מוג'יבור שוחרר ממעצר פקיסטני בגלל לחץ בינלאומי וחזר לדאקה בינואר 1972 לאחר ביקור קצר בבריטניה והודו.
ביוגרפיה
תחילת דרכו
מוג'יבור נולד בטונגיפארה, כפר במחוז גופאלגז' במחוז בנגל בהודו הבריטית, לשייח' לוטפור רחמן, סרסטאר (פקיד בבית משפט) של בית המשפט האזרחי גופאלג'ני. הוא נולד למשפחה בנגלית מוסלמית, הילד השלישי במשפחה של ארבע בנות ושני בנים.
בשנת 1929 החל ללמוד בבית הספר הציבורי Gopalganj, ושנתיים לאחר מכן, בתיכון מאדאריפור איסלאמיה (Madaripur Islamia). מגיל צעיר מאוד גילה פוטנציאל למנהיגות. הוריו ציינו בראיון כי בגיל צעיר הוא ארגן מחאת תלמידים בבית ספרו לסילוקו של מנהל לא נאות. מוג'יבור הפסיק את לימודיו בשנת 1934 בשל הצורך לעבור ניתוח עיניים, וחזר לבית הספר רק לאחר ארבע שנים, בגלל חומרת הניתוח וההחלמה האיטית.
מאוחר יותר הוא עבר למד בבית הספר המיסיונרי Gopalganj בשנת 1942, בוגר האמנויות ממכללת איסלמיה (כיום מכללת מאולנה אזאד) בשנת 1944 ותואר ראשון מאותה מכללה בשנת 1947. לאחר חלוקת הודו הוא נכנס לאוניברסיטת דאקה כדי ללמוד משפטים, אך לא הצליח להשלים זאת עקב גירושו מהאוניברסיטה בתחילת 1949 באשמת "הסתה של עובדי המחלקה הרביעית" בהתסיסה שלהם נגד אדישות רשות האוניברסיטה כלפי דרישותיהם הלגיטימיות. לאחר 61 שנה, בשנת 2010, בוטלה החלטת הגירוש שכונתנה כלא צודקת ולא דמוקרטית.
צעדים ראשונים בפוליטיקה
מוג'יב הפך לפעיל פוליטית, כאשר הצטרף להתאחדות הסטודנטים המוסלמים לכל הודו בשנת 1940, בעוד היה סטודנט של מכללת איסלמיה.
הוא הצטרף לליגה המוסלמית בבנגל בשנת 1943. בתקופה זו פעל מוג'יב באופן פעיל למען מטרת הליגה שקראה ליצירת מדינה מוסלמית נפרדת מפקיסטן, ובשנת 1946 המשיך למזכיר הכללי של התאחדות הסטודנטים בקולג' אסלאמיה. בהסקרן נאיר אמר כי מוג'יב "התגלה כאיש החזק ביותר במפלגה" בגלל קרבתו לחוסיין שהיד סוהרוורדי, לימים ראש ממשלת פקיסטן.
לאחר קבלת התואר הראשון בשנת 1947, מוג'יב היה אחד הפוליטיקאים המוסלמים שעבדו תחת סוהרווארדי במהלך המהומות האתניות שפרצו בכלכתה בשנת 1946, מעט לפני חלוקת הודו.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
29852425מוג'יבור רחמן