מדרשת התורה והארץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מדרשת התורה והארץ היא מדרשה להעמקת יהדות, הממוקמת ביישובם החדש של מפוני כפר דרום - שבי דרום.

ראשית דרכה

מדרשת התורה והארץ התחלה כמדרשה ניידת ולאחר מכן פעלה בשילוב של מרכז מבקרים למורשת הארץ ומצוותיה. המדרשה הוקמה בשנת תשמ"ט, 1989. ונרשמה כעמותה רשומה בי"ח אב התש"נ (9 באוגוסט 1990). בתחילת דרכה שהתה במשך תקופה קצרה בנווה דקלים (הישוב המרכזי בגוש קטיף) ולאחר מכן עברה לכפר דרום. במשך כארבע שנים שהתה המדרשה במבנים זמנים בכפר דרום, ולאחר מכן הוקם מבנה הקבע. המדרשה הוקמה על ידי מכון התורה והארץ, על מנת שתתמקד בנושא ההסברה והנחלת המצוות התלויות בארץ. בזמן שהותה של המדרשה בכפר דרום, פעלה המדרשה ב-2 מסלולים: א. כמדרשה ניידת ב. כמרכז מבקרים. במרכז היו מוזיאון, אולם ובו חיזיון אור-קולי וכן את "גן המצוות". במוזיאון למדו הילדים וההורים בדרך חווייתית וחזותית את היסטוריית עם ישראל מאז ועד היום. החל מאברהם אבינו, וכלה ביימנו אנו ובתקופת הגאולה. בגן המצוות למדו המבקרים בדרך חווייתית ונעימה את כל הקשור למצוות התלויות בארץ: מצוות הריח, ערלה, כלאיים, ארבעת המינים, שבעת המינים, חמשת מיני דגן וכו'. המבקרים סיירו בגן המצוות ויכלו להריח ולהכיר מקרוב בחלקות ההדגמה את מצוות התלויות בארץ. והכל בשילוב של החקלאות עם עולם התורה וההלכה. בנוסף, פעלה במקום אכסניה לימי עיון, סמינריונים והשתלמויות. בעקבות תוכנית ההתנתקות, הופסקה פעילות המדרשה, ומאז המדרשה המשיכה רק כמדרשה ניידת.

פעילות המדרשה

המדרשה הוקמה כמדרשה ניידת, וזה אף היה ייחודה. ומאז ועד היום המדרשה מגיעה לכל מקום נדרש ברחבי הארץ. עובדה זו חוסכת מהמשתתפים בפעילות זמן יקר, התארגנות וכסף רב. המדרשה פועלת בכל מסגרות החינוך: ילדי גנים, תלמודי תורה, בתי ספר ממלכתיים דתיים וממלכתיים, בחטיבות הביניים ובתיכוניים. המדרשה שמה לה למטרה להעמיק את הקשר בין התלמידים וערכי התורה ומצוותיה, ולעם ישראל בארצו. המדרשה מעבירה מגוון פעילויות חווייתיות תוך שימוש באמצעי המחשה, תערוכות, סדנאות, והצגות היוצרים חוויה לימודית ייחודית, בהתאמה לגילאים השונים. הפעילות מועברת סביב מעגל השנה והחגים. ובעוד מגוון נושאים כגון: תפילה, כבוד הבריות, הפרשת חלה, תרומות ומעשרות, חסד, ביכורים, ארץ ישראל, תוכנית לבת המצווה ועוד.

צוות המדרשה

צוות המדרשה כולל מדריכות בנות השירות הלאומי יחד עם צוות מדריכים ובשילוב הרבנים החוקרים ממכון התורה והארץ. ראש המדרשה ומנהלה הוא עמנואל גיאת, שגר בעבר אף הוא בכפר דרום, כיום גר בשבי דרום.

פעילויות נוספות

בנוסף מציעה המדרשה הרצאות ותוכניות חינוכיות לנוער ומבוגרים במגוון נושאים, הרצאות אלו מועברות על ידי מדריכי המדרשה ורבני מכון התורה והארץ וצוות המחקר. בגיבוש התוכניות השונות של המדרשה משתתפים צוות של אנשי חינוך בעלי ניסיון עשיר. תוכניות המדרשה עוברות בחינה מתמדת המאפשרת לשפר את הפעילויות ולהתאימה לאוכלוסייה המגוונת עימה היא פועלת, בפיקוח משרד החינוך, האגף לתרבות תורנית ואיגוד המדרשות.

תוכנית ההתנתקות

ערך מורחב – תוכנית ההתנתקות

בשנת 2005, אב תשס"ה, החליטה ממשלת ישראל, ביוזמת ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, לפנות את כל האזרחים והחיילים הישראלים מרצועת עזה, וכן להרוס את כל היישובים היהודיים והמתקנים הצבאיים ברצועה, במסגרת תוכנית ההתנתקות. בעקבות סירובם של התושבים להתפנות מרצונם, פונה כפר דרום בכוח ביום י"ג באב תשס"ה, ב-18 באוגוסט 2005. בתיו נהרסו בידי צה"ל מאוחר יותר. בעקבות ההתנתקות ישבו את התושבים כמספר חודשים במלון באשקלון. לאחר מכן עברו התושבים למגדל רב קומות שנמצא אף הוא באשקלון, הנקרא "מגדלי אייל".

המדרשה כיום

ב-27 בדצמבר 2009, אישרה הממשלה הקמת ישוב חדש למפוני כפר דרום, אשר הוקם סמוך למושב ניר עקיבא שבנגב המערבי שמו "שבי דרום". היישוב החדש נמצא בשטח שיפוטה של המועצה האזורית מרחבים, בתחומי המושב ניר עקיבא, וממערב לו. קהילת המתיישבים הראשונית ביישוב הייתה בת כ־24 משפחות, מהן כ־20 משפחות ממפוני כפר דרום. מדרשת התורה והארץ נדדה עם קהילת כפר דרום, ושהתה במשך מספר שנים באשקלון . ב-2013 עברה ליישוב החדש- "שבי דרום". ושם היא פועלת עד היום במבנים זמניים בצפייה לבניית מבני הקבע, כפי שהיה בעבר.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26815019מדרשת התורה והארץ