סטיקר

סטיקרים מודבקים על רכב

סטיקרים פוליטיים בישראל (2002)

סטיקר (על־פי האקדמיה: "דִּבְקִית") הוא מדבקה אשר מציגה בדרך־כלל עמדות מסוימות, באה לפרסם עסק או עמותה כלשהם, או כשעשוע היתולי. הסטיקרים מחולקים בדרך־כלל במפגשים או בסניפים של הארגון אותו הסטיקר מייצג. גודלו של הסטיקר אינו עולה בדרך־כלל על גודלו של חצי עמוד A4 (לאורך) וצורתו היא לרוב מלבן או עיגול. הסטיקרים הפכו למצרך פופולרי במיוחד בישראל מאז שנת 1995 שבה הופץ הסטיקר "שלום, חבר" בעקבות רצח רבין בכ־750,000 עותקים. רוב האנשים נוהגים להדביק את הסטיקרים על השמשה האחורית של רכבם, על דלת ביתם או על מבנים ומתקנים ציבוריים.

הסטיקרים מאופיינים בסיסמאות קליטות או במשפטים קצרים הממצים בתוכם רעיון כלשהו. לרוב, הסטיקרים צבועים ומעוצבים בהתאם לתוכנם, בפוליטיקה למשל, הם צבועים בצבע של המפלגה (הליכוד והעבודה - כחול. מרצ ועלה ירוק - ירוק).

לעיתים סטיקרים הם לאו דווקא מדבקה, המילה "סטיקר" הפכה לביטוי נפוץ עבור כל סיסמה פרסומית בלי קשר לכך שהסיסמה מופצת על־גבי מדבקות או לא. ניתן להשתמש במונח "סטיקר" עבור כתובת גרפיטי המצויה במקומות רבים או עבור סיסמה אשר קבוצה חברתית או פוליטית מסוימת פועלת לפיה ומפיצה אותה כמטבע לשון.

בשל ריבוי הסטיקרים בישראל בשנים האחרונות, כתב דויד גרוסמן את השיר "שירת הסטיקר" שכל מילותיו לקוחות מסטיקרים. השיר מבוצע על ידי להקת הדג נחש ויצא ב-2004.

קישורים חיצוניים

• ‫איתמר פליישמן, שלום, סטיקר. בחזרה לתקופת הדבק, באתר ynet, 23 באוגוסט 2013‬